Page 236 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 236

‫‪ 234‬מיכאל לקר | מוחמד והיהודים‬

‫‪to Lecker, the Jews were incorrectly portrayed as allies of the Arab tribes in‬‬
      ‫"‪ .Medina, when, in fact, they were merely clients‬כאמור‪ ,‬טענתי הפוכה‪.‬‬

‫‪ 9	 3‬זאת הייתה גם מסקנת הירשברג‪ ,‬שדחה את הטענה שלפיה נצ'יר וֻקַריְט'ה היו בני‬
‫חסות של ַאוְס‪" .‬ידוע ששבט אוס היה לפני מלחמת ֻבעאת' חלש מהח'זרג'‪ .‬מה טעם‬
‫היה איפוא לשני שבטים גדולים ונכבדים כנצ'יר וקריט'ה לבקש תמיכה משבט קטן‬
‫וחלש מהם‪ .‬ואחרי ֻבעאת' בוודאי לא היו היהודים זקוקים לתמיכתם של בני אוס‪,‬‬
‫שהרי בעזרתם הצליחו להתגבר על הח'זרג'‪ .‬ועוד — למה לבקש חסות אחר שסר‬
‫פחד הח'זרג' המושפלים מתושבי העיר"‪ .‬ראו‪ :‬הירשברג‪ ,‬המקורות הערביים‪.101 ,‬‬

                    ‫ראו את אותה מסקנה גם אצל הירשברג‪ ,‬ישראל בערב ‪.128‬‬
‫‪ 	94‬יצוין שכבר לפני אבן ַתיְ ִמּיה (מת ב–‪ )1328‬היה נוסח משובש של ה ִפסקה הזאת‪.‬‬
‫ראו‪ :‬אבן תימיה‪ ,‬אלצארם אלמסלול ‪ :79‬מנ ֻהם אלמסלמון אלד'ין ַתגְ' ַמ ֻע ֻהם ַד ְעוַת‬
‫אלאסלאם פיהם ַא ְהל אל ַח ְלקה ואל ֻחצון ומנהם ֻח ַלפאא לל ַחּיַיְן גַ'מיעא אלאוס‬

                                                                   ‫ואלח'זרג'‪.‬‬
              ‫‪ 9	 5‬שני סוגי הביצורים נזכרים כבר אצל הירשברג‪ ,‬ישראל בערב ‪.185‬‬
‫‪ 9	 6‬סמהודי‪ ,‬ופאא אלופא א ‪ .355-354‬אצל סמהודי‪ ,‬ופאא אלופא ד ‪ 366‬ערך ַצ'ע‬
        ‫ַד'ְרע‪ ,‬המצודה מתוארת כבית מבוצר שדומה למבצר‪ֻ :‬א ֻטם ִשּ ְבה אל ִח ְצן‪.‬‬
‫‪ 	97‬לקר‪ַ ,‬מדינה‪ .‬הכוונה לחלק מבתיהם‪ .‬היו להם נכסים גם באזורים אחרים ב ַמדינה‪.‬‬
    ‫‪ 	98‬סמהודי‪ ,‬ופאא אלופא ד ‪ 305‬ערך רידאן; סמהודי‪ ,‬ופאא אלופא א ‪.352-351‬‬
             ‫‪ 9	 9‬לעניין לעגם של היהודים השוו‪ :‬הירשברג‪ ,‬ישראל בערב ‪.177 ,174‬‬
‫‪ 1	 00‬עבד אלרזאק‪ ,‬תפסיר א ‪ ,129‬המצטט את ִע ְּכִרמה (על קוראן ‪ 3‬פסוק ‪ ]...[" :103‬וזכרו‬
‫את החסד שנטה לכם אללה כאשר קירב את ליבותיכם בהיותכם אויבים‪ ,‬והפכתם‬

                                                         ‫בחסדו לאחים [‪.)"]...‬‬
‫‪ 1	 01‬אבן ִהשאם‪ ,‬אלסירה ב ‪ִ :71‬אּנא קד ַתַרּ ְכנא ַקוְ ַמנא וַ ַלא קוְם בינַהם מן אל ַעדאוה‬

                            ‫ואל ַש ּר מא בינהם ַפ ַע ַסא אן יגְ' ַמ ַע ֻהם אללה ּ ִבּך [‪.]...‬‬
                                   ‫‪ 	102‬גיל‪ ,‬החוקה של ַמדינה ‪ ;64‬לקר‪ ,‬יהוד‪ֻ /‬עהוד‪.‬‬

‫‪ 1	 03‬גם גויטיין‪ ,‬האסלם של מוחמד‪ ,‬בהקדמה למהדורת תשל"ה‪ ,‬כתב בעקבות הטקסט‬
‫המשובש‪ ]...[" :‬ב' ַעַקּבה השנייה' [‪ ]...‬כלומר‪ ,‬זמן רב קודם שדרכה רגלו של מוחמד‬
‫על אדמת נווה–המדבר ההוא‪ ,‬שאל אותו אחד משליחי מאמיניו במדינה‪‘ :‬היהודים‬
‫בני בריתנו‪ ,‬לאחר שיחוסלו‪ ,‬תשוב אתה אל עירך מכה ואנו ניוותר בלי ההגנה‬
‫של בני בריתנו הקודמים'‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬השמדת היהודים או הרחקתם ממדינה‬
‫הייתה כביכול דבר מוסכם ומובן מאליו בשעה שמוחמד אך הכין את הגירתו מעיר‬
‫מולדתו‪ .‬שליחי המאמינים החדשים ממדינה ידעו בלי ספק היטב‪ ,‬שאין להעלות‬
‫על הדעת שבני עירם היהודים ינטשו את דתם כדי לקבל דת בת יומּה‪ ,‬שעדיין לא‬

                                                       ‫היתה בטוחה בעצמה"‪.‬‬
‫‪ 1	 04‬אחמד (ברכאת)‪ ,‬מוחמד והיהודים ‪ 119‬סבר שמוחמד ידע כבר לפני בואו ל ַמדינה‬

                                       ‫שהיהודים ידחו אותו‪ .‬זאת סברה מוזרה‪.‬‬
   231   232   233   234   235   236   237   238   239   240   241