Page 251 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 251

‫הערות ‪249‬‬

‫‪ .202‬גרסת ואִקדי‪ ,‬שלפיה מת ברמלה ב–‪ 654‬בגיל ‪ ,72‬היא בעצם גרסת המשפחה‪.‬‬
‫ֻד ַחיְם הוא שאמר שהוא מת בירושלים‪ .‬ראו‪ :‬אבן חג'ר‪ ,‬תהד'יב אלתהד'יב ה ‪.98‬‬
‫ֻד ַחיְם (עבד אלרחמן בן אבראהים אלִד ַמ ְשקי) כיהן כקאצ'י של הח'ליף אל ֻמ ַתוַּ ִכל‬
‫ומת ברמלה ב–‪ .859‬ראו‪ֻ :‬מג'יר אלדין‪ ,‬אל ֻאנְס אלגַ'ליל ב ‪ .70‬לדברי המחבר‪ֻ ,‬מגִ'יר‬
‫אלדין (מת ב–‪ ,)1521‬מקום קברו של ֻעּבאדה בן אלצא ִמת אינו ידוע עוד בירושלים‬
‫או ברמלה; הוא נעלם ( ִאנְַדַר ַס) בגלל השתלטות הצלבנים על האזור ההוא‪ .‬ראו‪ֻ :‬מג'יר‬
‫אלדין‪ ,‬אל ֻאנְס אלגַ'ליל א ‪ .261‬מכל מקום‪ ,‬בבית הקברות המוסלמי ממזרח לחומת‬
‫העיר העתיקה אפשר כיום לראות ליד אחד הקברים את הכתובת‪ :‬קבר ֻעּבאדה בן‬
‫אלצא ִמת‪ .‬דומה שגם אלה הגורסים שהוא קבור בירושלים מודים שמת ברמלה‪ :‬היו‬
‫שאמרו שגופתו הועברה לירושלים והוא נקבר בה‪" .‬זאת המסורת המקובלת יותר"‬

                         ‫(והו ַא ְש ַהר)‪ ,‬קובע ֻמג'יר אלדין‪ ,‬אל ֻאנְס אלגַ'ליל ב ‪.70‬‬
‫‪ 	285‬מסרו מפיו בניו אלוַליד‪ ,‬דאוד ו ֻעּ ַביְדאללה ונכדיו יחיא ו ֻעּבאדה בני אלוַליד‪ .‬גם‬
‫נינו אסחאק בן יחיא בן אלוַליד מסר מפיו אף על פי שלא חי בזמנו‪ .‬ראו‪ :‬אבן חג'ר‪,‬‬

                                                     ‫תהד'יב אלתהד'יב ה ‪.97‬‬
                                       ‫‪ 2	 86‬עיני‪ֻ ,‬ע ְמַדת אלקארי יד ‪( 86‬אל ַאוְזאעי)‪.‬‬

                                                  ‫‪ 2	 87‬אבן חבאן‪ ,‬אלת'קאת ה ‪.572‬‬
‫‪ַ 	288‬רוְח בן זִנְּ ַבאע אלגֻ'ַד'א ִמי מתושבי פלסטין מסר חדית' מפי ֻעּבאדה‪ .‬ראו למשל‪:‬‬
‫אבן עסאכר‪ ,‬תאריח' יח ‪ .246‬גם אבו ַח ְפצה ֻחּ ַביְש בן ֻשַריְח אל ַחּ ַב ִשי שגר בבית‬
‫גוברין מסר חדית' מפי ֻעּבאדה‪ .‬ראו‪ :‬אבן אלאת'יר‪ֻ ,‬א ְסד אלע'אּבה א ‪ .687‬נכדו‬
‫של ֻעּבאדה‪ ,‬מוחמד בן אלוַליד בן ֻעּבאדה בן אלצא ִמת‪ ,‬היה בין היתר מורהו של‬

      ‫אבו סנאן עיסא בן ִסנַאן אלפלסטיני‪ .‬ראו‪ :‬ראזי‪ ,‬אלג'רח ואלתעדיל ח ‪.130‬‬
‫‪ 2	 89‬לאמתו של דבר ניסו היהודים לחסל את הנבואה עוד בטרם באה לעולם‪ ,‬וזאת‬
‫הרבה לפני נצ'יר ולפני הולדת מוחמד‪ .‬בהיותם בעלי גישה להתגלות קדושה הם‬
‫ידעו על העומד להתרחש‪ ,‬והכרוניקה של כישלונותיהם היא חלק מן "ההוכחות‬
‫לאמיתות נבואתו של מוחמד"‪ 70 .‬חברים (כלומר תלמידי חכמים) מסוריה (ארץ‬
‫ישראל) תכננו להרוג את אביו של מוחמד‪ ,‬עבדאללה בן עבד אל ֻמּ ַט ִלּב‪ ,‬אבל אבי‬
‫אשתו אא ִמנה הציל אותו בסיוע מלאכים‪ .‬ראו‪ :‬מסעודי‪ ,‬את'באת אלוציה ‪.118-117‬‬
‫היהודים כמעט והרגו את מוחמד כבר כשהיה אצל המינקת שלו‪ַ ,‬חלימה אל ַס ְעִדּיה‪,‬‬
‫אבל היא שיקרה להם ואמרה שאינו יתום (ולפיכך אינו מתאים לתיאור שבידיהם)‬

                            ‫וכך הצילה אותו‪ .‬ראו‪ :‬אבן ַס ְעד‪ ,‬אלטבקאת א ‪.113‬‬
‫‪ 2	 90‬סיוטי‪ ,‬אלח'צאיץ אל ֻּכּ ְברא א ‪ .526-525‬ראו גם‪ :‬ד'הבי‪ ,‬תאריח' אלאסלאם ב ‪243‬‬
‫(מוחמד בן עאיִד'‪ ,‬מפי אלוַליד בן ֻמ ְס ִלם‪ ,‬מפי עבדאללה בן ַלהיעה‪ ,‬מפי אבו אל ַא ְסוַד‪,‬‬

                                                        ‫מפי ֻעְרוה בן אלזֻּ ַביְר)‪.‬‬
                                              ‫‪ 	291‬אבן ִהשאם‪ ,‬אלסירה ג ‪.200-199‬‬
                                            ‫‪ַ 2	 92‬מְקִדסי‪ ,‬אלּ ַבְדא ואלתאריח' ד ‪.212‬‬
                                       ‫‪ֻ 2	 93‬מקא ִתל בן סלימאן‪ ,‬תפסיר א ‪.286-285‬‬
   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255   256