Page 226 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 226
224מיכאל לקר | מוחמד והיהודים
יהודי מתימאא ששמו גֻ' ַהיְנה בן אבי ַח ַמל ,ובחסות בני ַס ְהם בן ֻמרה היה סוחר 2 0
יין יהודי מוואדי אלֻקַרא ששמו ֻע' ַציְן בן ַחי .כשע'צין נרצח על ידי בני חסות של 2 1
בני צרמה ,הרגו בני סהם תחתיו את היהודי שבחסות בני צרמה .ראו :אבו אלפרג' 2 2
2 3
אלאצפהאני ,אלאע'אני יד ;4-2לקר ,החוקה 70הע'. 24
לא ליד גשר ֻּב ְטחאן ,כפי שסבר הירשברג .ראו :הירשברג ,ישראל בערב .185 25
יצוין שהגדרת ח ּרת זֻ ְהרה בסמהודי ,ופאא אלופא ד ִ " ,230מן ַח ּרת ואִקם" ,יוצרת 26
את הרושם שח ּרת זֻ ְהרה היא רק חלק מן הח ּרה המזרחית ,אבל לא כך הדבר :מקום
27
קרב אל ַח ּרה ( )683שנערך בוואקם נקרא גם הוא ח ּרת זֻ ְהרה. 2 8
סמהודי ,ופאא אלופא ד .384
2 9
היום מצייין המונח בערבית המדוברת תמרים דחוסים מכל סוג שהוא המשמשים
למילוי עוגה.
וולהאוזן ,מדינה 33הע' .2יש להניח שהיהודים השתמשו ,בין היתר ,בתעלות השקיה
תת–קרקעיות ,כלומר בארות–שרשרת/פוגארותַ/קנאתים שאינן אלא מעיינות שפותחו
באופן מלאכותי .כמותן ניתן למצוא בפצאל ,בעין יהב ,ביוטבתה ובעברונה.
ֻקְר ֻטּבי ,אלג'אמע לאחכאם אלקראן טז .27
חשיבות מיוחדת יש למכרות של שבט ֻס ַליְם .ראו :הק ,מתכות יקרות ;273-253
לקרֻ ,ס ַליְם ,אינדקס ,תחת " ַמ ְעִדן ּ ַבני ֻס ַליְם" .לדעת אלעלי ,המדינה א 190ייתכן
שַקיְנֻקאע עסקו גם בחלפנות כספים ,הלוואת זהב ופעולות בנקאיות .יש לשער
שאכן כך היה .גם השערת אלעלי (א ,)173שלפיה חלק מיהודי ַמדינה עסקו בסחר
בזהב וייצאו אותו מן המכרות ב ַמדאין צאלחַ ,פראן ו ַצ'נְּכאן אל פרס ,היא סבירה.
על פראן ראו :לקרֻ ,ס ַליְם .201-198עם זאת ספק אם מדאין צאלח בצפון ה ִחג'אז
וצ'נכאן בדרום מערב סעודיה מערבית ל ַאּ ְבהא שייכות לכאן.
קיסטר ,על אשת הצורף.
יש עניין מסוים בשתי משפחות או קבוצות שבטיות קטנות שמוצאן בשני בנים
שאשת הצורף ילדה לבעלה לפני שהם נפלו בשבי .צאצאי הבן האחדֻ ,עּ ַביְד ,היו
"ּ ַב ְטן" או קבוצה שבטית קטנה בסוריה (שאם); צאצאי הבן האחרַ ,מ ְעּ ַבד ,היו קבוצה
שבטית (ַר ְהט) במדבר ובכופה .משפחה ( ַא ְהל ּ ַביְת) מהם הסתפחה לבני אלחאִרת'
בן אלח'זרג' מן האנצאר ואימצה שושלת יוחסין שתאמה את המצב החדש שלה.
ראו :אבן אלכלבי ,נסב מעד ב ;563דארקטני ,אלמאתלף ג .1552
הכרוז שהודיע על מותו של אבו רא ִפע כינה אותו ַרּבאח ַא ְהל אל ִחג'אז .ראו :טברי,
תאריח' א .1377ייתכן שהמילה ַר ַּבאח (בבי"ת דגושה) ,שמשמעותה בוודאי סוחר,
הייתה שגורה על לשונם של יהודי ַח'יְּ ַבר.
במקומות שונים בספרו שולל הירשברג ,שלא בצדק ,את חשיבות המסחר בכלכלת
היהודים .לדבריו אין דין אחד לתחנות המסחר דוגמת ִחגְ'ר ו ַתיְמאא מצד אחד
ול ַמדינה ו ַח'יְּ ַבר מצד אחר" .בעוד שלתחנות–המסחר באו בראשונה יחידים (סוחרים
שבמקרה נתגלגלו אל המקומות ההם) ,יש הוכחות כי במדינה וב ַח'יְּ ַבר השתקעו
