Page 225 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 225

‫הערות ‪223‬‬

‫יש בודדים שפועלים נגדו‪ ,‬אבל במישור השבטי כולם מרוצים כביכול‪ ,‬כולל האנצאר‬                                 ‫	‪8‬‬
‫(ראו‪ :‬אגרון מונחים‪ ,‬עמ' ‪ .)217‬עם מות מוחמד הכול הופך לפתע פוליטי‪ .‬אנו‬                                    ‫‪	9‬‬
‫מגלים פתאום שהאנצאר מעוניינים לתפוס את השלטון ופורץ סכסוך מר בינם לבין‬                                  ‫‪	10‬‬
‫ה ֻמהאגִ'רון משבט ֻקַריְש‪ .‬במציאות הדבר היה שונה‪ .‬בין ה ֻמהאגִ'רון לאנצאר לא‬
‫שררה אידיליה גם בזמן מוחמד‪ ,‬אבל המסורת בוחרת בדרך כלל להתעלם מחילוקי‬                                    ‫‪	11‬‬
                                                                                                        ‫‪	12‬‬
                                                              ‫הדעות ביניהם‪.‬‬
‫אל ַח'ריטה אל ַא ַת'ִרּיה לל ַמדינה אל ֻמנַּוַרה; אל ַח'ריט'ה אל ַא ַת'ִרּיה לל ַמ ְסגִ'ד אלנַּ ַבוִּי‬  ‫‪	13‬‬
‫אל ַשריף‪ ,‬שתיהן נדפסו בקהיר על ידי ַמגְ'מועת נַג'אר לל ִתג'ארה ואל ִטבאעה‪.2005 ,‬‬
                                                                                                        ‫‪	14‬‬
           ‫אני אסיר תודה לעמיתי פרופ' גבריאל רוזנבאום שהשיג אותן עבורי‪.‬‬                                 ‫‪	15‬‬
                                           ‫השוו‪ :‬הירשברג‪ ,‬ישראל בערב ‪.159‬‬                               ‫‪1	 6‬‬
                                                                                                        ‫‪1	 7‬‬
‫בכרי‪ֻ ,‬מ ְעגַ'ם ג ‪ ,1016-1015‬ערך פדך‪ .‬המצודה ( ִח ְצן) של פדך נקראה אל ֻש ְמרוח'‪.‬‬                       ‫‪	18‬‬
‫בין פדך ל ַח'יְּ ַבר היה מקום בשם אל ֻחראצ'ה‪ .‬יש בבתי שיר עדות על כך שבכפר ַשּק‬                         ‫‪	19‬‬
‫או ִשּק שבאזור פדך (המיושב עד היום) הייתה תעשיית עור‪ ,‬ליתר דיוק יוצרו בו‬
‫רסנים ( ֻלגֻ'ם)‪ ,‬וכן גדלו בו עצי תמר מן הזן המשובח ַעגְ'וה‪ .‬ראו‪ :‬נצר אלאסכנדרי‪,‬‬

     ‫אלאמכנה ב ‪ 140‬והערת המהדיר; יאקות‪ ,‬מעג'ם אלבלדאן ג ‪ ,355‬ערך שּק‪.‬‬
‫ייתכן שגם משם הוגלו היהודים בידי ֻע ַמר‪ .‬כך מכל מקום טוען בלאד'רי‪ ,‬פתוח‬

                                                            ‫אלבלדאן ‪.35-34‬‬
‫גיל‪ ,‬הקדש ‪ 128‬קובע שמוחמד העניק ל ַח ְמזה בן אלנֻ ְעמאן‪ ,‬בן שבט ֻעְד'רה‪ ,‬מקום‬
‫בוואדי אלֻקרא בשם ַר ְמיה‪ .‬אלא שאין זה שם מקום‪ .‬מוחמד העניק לו בוואדי‬
‫אלֻקרא שטח שמוגדר כך‪ַ :‬ר ְמיַת ַס ְהם וַ ֻח ְצ'ר ַפַר ִס ִה ִמן ואדי אלֻקרא‪ ,‬כלומר המרחק‬
‫שעבר החץ שירה בקשתו בתוספת "ספרינט"‪ ,‬או המרחק שגמא סוסו (לפני שנעצר‬
‫באפס כוחות)‪ .‬בחלק מן הגרסות ירי החץ מוחלף בהשלכת שוט‪ .‬שמו של המקבל‬
‫אינו חמזה אלא גַ' ְמרה‪ .‬ראו‪ :‬אבן סעד‪ ,‬אלטבקה אלראבעה ב ‪ .858-857‬בכתב‬

               ‫הערבי השמות חמזה וג'מרה נבדלים בניקוד הדיאקריטי בלבד‪.‬‬
‫נראה שאוכלוסיית מקנא הייתה מגוונת ולא היו בה יהודים בלבד‪ .‬בידיעה על פשיטה‬
‫ל ִמְדין שביצע זַיְד בן חאִרת'ה נאמר שהוא לקח שבויים במקנא‪ ,‬שאוכלוסייתה הייתה‬
‫מעורבת (גֻ'ּמאע מן אלנאס)‪ .‬ראו‪ :‬אבן ִהשאם‪ ,‬אלסירה ד ‪ .284‬במקום ַא ְהל מינאא‬

                          ‫וַ ִהיַ אל ַסוא ִחל‪ִ ,‬קראו כאן‪ :‬אהל מקנאא והי אלסואחל‪.‬‬
          ‫וּכאן יַ ַת ַשּיַ ֻע יַֻקּ ִדם ַע ִלּיא ַעלא ֻע' ְתמאן‪ .‬ראו‪ :‬מרזֻבאני‪ ,‬נור אלקבס ‪.310‬‬

                                                ‫אבו אלערב‪ ,‬אל ִמ ַחן ‪.378-377‬‬
‫ואקדי‪ ,‬אלמע'אזי ב ‪ .866-865‬ואִקדי מצוטט באבן חג'ר‪ ,‬אלאצאבה א ‪,453-452‬‬

 ‫ערך גַ'ּ ְבר ַמוְלא ּבני עּ ְבד אלדאר (האישה הייתה מענף עאמר בן ֻל ַאּי של ֻקַריְש)‪.‬‬
‫אבן עסאכר‪ ,‬תאריח' ג ‪ .417‬הירשברג‪ ,‬ישראל בערב ‪ 135‬מזכיר את בית הקברות‬

                                                               ‫היהודי במכה‪.‬‬
‫בלאד'רי‪ ,‬אנסאב אלאשראף א ‪ ;74-72‬אבן חביב‪ ,‬אל ֻמנַּ ַמק ‪ ;94-90‬הירשברג‪ ,‬שם‪.‬‬
‫השבט הבדואי שבו מדובר הוא ַע' ַט ַפאן‪ .‬בחסות בני ִצְרמה בן ֻמ ּרה היה סוחר יין‬
   220   221   222   223   224   225   226   227   228   229   230