Page 229 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 229

‫הערות ‪227‬‬

‫ואקדי‪ ,‬אלמע'אזי א ‪ .180‬נאמן לקו האפולוגטי שלו מכחיש אחמד (ברכאת)‪,‬‬                                ‫‪4	 0‬‬
‫מוחמד והיהודים ‪ ,59‬שַקיְנֻקאע הוגלו משום שאבן אסחאק אינו מזכיר זאת‪ .‬הוא‬
‫מוסיף שאין אצל אבן אסחאק ידיעות על חלוקת רכושם הקרקעי של ַקיְנֻקאע‪,‬‬                              ‫‪4	 1‬‬
‫כולל השוק שלהם‪ ,‬שהיה חיוני עבור ה ֻמהאגִ'רון שהיו רובם סוחרים‪ .‬אבל ואקדי‪,‬‬                        ‫‪	42‬‬
‫אלמע'אזי א ‪ 179-178‬מציין שהסדר הכניעה של ַקיְנֻקאע קבע שמטעיהם ( ַא ְמואל)‬                       ‫‪4	 3‬‬
‫יהיו למוחמד‪ .‬כמו כן‪ ,‬ואִקדי מציין בידיעה אחרת שמוחמד לקח לעצמו חמישית‬                            ‫‪4	 4‬‬
‫ממה שנפל בידיו וחילק את השאר בין חבריו‪ .‬אבן אלטלאע‪ַ ,‬אְק ִצ'יַת ַרסול אללה‬                       ‫‪	45‬‬
‫‪ ,247‬שמצטט מתוך כתאב אל ֻמ ַפּ ַצ'ל מאת ואִקדי‪ :‬השלל הראשון‪ ,‬שממנו קיבל‬
‫מוחמד חמישית והלוחמים ארבע חמישיות ( ַאּוַל ֻח' ְמס ֻח'ּ ִמ ַס)‪ ,‬היה שלל ַקיְנֻקאע‪.‬‬
‫שאלת הבעלות על השוק לאחר גלות ַקיְנֻקאע מעורפלת‪ .‬יש לשער שהשוק המשיך‬
‫להיקרא באותו שם במשך זמן רב לאחר מכן‪ .‬ייתכן שבני השבט שבחרו להתאסלם‬

                         ‫ולא יצאו לגלות שמרו בידיהם את הבעלות על השוק‪.‬‬
‫ואקדי‪ ,‬אלמע'אזי א ‪ .374‬למרות העדויות המפורשות‪ ,‬אחמד (ברכאת)‪ ,‬מוחמד‬
‫והיהודים ‪ 123‬מגיע למסקנה שלא היו דברים מעולם‪"Actually the Jews of the :‬‬

‫‪Ḥijāz were neither expelled nor did they leave the region during the lifetime of‬‬

                                                                      ‫"‪.the Apostle‬‬

‫הלווה היה ֻא ַסיְד בן ֻח ַצ'יְר מ ַאוְס (ליתר דיוק מבני עבד אל ַא ְש ַהל)‪ .‬ראו‪ :‬ואקדי‪,‬‬
                                                            ‫אלמע'אזי א ‪.374‬‬

                                                     ‫ואקדי‪ ,‬אלמע'אזי א ‪.179‬‬
           ‫אין כל קשר לבושם המושק ( ִמ ְסּך)‪ ,‬כפי שסבר בטעות אחד החוקרים‪.‬‬
‫הירשברג הכחיש את עיסוקם של יהודי ערב במסחר ופיננסים‪ ,‬אבל השקפתו אינה‬
‫עולה בקנה אחד עם העובדות ההיסטוריות‪ .‬לדעתו‪ ,‬האשמת מוחמד כי היהודים‬
‫אוכלי ריבית נועדה להצדיק את גירושם והמתתם‪ .‬הירשברג קבע שאוכלי הריבית‬
‫האמתיים בערב היו סוחרי מכה‪ ,‬טאיף ונג'ראן‪ .‬לדבריו‪ ,‬יהודי ִחג'אז כמעט לא עסקו‬
‫במסחר ולכל היותר היו מוכרים את עודף יבולם‪ .‬תיאור התכשיטים‪ ,‬הזהב והכסף‬
‫שנלקחו שלל ב ַח'יְּ ַבר אצל ההיסטוריונים‪ ,‬ובייחוד המאוחרים ביניהם‪ ,‬אינו נכון‪ :‬לפי‬
‫עדות אבו ֻהַריְרה שלל ַח'יְּ ַבר כלל רק מזון ובוסתני דקלים‪ .‬ראו‪ :‬הירשברג‪ ,‬ישראל‬
‫בערב ‪ .11‬ראו גם‪ :‬שם‪ .184 ,‬הירשברג‪ ,‬ישראל בערב ‪ 149‬מצטט את אבו ֻהַריְרה‪,‬‬
‫שאמר (לפי צחיח אלּ ֻבח'ארי) שבכיבוש ַח'יְּ ַבר לא נלקחו זהב וכסף כשלל אלא‬
‫רק בקר‪ ,‬גמלים‪ ,‬כלי בית‪/‬מיטלטלים ומטעים ( ִא ְפ ַת ַת ְחנא ַח'יְּ ַבר וַ ַלם נַ ְע'נַם ַד' ַהּבא‬
‫וַ ַלא ִפּצ'ה ִאּנַמא ַע'נִ ְמנא אלבקר ואלאבל ואל ַמתאע ואל ַחואיִט)‪ .‬מסקנת הירשברג‬
‫(שתרגם אל ַמתאע‪ :‬אוכל) הייתה שביישוב חקלאי כ ַח'יְּ ַבר לא היו תכשיטים‪ ,‬כלי‬
‫כסף וזהב‪ .‬אבל נראה שמקור הבעיה הוא בתרגום הפועל ַע'נִ ְמנא‪ ,‬לקחנו שלל‪ :‬אבו‬
‫ֻהַריְרה מתייחס רק לשלל שחולק בין הלוחמים ולא לשלל שנפל בידי המנהיג ולא‬
‫חולק על ידיו‪ .‬הדבר מתבאר ממה שנאמר לאחר מכן בּ ֻבח'ארי‪ :‬בהמשך אותו מסע‬
‫מלחמה הגיע מוחמד לוואדי אלֻקרא עם עבד ושמו ִמְד ַעם אשר נהרג מפגיעת חץ‬
   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233   234