Page 237 - מהפכניות בעל כורחן
P. 237

‫פרק חמישי‬

‫עליו‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬להזדהות מבחינה מהותית עם היהדות הדתית‪ ,‬נגד רצונו'‪487.‬‬
‫לפיכך במפגש בין הכוחות המחדשים לכוחות הדתיים‪-‬שמרניים במערכת החברתית‬
‫של הקיבוץ הדתי גבר כוחם של השמרנים‪ ,‬וככל שהתמסדו היחסים עם היהדות‬
‫הדתית נטה הרכיב השמרן להתחזק‪ .‬עוד אמר פישמן כי‪' :‬היו קיימים תנאים פוריים‬
‫להתפתחות הקיבוץ הדתי כתנועה שהיא בראש ובראשונה אידאולוגית ולא דתית‪.‬‬
‫הווי אומר‪ ,‬תודעה עצמית של אליטה דתית חדשה‪ ,‬שחבריה חשו שהם נושאים‬
‫שליחות דתית בתקופת הגאולה הלאומית‪ ,‬בשעה שהמנהיגות הדתית הממוסדת‬
‫מגלה אטימות למציאות החדשה ]‪ [...‬ואם בכל זאת מצטייר הקיבוץ הדתי בעינינו‬
‫בראש ובראשונה כתנועה דתית ולא אידאולוגית‪ ,‬הטעם לכך נעוץ בקבלת תנועה זו‬

                                                          ‫את "עול" ההלכה'‪488.‬‬
‫ממצאי הדברים שהבאתי כאן תואמים את דבריו מאירי העיניים של פישמן‪ .‬ניתוח‬
‫הקיבוץ הדתי מנקודת המבט של נשים ומגדר מלמד כי בתחילת דרכו ביקש הקיבוץ‬
‫הדתי להוביל לשינוי‪ .‬הוא עיצב זהויות דתיות חדשות‪ :‬צעיר דתי‪ ,‬שהוא גם חלוץ‪,‬‬
‫וצעירה דתית המנסה לשלב עבודה ולימוד תורה‪ .‬הזהות המגדרית המורכבת של‬
‫תנועת הקיבוץ הדתי מייצגת את הדיאלקטיקה של האידאולוגיה שלו‪ .‬תנועת הקיבוץ‬
‫הדתי אפשרה לצעירים ולצעירות חלופה דתית חדשה‪ ,‬שיכולה הייתה להיות מוצבת‬
‫בחזית המובילה של החברה הדתית‪ .‬אולם עם התמסדות הקיבוץ יישום הרעיונות‬
‫החדשים נתקל בקשיים ונסוג‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במושב הדתי תפיסות האישה והמשפחה‬

        ‫היו ונשארו תפיסות מסורתיות‪ ,‬ועל כן מנהיגי הציונות הדתית העדיפו אותן‪.‬‬
‫תהליך יצירת זהויות מגדריות חדשות היה ארוך והצריך הפנמה‪ .‬בכמה תחומים‬
‫החל תהליך עיצוב של אישה דתית חדשה‪ .‬אפשרות לשיתוף של נשים בלימוד תורה‬
‫ובתפילה יצר תשתית חשובה לדורות הבאים בכל הנוגע ללימוד תורני לבנות‪ .‬באופן‬
‫פרדוקסלי שאלות על תלמוד תורה לנשים ועל מקום הנשים בבית הכנסת נחשבו‬

                                                   ‫שוליות ועל כן דווקא בהן דנו‪.‬‬
‫גם בתחומים אחרים נעשה ניסיון ליצור דפוס חדש של נשיות‪ :‬הלבוש השתנה;‬
‫הארוחות המשותפות בחדר האוכל היו חידוש; גם מקומה של האישה בבית‬
‫ובמשפחה לא היה על פי הדגם המסורתי‪ :‬האימהות עברה שינוי בשל החינוך‬
‫המשותף; נשים יכלו להשתתף בענייני ציבור ולהיות פעילות גם בעשייה ביטחונית‬

                                   ‫)נושא זה יידון בשער השלישי של הספר( ועוד‪.‬‬
‫קשה להבחין באופן חד וברור אם היה הבדל בין אורח החיים של הגברים לזה של‬
‫הנשים שהרי החיים היו משותפים‪ .‬ובכל זאת ניתן לומר בהכללה כי התחומים‬
‫הנחשבים גבריים הוערכו יותר מהתחומים שנחשבו תחומים נשיים‪ .‬ערך רב היה‬
‫לתפקידי הייצור‪ ,‬לעיצוב דמותו של הקיבוץ‪ ,‬לקבלת ההחלטות ולמקומו של לימוד‬

                                                                             ‫‪ 487‬שם‪ ,‬עמ' ‪.187‬‬
                                                                             ‫‪ 488‬שם‪ ,‬עמ' ‪.188‬‬

                                                                            ‫‪236‬‬
   232   233   234   235   236   237   238   239   240   241   242