Page 254 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 254

‫‪ 252‬מיכאל לקר | מוחמד והיהודים‬

‫(ואקדי‪ ,‬אלמע'אזי א ‪ ,)368 ,365-364‬מייצגים גישות של קבוצות משנה שונות כלפי‬
                                                                      ‫הנביא‪.‬‬

                                                     ‫‪ 	320‬ואקדי‪ ,‬אלמע'אזי א ‪.377‬‬
‫‪ 	321‬אצל גיל‪ ,‬הקדש ‪ 136 ,131‬קרא‪ַ " :‬צ ִפּי" ובריבוי " ַצפאיא" במקום "צא ִפיה"‪ .‬המונח‬
‫"צא ִפיה" ובריבוי " ַצואפ(י)" מתייחס לסוג שונה של מקרקעין‪ .‬ראו‪ :‬קיסטר‪ ,‬קרב‬
‫אל ַח ּרה ‪ .42-41‬לפירוש בית השיר שמצטט גיל בעמוד זה ( ַלּך אל ִמְרּבאע ִמנְהא‬
‫וכו') ראו‪ :‬אבו ֻעּ ַביְד‪ ,‬ע'ריב אלחדית' ג ‪ .88‬יצוין שחלוקת השלל ל–‪ 36‬חלקים‬
‫התרחשה ב ַח'יְּ ַבר‪ .‬השוו‪ :‬גיל‪ ,‬הקדש ‪ַ .131‬אּ ְבנאא אל ַסּביל (שם‪)135-134 ,132 ,‬‬

           ‫אינם הלוחמים המשתתפים בג'האד אלא הנוסעים‪ ,‬העוברים בדרכים‪.‬‬
‫‪ 	322‬השניים היו אבו ֻדגַ'אנה ִס ַמאּך בן ַח'ַרשה ו ַס ְהל בן ֻחנַיְף‪ ,‬שקיבלו את "המטע של‬
‫אבן ַח'ַרשה"‪ .‬מסתבר שהיו עניים נוספים בין האנצאר‪ ,‬וצריך לחפש הסבר משכנע‬

             ‫יותר לתופעה הנדירה של אנצאר שמקבלים חלק מנחלות היהודים‪.‬‬
‫‪ 3	 23‬אלּ ֻבוַיְרה קשורה אולי לסכסוך על מי השקיה בין זֻּ ַביְר לבין אחד האנצאר שהשתתף‬
‫בקרב ּ ַבְדר‪ .‬האנצארי האשים את מוחמד כי השיא פנים לזֻּ ַביְר‪ ,‬שהיה בן דודתו מצד‬
‫האב‪ .‬ראו‪ :‬ואחדי‪ ,‬אסבאב אלנזול ‪ .168‬אלעלי‪ ,‬אחוזות ‪ 249‬תהה אם מוחמד חילק‬
‫את כל המטעים של נצ'יר או שמר כמה מהם לעצמו‪ .‬בהערה הוא מציין את ּ ֻבְרקה‬
‫(הוא מנקד ּ ַבְרקה)‪ ,‬שלפי גרסה אחת הייתה שייכת לנצ'יר‪ .‬כך גם אצל אלעלי‪ ,‬דיני‬

                                                             ‫שליח אללה ‪.25‬‬
                                                  ‫‪ 3	 24‬אבן ַס ְעד‪ ,‬אלטבקאת ג ‪.195‬‬
                                                  ‫‪ 3	 25‬אבן ַס ְעד‪ ,‬אלטבקאת ג ‪.613‬‬
‫‪ַ 3	 26‬ס ְעד בן ֻמעאד' העניק אז מחסה למטעים ולחצרות של בני ַס ִלמה כגמול על מה‬
‫שעשו למענו ב"יום אלִר ְעל"‪ .‬ראו‪ :‬אבן אלאת'יר‪ ,‬אלכאמל א ‪ַ .681‬ס ְעד עמד בשער‬
‫(ּבאּב) של בני ַס ִלמה והעניק להם חסות לאחר שב"יום אלִר ְעל" נשאו אותו פצוע אל‬
‫ַע ְמר בן אלגַ'מוח אל ַחראמי מבני ַס ִלמה‪ ,‬שחס עליו‪ .‬ראו‪ :‬אבו אלפרג' אלאצפהאני‪,‬‬

                                                            ‫אלאע'אני יז ‪.126‬‬
‫‪ַ 3	 27‬לּביד בן אל ַא ְע ַצם‪ ,‬שהואשם בכישופו של מוחמד‪ ,‬היה בן חסות של זַֻריְק (ח'זרג')‪ .‬הוא‬
‫נקרא אל ַסחולי על שם קבוצה שבטית של ִח ְמיַר ששמה אל ַסחול‪ .‬ראו‪ :‬לקר‪ ,‬כישוף‬
‫‪ ;568-567‬סמהודי‪ ,‬ופאא אלופא ד ‪ ;140‬פירוזאבאדי‪ ,‬אלמע'אנם ‪ .147‬אבו מאלך‬
‫עבדאללה בן סאם‪ ,‬שהיה עדיין בחיים בימי הח'ליף ֻע ַמר בן אל ַח'ּטאב‪ ,‬היה יהודי מן‬
‫השבט התימני ּ ִכנְדה‪ ,‬שהיגר ל ַמדינה‪ ,‬התחתן עם אישה מֻקַריְט'ה ולכן נקרא אלֻקַרט'י‪.‬‬
‫ראו‪ :‬לקר‪ ,‬עבדאללה בן סאם‪ .‬ליתר דיוק‪ ,‬חותנו של תימני זה‪ ,‬אבן ַס ְעיה‪ ,‬השתייך‬
‫כנראה לשבט היהודי ַהְדל‪ ,‬שהיה קרובם של ֻקַריְט'ה ונצ'יר‪ .‬ראו‪ :‬לקר‪ ,‬התגיירות‬
‫ִח ְמיַר‪ .134-133 ,‬נכדו של אבו מאלך שהיגר ל ַמדינה‪ ,‬שגם שמו היה אבו מאלך‪ ,‬היה‬
‫המקור של אבן אסחאק לידיעה על התגיירות ִח ְמיַר‪ .‬לפי ידיעה זאת שני החכמים‬
‫מ ַמדינה שגיירו את התימנים היו משבט ַהְדל‪ .‬ראו‪ :‬לקר‪ ,‬התגיירות ִח ְמיַר‪;135-134 ,‬‬

                 ‫סמהודי‪ ,‬ופאא אלופא א ‪ֻ ( 303‬ס ַח'יְת וַ ֻמנַּ ִבה)‪ֻ ( 342 ,‬ס ַחיְת וַ ֻמנַּ ִבה)‪.‬‬
   249   250   251   252   253   254   255   256   257   258   259