Page 57 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 57
ה ת ב ס ס ו ת מ ו ח מ ד ב ַמ ד י נ ה מ ן ה ִה ְג ' ר ה ע ד ק ר ב ַּב ְד ר 5 5
ההתאסלמות הצפויה ,שאחריה איש לא יהיה חזק ממוחמד (כלומר ,כשכולם
יהיו מאוחדים לצדו) 101.אין כאן קשר לפסוק קוראן ,ומכל מקום הפיוס
הצפוי הוא נתון רקע שנראה מהימן.
אחד החוקרים מצא בידיעות על פגישת ה ַעַקּבה ראיה לכוונות זדון של
מוחמד בשאלה היהודית ,שנחשפו כביכול במהלך הפגישה 102.ואולם ,כמו
בעניין בעלי הנשק והמבצרים המובהקים ב ַמדינה ,גם כאן האשמה היא
בטקסט משובש .הפעם השיבוש הוא באות אחת בלבד .ברגע מסוים במהלך
המשא ומתן עם מוחמד העיר אחד האנצאר" :יש לאנצאר הסכמים ( ִחּבאל)
['חבלים' ,שימוש נדיר בהוראה של הסכמים] עם האנשים (אלִרג'אל) — זאת
אומרת [כאן באה תוספת פרשנית של מעתיק כלשהו] היהודים (יַהוד) —
שהם עומדים לנתק אותם" .האנצארי הזה הביע חשש כי לאחר שייתן אללה
בידי מוחמד את הניצחון ,הוא יחבור לשבטו (ֻקַריְש) .מוחמד חייך ואמר
לאנצאר דברי הרגעה וחיזוק .כפי שכבר נאמר לעיל ,חששם של האנצאר
היה מוצדק :לימים נשא מוחמד לאישה את בתו של אבו ֻס ְפיאן וחבר אל
מחותנו ואל שאר אויבי האתמול משבט ֻקַריְש .ה ִּפסקה הזאת מותחת עליו
ביקורת מפורשת למדי :אנחנו ,אומרים כביכול האנצאר ,חזינו מראש
שאלה יהיו פני הדברים .שמענו בתגובה דברי הרגעה של מוחמד ,אך הם
התגלו כחסרי ביסוס .אבל נחזור לשאלה היהודית .אותו חוקר פירש את
חיוכו של מוחמד כחיוך מבשר רעות ,כלומר כבר בזמן החתימה על הסכם
ה ַעַקּבה זמם מוחמד לגרום רעה ליהודי ַמדינה .חיסולם היה כביכול בחזקת
עובדה מוגמרת כבר לפני שהגיע ל ַמדינה103.
בטרם ניגש לטקסט המשובש עלינו לשאול את עצמנו אם ייתכן שהביוגרפיה
של מוחמד תייחס לו כוונת זדון כזאת .תאורטית הדבר ייתכן ,משום שהשותפים
הרבים ליצירת הביוגרפיה של מוחמד החזיקו בהשקפות שונות בשאלה מה
מותר ומה אסור לומר .אלא שאין מדובר כאן בסוגיה רגישה כשלעצמה ,כמו
למשל השאלה אם היה מוחמד עובד אלילים לפני שהיה נביא ,אלא בסוגיה
מסדר גודל אחר לגמרי :האם ייתכן שהביוגרפיה שלו תציג אותו כאדם ציני
ותככן ,שהעמיד פנים כאילו בכוונתו להעביר את היהודים אל האסלאם בשעה
שהתכוון מלכתחילה להתנכל להם? התשובה כנראה שלילית 104.יש לשער
