Page 231 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 231

‫הערות ‪229‬‬

‫ֻד'וַאּ ַב ַתאן‪ .‬המילה "ֻד'וַאּבה"‪ ,‬שתורגמה כאן "פאה"‪ ,‬מציינת לעתים צמה או קווצת‬        ‫‪	56‬‬
‫שער‪ .‬אבל כשהיא באה אחרי המילה "יהודי" יכולה להיות לה רק משמעות אחת‪:‬‬
‫פאה‪ .‬במקורות אחרים יש גרסות מרוככות של האמירה הקשה הזאת‪ .‬הן אמנם כוללות‬                 ‫‪5	 7‬‬
‫את המילה "ֻד'וַאּבה"‪ ,‬אבל לפי ההקשר שלהן צריך לתרגם את המילה "צמה" ואולי‬
‫"פאה"‪ ]...[" :‬בעוד זַיְד בעל שתי צמות משחק ב ַמדינה"‪" ,‬בעוד זַיְד בן ַת'אּ ִבת בעל‬      ‫‪	58‬‬
‫שתי צמות‪/‬פאות ב ֻּכ ַּתאּב" וכו'‪ .‬במובאה השנייה בית המדרש נקרא " ֻּכ ַּתאּב" או‬         ‫‪	59‬‬
‫"חדר"‪ ,‬ומאחר שבית המדרש היה ה" ֻכּתאּב" היחיד ב ַמדינה‪ ,‬ייתכן שאפשר להבין‬               ‫‪	60‬‬
                                                                                        ‫‪	61‬‬
  ‫כאן "פאות" ולא "צמות"; זה עדיין נוסח מרוכך‪ ,‬שרחוק מהאמירה הקשה ההיא‪.‬‬                  ‫‪	62‬‬
‫על מידת הבעייתיות של האמירה הזאת אפילו בימינו אפשר ללמוד ממונוגרפיה‬                     ‫‪	63‬‬
‫בערבית על זַיְד בן ַת'אּ ִבת שהתפרסמה לאחרונה‪ .‬ראו‪ :‬דאודי‪ ,‬זיד בן ַת'אּ ִבת‪ .‬אי–אפשר‬
‫למצוא אצל דאודי את הידיעה הנדירה‪ ,‬אף על פי שאת הספר שבו נכללה‪ ,‬תולדות‬
‫ַמדינה מאת אבן שבה‪ ,‬הוא הכיר היטב‪ .‬בעמ' ‪ 127‬הוא מצטט מספרו של אבן שבה‬
‫מסורת מרוככת‪ ,‬שמופיעה במרחק קצר מן הגרסה המכילה את המילה "יהודי"‬
‫(קרא ֻת מן פי רסול אללה סבעין סורה וַ ִאן זידא ַלדו ד'ואבתין יַ ְל ַעּ ֻב באלמדינה)‪.‬‬
‫בעמ' ‪ 27‬כותב דאודי שזַיְד למד את "השפה היהודית" תוך מחצית החודש‪ ,‬אבל לפי‬
‫הטענה שנמצאת במקורות הוא למד את הכתב ולא את השפה‪ .‬בעמ' ‪ 71-70‬הוא‬
‫טוען (בלי לציין מקור) שזַיְד היה אחד מילדי האנצאר שלמדו לכתוב מן השבויים‬
‫הֻקַרשים שנפלו בידי מוחמד בקרב ּ ַבְדר‪ .‬הללו לימדו קרוא וכתוב כדי לפדות את‬
‫עצמם מן השבי‪ .‬דאודי גם טוען שזַיְד למד לקרוא ולכתוב בגיל ‪ ,12‬אבל כל אלה‬

                                                           ‫דברים חסרי שחר‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬תיאבונם של השליטים מבית ֻא ַמּיה לקרקעות ב ַמדינה היה הרקע‬

                         ‫למלחמת ה ַח ּרה בשנת ‪ .683‬ראו‪ :‬קיסטר‪ ,‬קרב אלח ּרה‪.‬‬
‫חסון‪ַ ,‬אוְס וח'זרג' ‪ ;33-32‬סמהודי‪ ,‬ופאא אלופא א ‪ .80-79‬בגרסה אחת נשמט באופן‬

 ‫מגושם שלב השתלטותם של ה ֻמהאגִ'רון על ַמדינה‪ .‬היה זה עניין רגיש במיוחד‪.‬‬
‫היה זה זֻּ ַביְר בן ּ ַבּכאר שציטט את דודו‪ֻ ,‬מ ְצ ַעּב בן אלזֻּ ַביְר‪ .‬ראו‪ :‬אבו אלפרג'‬

                                                  ‫אלאצפהאני‪ ,‬אלאע'אני ג ‪.8‬‬
‫אבן עסאכר‪ ,‬תאריח' מט ‪ .404‬המשורר האנצארי ַחּסאן בן ַת'אּ ִבת ובנו כונו "יהודים"‬
‫בפי משורר יריב‪ ,‬שכינויו היה "אלנַג'אשי"‪ .‬ראו‪ :‬זֻּ ַביְר בן ּ ַבּכאר‪ ,‬אלאח'באר‬

                                                            ‫אל ֻמוַפקיאת ‪.233‬‬
‫לקר‪ ,‬עבודת האלילים ב ַמדינה לפני האסלאם; לקר‪ ,‬עבודת האלילים בצפון ערב‬

                                                          ‫בתקופת הג'אהליה‪.‬‬
‫לפי מנהג ארץ ישראל ובניגוד למנהג הבבלי‪ .‬ראו‪ :‬קיסטר‪ ,‬על יהודי ערב ‪.243-240‬‬
‫האסלאם אימץ את ההיטהרות במים אבל לא את הצניעות ביחסי המין ואת ההקפדה‬
‫היתרה בענייני נידה‪ .‬הצניעות לא הייתה נהוגה במכה‪ ,‬והניגוד התרבותי הזה‬
‫גרם לבעיות מביכות כאשר כמה מן ה ֻמהאגִ'רון שבאו עם מוחמד ממכה התחתנו‬

                                                                    ‫באנצאר‪.‬‬
   226   227   228   229   230   231   232   233   234   235   236