Page 226 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 226

‫‪ 224‬מיכאל לקר | מוחמד והיהודים‬

‫יהודי מתימאא ששמו גֻ' ַהיְנה בן אבי ַח ַמל‪ ,‬ובחסות בני ַס ְהם בן ֻמרה היה סוחר‬          ‫‪2	 0‬‬
‫יין יהודי מוואדי אלֻקַרא ששמו ֻע' ַציְן בן ַחי‪ .‬כשע'צין נרצח על ידי בני חסות של‬         ‫‪2	 1‬‬
‫בני צרמה‪ ,‬הרגו בני סהם תחתיו את היהודי שבחסות בני צרמה‪ .‬ראו‪ :‬אבו אלפרג'‬                 ‫‪2	 2‬‬
                                                                                        ‫‪2	 3‬‬
                          ‫אלאצפהאני‪ ,‬אלאע'אני יד ‪ ;4-2‬לקר‪ ,‬החוקה ‪ 70‬הע'‪.‬‬                ‫‪	24‬‬
   ‫לא ליד גשר ֻּב ְטחאן‪ ,‬כפי שסבר הירשברג‪ .‬ראו‪ :‬הירשברג‪ ,‬ישראל בערב ‪.185‬‬                ‫‪	25‬‬
‫יצוין שהגדרת ח ּרת זֻ ְהרה בסמהודי‪ ,‬ופאא אלופא ד ‪ִ " ,230‬מן ַח ּרת ואִקם"‪ ,‬יוצרת‬        ‫‪	26‬‬
‫את הרושם שח ּרת זֻ ְהרה היא רק חלק מן הח ּרה המזרחית‪ ,‬אבל לא כך הדבר‪ :‬מקום‬
                                                                                        ‫‪	27‬‬
                    ‫קרב אל ַח ּרה (‪ )683‬שנערך בוואקם נקרא גם הוא ח ּרת זֻ ְהרה‪.‬‬         ‫‪2	 8‬‬
                                                 ‫סמהודי‪ ,‬ופאא אלופא ד ‪.384‬‬
                                                                                        ‫‪2	 9‬‬
‫היום מצייין המונח בערבית המדוברת תמרים דחוסים מכל סוג שהוא המשמשים‬
                                                                ‫למילוי עוגה‪.‬‬              ‫	‬

‫וולהאוזן‪ ,‬מדינה ‪ 33‬הע' ‪ .2‬יש להניח שהיהודים השתמשו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בתעלות השקיה‬
‫תת–קרקעיות‪ ,‬כלומר בארות–שרשרת‪/‬פוגארות‪ַ/‬קנאתים שאינן אלא מעיינות שפותחו‬

    ‫באופן מלאכותי‪ .‬כמותן ניתן למצוא בפצאל‪ ,‬בעין יהב‪ ,‬ביוטבתה ובעברונה‪.‬‬
                                    ‫ֻקְר ֻטּבי‪ ,‬אלג'אמע לאחכאם אלקראן טז ‪.27‬‬

‫חשיבות מיוחדת יש למכרות של שבט ֻס ַליְם‪ .‬ראו‪ :‬הק‪ ,‬מתכות יקרות ‪;273-253‬‬
‫לקר‪ֻ ,‬ס ַליְם‪ ,‬אינדקס‪ ,‬תחת " ַמ ְעִדן ּ ַבני ֻס ַליְם"‪ .‬לדעת אלעלי‪ ,‬המדינה א ‪ 190‬ייתכן‬
‫שַקיְנֻקאע עסקו גם בחלפנות כספים‪ ,‬הלוואת זהב ופעולות בנקאיות‪ .‬יש לשער‬
‫שאכן כך היה‪ .‬גם השערת אלעלי (א ‪ ,)173‬שלפיה חלק מיהודי ַמדינה עסקו בסחר‬
‫בזהב וייצאו אותו מן המכרות ב ַמדאין צאלח‪ַ ,‬פראן ו ַצ'נְּכאן אל פרס‪ ,‬היא סבירה‪.‬‬
‫על פראן ראו‪ :‬לקר‪ֻ ,‬ס ַליְם ‪ .201-198‬עם זאת ספק אם מדאין צאלח בצפון ה ִחג'אז‬

                   ‫וצ'נכאן בדרום מערב סעודיה מערבית ל ַאּ ְבהא שייכות לכאן‪.‬‬
                                                      ‫קיסטר‪ ,‬על אשת הצורף‪.‬‬

‫יש עניין מסוים בשתי משפחות או קבוצות שבטיות קטנות שמוצאן בשני בנים‬
‫שאשת הצורף ילדה לבעלה לפני שהם נפלו בשבי‪ .‬צאצאי הבן האחד‪ֻ ,‬עּ ַביְד‪ ,‬היו‬
‫"ּ ַב ְטן" או קבוצה שבטית קטנה בסוריה (שאם); צאצאי הבן האחר‪ַ ,‬מ ְעּ ַבד‪ ,‬היו קבוצה‬
‫שבטית (ַר ְהט) במדבר ובכופה‪ .‬משפחה ( ַא ְהל ּ ַביְת) מהם הסתפחה לבני אלחאִרת'‬
‫בן אלח'זרג' מן האנצאר ואימצה שושלת יוחסין שתאמה את המצב החדש שלה‪.‬‬

              ‫ראו‪ :‬אבן אלכלבי‪ ,‬נסב מעד ב ‪ ;563‬דארקטני‪ ,‬אלמאתלף ג ‪.1552‬‬
‫הכרוז שהודיע על מותו של אבו רא ִפע כינה אותו ַרּבאח ַא ְהל אל ִחג'אז‪ .‬ראו‪ :‬טברי‪,‬‬
‫תאריח' א ‪ .1377‬ייתכן שהמילה ַר ַּבאח (בבי"ת דגושה)‪ ,‬שמשמעותה בוודאי סוחר‪,‬‬

                                     ‫הייתה שגורה על לשונם של יהודי ַח'יְּ ַבר‪.‬‬
‫במקומות שונים בספרו שולל הירשברג‪ ,‬שלא בצדק‪ ,‬את חשיבות המסחר בכלכלת‬
‫היהודים‪ .‬לדבריו אין דין אחד לתחנות המסחר דוגמת ִחגְ'ר ו ַתיְמאא מצד אחד‬
‫ול ַמדינה ו ַח'יְּ ַבר מצד אחר‪" .‬בעוד שלתחנות–המסחר באו בראשונה יחידים (סוחרים‬
‫שבמקרה נתגלגלו אל המקומות ההם)‪ ,‬יש הוכחות כי במדינה וב ַח'יְּ ַבר השתקעו‬
   221   222   223   224   225   226   227   228   229   230   231