Page 235 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 235

‫הערות ‪233‬‬

‫ואלח'זרג' ַק ְּב ַל ֻה וַלא ּ ַב ְעַד ֻה ַעלא ַרגֻ'ל ִמן ַא ַחד אל ַפריַקיְן ַחּתא ג'אא אלאסלאם‬               ‫‪	86‬‬
‫ַע'יְִר ִה וַ ַמ ַע ֻה פי אלאוס ַרגֻ'ל ֻהוַ פי ַקוְ ִמ ִה ִמן אלאוס ַשריף ֻמטאע אּבו עאמר ּבן ַציְפי‬          ‫‪	87‬‬
                                                                                                              ‫‪	88‬‬
              ‫ּבן אלנֻ ְעמאן [‪ ]...‬וַּכאן ַקד ַתַרּ ַה ַב וַ ַלּ ִב ַס אל ֻמסוח ַפ ַשִקיא ּ ִב ַשַר ִפ ִהמא‪.‬‬  ‫‪	89‬‬
‫לפי אבן סעד‪ ,‬אלטבקאת ג ‪ 540‬אבן ֻאּ ַבּי היה מנהיג ח'זרג' בסוף הג'אהליה‪,‬‬                                       ‫‪9	 0‬‬
‫שבני שבטו אספו עבורו אבנים יקרות כדי להכתיר אותו ( ַסּיִד אלח'זרג' פי ַאא ִח'ר‬
                                                                                                              ‫‪	91‬‬
           ‫ג'א ִה ִלּיַ ִת ִהם [‪ ]...‬וקד גַ' ַמ ַע ַקוְם עבדאללה בן ֻאבי ַל ֻה ַח'ַרזא ִליֻ ַתּוִג'ו ֻה)‪.‬‬     ‫‪9	 2‬‬
‫הירשברג‪ ,‬ישראל בערב ‪ 138‬הגן על היהודים מפני ההאשמה שהשמיעו כמה‬
‫חוקרים על כך שלא התאחדו נגד מוחמד‪" :‬כאילו מקרה יחיד הוא זה בתולדות המין‬
‫האנושי‪ ,‬שבני–אדם לא העריכו כראוי כוחות עצומים‪ ,‬שהתחילו פועלים כמעט‬

                                                               ‫בהיסח הדעת"‪.‬‬
‫ראו שושלת מוסרים זאת (ואִקדי מפי אבראהים בן גַ' ְע ַפר מפי אביו מפי ג'אּ ִבר)‬
‫אצל ד'הבי‪ ,‬סיר אעלאם אלנבלאא ג ‪ .191‬נשוב וניפגש עם אבראהים בהקשר של‬

                                               ‫ההתנקשות בּ ַכ ְעּב בן אל ַא ְשַרף‪.‬‬
‫וולהאוזן‪ ,‬מדינה ‪ 75‬קבע שוואִקדי מבחין ב ַמדינה הפרה–אסלאמית בין אוכלוסייה‬
‫שלטת‪ ,‬האנצאר‪ ,‬לבין בני חסות (כך פירש את המילה ֻח ַלפאא)‪ ,‬שכללו שבטים‬

                                                  ‫יהודיים ושבטים שהתגיירו‪.‬‬
‫ואקדי‪ ,‬אלמע'אזי א ‪ ]...[ :184‬וַּכאן ַרסול אללה קִדם אל ַמדינה וא ְה ֻלהא ַא ְח'לאט‪ ,‬מנ ֻהם‬
‫אל ֻמ ְס ִלמון אלד'ין ַתגְ' ַמ ֻע ֻהם ַד ְעוַת אלאסלאם‪ ,‬פיהם א ְהל אלח ְלקה ואל ֻחצון‪ ,‬ומנהם‬
‫ֻח ַלפאא ללחּיַיְן גַ'מיעא‪ ,‬אלאוס ואלח'זרג' [‪ ;]...‬אבו אלפרג' אלאצפהאני‪ ,‬אלאע'אני כב‬
‫‪ ]...[ :132‬וכאן אלנבי קדם אל ַמדינה והי ַא ְח'לאט‪ ,‬מנהם אלמסלמון אלד'ין ַתגְ' ַמ ֻע ֻהם‬
‫דעות אלנבי ומנהם אלמשרכון אלד'ין יעּ ֻבדון אל ַאוְת'אן‪ ,‬ומנהם אליהוד‪ ,‬והם א ְהל‬
‫אלח ְלקה ואל ֻחצון‪ ,‬והם ֻח ַלפאא אלחיין אלאוס ואלח'זרג' [‪ .]...‬היהודים היו באותו‬
‫זמן בעלי הנשק והמצודות בה"א הידיעה‪ ,‬ולפיכך לא ייתכן שהיו בני חסות של ַאוְס‬
‫וח'זרג'‪ .‬תרגומה הנכון של המילה " ֻח ַלפאא" הוא לפיכך בעלי ברית ולא בני חסות‪.‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬ואִקדי אינו יכול להיחשב כמקור של אלאע'אני‪ ,‬שהרי הנוסח שנמצא אצלו‬
‫משובש‪ .‬מצד אחר‪ ,‬אלאע'אני מאוחר לספרו של ואִקדי‪ ,‬ובוודאי לא יכול היה לשמש‬
‫לו מקור‪ .‬יוצא אפוא ששניהם שאבו ממקור שלישי או ממקורות שונים‪ .‬ראו גם‪ :‬ביהקי‬
‫(מת ב–‪ ,)1066‬דלאיל אלנבוה ג ‪ .197‬זאת ראיה נוספת לצורך לצאת מן התחום הצר‬
‫של הביוגרפיה של מוחמד אל עבר ספרות האסלאם בכלל‪ ,‬שהרי בעזרת אלאע'אני‪,‬‬
‫שהוא בחזקת "ספרות יפה"‪ ,‬אנו משחזרים כאן טקסט היסטורי משובש‪ .‬במילים‬

   ‫אחרות‪ ,‬חוקר מוחמד שקורא רק ביוגרפיות של מוחמד מחמיץ ידיעות חשובות‪.‬‬
                              ‫ראו בהרחבה על עניין זה‪ :‬לקר‪ ,‬מסורת מקובצת‪.‬‬

‫אבן ִהשאם‪ ,‬אלסירה ב ‪ ;70‬אבן ַס ְעד‪ ,‬אלטבקאת א ‪ .219‬השוו‪ :‬וונסינק‪ ,‬מוחמד‬
‫ויהודי ַמדינה‪ .25 ,‬פייזר‪ ,‬אותנטיות ‪ 103‬שמה בפי דברים הפוכים למה שטענתי‪:‬‬

‫‪"Lecker is critical of al-Wāqidī's narrative. Describing it as a garbled text, he‬‬

‫‪protests against its rendition of inaccurate information. For instance, according‬‬
   230   231   232   233   234   235   236   237   238   239   240