Page 249 - מהפכניות בעל כורחן

‫פרק שישי‬

‫דתיים ודתיות בהגנה‬

‫דתיים ודתיות במסגרת הכללית‬

‫מלכתחילה‪' ,‬הציבור הדתי לא התלהב מהתגייסות להגנה ]‪ [...‬הציבור הדתי בכלל לא‬
‫רצה להיכנס לתוך ]‪ [...‬המצב הביטחוני ]‪ [...‬יותר מאוחר הייתה התעוררות'‪ 1.‬היעדרות‬
‫הצעירים הדתיים‪ ,‬הן גברים הן נשים‪ ,‬מההגנה בשלביה הראשונים נבעה מהקושי‬
‫לשמור על אורח חיים דתי במסגרת זו בשלושה תחומים עיקריים‪) :‬א( שמירת שבת –‬
‫יום האימונים הקבוע של הארגון היה שבת וצעירים שומרי מצוות ששירתו בהגנה‬
‫והתירו לעצמם להתאמן בשבת היו צריכים ללכת ברגל עד לשטח האימונים; )ב(‬
‫אוכל כשר – במחנות האימונים לא היה אוכל כשר והצעירים הדתיים נאלצו לוותר‬
‫על ארוחה חמה; )ג( לעג‪ ,‬זלזול וחוסר הבנה של חברי ההגנה והמפקדים שלא שמרו‬
‫מצוות‪ .‬במציאות החברתית והאידאולוגית ששררה ביישוב‪ ,‬אורח חיים מסורתי נחשב‬
‫תופעה גלותית שלילית‪ .‬רוב החברים בהגנה לא שמרו על אורח חיים דתי‪ 2.‬כשהחלו‬

‫צעירים דתיים להצטרף להגנה בלט הפער החברתי‪-‬תרבותי ביתר שאת‪.‬‬
‫'לא קלה הייתה אפוא דרכם של שומרי מצוות באותם ימים בארגון ההגנה שהיה לו‬
‫צביון חילוני מובהק‪ ,‬באורח החיים‪ ,‬באווירה ובהווי של חבריו ומפקדיו'‪ 3.‬יש עדויות‬
‫כי היו חברים דתיים שפרשו מההגנה בשל כך‪ ,‬אחרים שינו את אורח חייהם‪ ,‬ואלה‬
‫שנשארו דתיים חשו נחותים‪ 4.‬הקשיים אמנם לא מנעו את השתתפות הדתיים‬

‫והדתיות בהגנה אך הם חיזקו את התביעה להקים יחידות דתיות‪.‬‬

‫ח ֵברות דתיות במסגרת הכללית של ההגנה‬

‫השתלבות צעירות דתיות במסגרת הכללית של ההגנה קדמה להשתלבותן ביחידות‬

‫ריאיון שערכתי עם יהודה נוימן בתאריך ‪.29.8.1999‬‬ ‫‪1‬‬
‫מכתב מהוועד לשמירה וביטחון שע"י הפוהמ"ז והארגונים הדתיים בירושלים‪ ,‬לד"ר אהרון‬ ‫‪2‬‬

‫ברט‪ ,1.1.1939 ,‬אצ"ד‪ ,‬פ"מ‪ ,‬ב ‪ ;1219‬פרידמן‪ ,‬היחידות הדתיות‪ ,‬עמ' ‪.70-69‬‬ ‫‪3‬‬
‫ולנר‪ ,‬חמושים‪ ,‬עמ' ‪.16‬‬ ‫‪4‬‬

‫גורמים בציונות הדתית סברו שמבחינה דתית ומפלגתית אין לשלוח צעירים דתיים למחנות‬
‫ההגנה ששם מתחנכים 'להפקרות דתית'‪ ,‬ראו למשל דיווח מאברהם בר‪-‬אוריין להנהלת משמרות‬

‫אליצור‪ ,23.11.1944 ,‬אצ"ד‪ ,‬פ"מ‪ ,‬ב ‪.1302‬‬

‫‪249‬‬