Page 227 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 227

‫הערות ‪225‬‬

‫מלכתחילה המונים‪ ,‬שבאו לשם לעסוק בעבודת–האדמה‪ .‬הם לא עסקו בשום‬                                          ‫‪3	 0‬‬
‫תקופה במסחר‪ ,‬ולמקום מושבם בחרו את החלקות המתאימות לחקלאים"‪ .‬ראו‪:‬‬
‫הירשברג‪ ,‬ישראל בערב ‪ .117‬גם במקומות אחרים בספרו מדגיש הירשברג שהם‬
‫לא עסקו במסחר‪ .‬וראו‪ :‬שם‪" :118 ,‬בניגוד לדעתם של מלומדי המערב‪ ,‬הסוברים כי‬
‫היהודים שבאו אל ה ִחג'אז השתקעו בתחנות האורחות ובמרכזי–המסחר כסוחרים‪,‬‬
‫מדגישים המקורות הערביים בכל מקום‪ ,‬בלי יוצא מן הכלל‪ ,‬את אופיים החקלאי‬
‫של המתיישבים היהודים‪ .‬מכאן אפשר להסיק‪ ,‬שהמהגרים היהודים באו אל הארץ‬
‫במספר רב ופנו לעבודה שהיו רגילים בה"‪ .‬שם‪" :180 ,‬סוחרים נוספים לא היו דרושים‬
‫בחבלים האלה [‪ ]...‬המסחר היה במשך התקופה הזאת בידי תושבי מכה‪ ,‬שהיתה‬
‫המרכז המסחרי הגדול ב ִחג'אז המרכזי‪( .‬אף פעם אין אנו שומעים על חיכוכים בין‬
‫בני קוריש‪ ,‬תושבי מכה‪ ,‬ובין היהודים ב ִחג'אז‪ ,‬כי לא היה מקום להתחרות ביניהם‪:‬‬
‫בימי מוחמד קונן המשורר היהודי ּ ַכ ְעּב בן אלאשרף על חללי ּ ַבְדר מבני קוריש‪,‬‬
‫ובמלחמת הח'נדק התחברו בני נצ'יר‪ ,‬בני ֻקַריְט'ה‪ ,‬שבט הקוריש ובדוים כדי למגר‬
‫את מוחמד‪ ).‬גם במסחר הבינלאומי לא יכלו היהודים להיאחז‪ ,‬כי בכך עסקו כבר‬
‫מאות שנים‪ ,‬ואולי אלפי שנים‪ ,‬ה ַמעינים‪ ,‬וה ְשבאים ויורשיהם — ה ִח ְמיַרים"‪ .‬גם‬
‫הירשברג‪ ,‬שם‪" :182 ,‬בספרי–ההיסטוריה הערביים נזכרים רק שמותיהם של אנשים‬
‫ספורים שעסקו במסחר"‪ .‬בהערה למקום‪ ,313 ,‬הע' ‪ 27‬הוא מזכיר את אבו רא ִפע‬
‫אשר "היה סוחר"‪ .‬אבל הרי נאמר עליו בפירוש שהיה הסוחר בה"א הידיעה של‬
‫ִחג'אז! גם אם נביא בחשבון את יצר ההתפארות של חברי מוחמד שהתנקשו בו‪,‬‬
‫הוא בוודאי לא היה סוחר סתם‪ .‬לבסוף‪ ,‬הירשברג‪ ,‬שם ‪" :265‬ואף–על–פי שהיהודים‬
‫הראשונים שבאו אל ערב היו סוחרים‪ ,‬הוכחנו כי בתקופה שעמדה במרכז מחקרנו‬
‫עסק הרוב המכריע של יהודי ערב בחקלאות ובמלאכה‪ ,‬ומעמד הסוחרים לא היה‬
‫ניכר"‪ .‬גויטיין‪ ,‬יהודים וערבים ‪ 48‬טען שבמאה השלישית רוב היהודים בערב היו‬
‫סוחרים‪ ,‬אבל בתקופת מוחמד‪ 300 ,‬שנה מאוחר יותר‪ ,‬הם עסקו בעיקר בגידול‬
‫תמרים‪ .‬לעומת זאת וגליירי‪ַ ,‬ח'יְּ ַבר‪ ,‬עמדה על חשיבות המסחר היהודי בערב‪.‬‬
‫קולעת במיוחד הבחנתה שלפיה בידי היהודים היה עושר ניכר‪ ,‬וקשה להניח כי‬
‫נבע רק מעבודת החקלאות והמלאכה‪ ,‬שתוצרתן נועדה לתצרוכת מקומית בלבד‪.‬‬
‫על רקע הפעולות המסחריות של יהודי ַמדינה היא קובעת שאיבת הנביא כלפיהם‬
‫נבעה ממניעים כלכליים הדומים לאלה שהביאו לרדיפות ופוגרומים במדינות כה‬
‫רבות במהלך ההיסטוריה‪ .‬שעבאן‪ ,‬היסטוריה אסלאמית ‪ 10‬הניח‪ ,‬לאור הקשרים‬
‫הקרובים בין יהודי ַמדינה לקהילות יהודיות אחרות בערב‪ ,‬מאדרעי בצפון לנג'ראן‬
‫בדרום‪ ,‬שהייתה בערב רשת מסחר יהודית‪ .‬גם אחמד (ברכאת)‪ ,‬מוחמד והיהודים‬

                                ‫‪ 28-27‬סבר שהיהודים עסקו במסחר עם סוריה‪.‬‬
‫קיסטר‪ ,‬מכה בתקופת המעבר‪ 39 ,‬הע'‪ .‬ראו למשל ת'עלבי‪ ,‬אלכשף ואלביאן ג‬
‫‪ :498-497‬וקאל אל ֻח ַסיְן בן אלפצ'ל [‪ ]...‬ואל ַסּ ַבּב ֻהוַ ַאן ַסּ ְבע ַקוא ִפל וא ַפת ִמן ּ ֻב ְצרא‬
‫ו ַאְד'ִרעאת ִליַהוד בני קריט'ה ואלנצ'יר פי יַוְם וא ִחד פיהא ַאנְואע ִמן אלּ ַבּז ו ַאוְ ִעיַת‬
   222   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232