Page 58 - מוחמד והיהודים מיכאל לקר
P. 58
56מיכאל לקר | מוחמד והיהודים
שהצנזורה של יוצרי הביוגרפיה של מוחמד הייתה פוסלת אמירה כזאת על
הסף אילו העלה מישהו על דעתו להשמיע אותה.
למרבה המזל ,סיפור ה ַעַקּבה נמצא במקורות רבים ובמקצתם אנו מוצאים
שינוי נוסח זעיר ממש :במקום המילה הערבית "יַהוד" ,יהודים ,מופיעה
המילה הערבית " ֻעהּוד" כלומר הסכמים ,בריתות (יהוד :يهود — עהוד:
عهود) .זאת ללא ספק הקריאה הנכונה .במילים אחרות ,המאמר המוסגר
אינו מתייחס כלל למילה השכיחה "ִרגַ'אל" ,שפירושה "אנשים" ,אלא
למילה " ִחּ ַבאל" ,שמשמעותה הרגילה היא "חבלים" ,אבל נוסף לה פירוש
("גְלוסה") משום שהיא משמשת כאן בהוראה הנדירה של הסכמים.
הדובר האנצארי לא חשש לגורל ההסכמים בין האנצאר לבין יהודי
ַמדינה אלא לגורל ההסכמים בין האנצאר לבין שבטו של מוחמדֻ ,קַריְש
(הלא הם האנשים ,אלִרג'אל) .לאנצאר היו קשרי מסחר וקשרי משפחה
עם שבט ֻקַריְש ,והם ידעו שמתן מחסה למוחמד פירושו קרע עם ֻקַריְש.
אשר ליהודים ,כאשר מוחמד בא ל ַמדינה הוא ציפה שתושביה היהודים
ילכו בעקבותיו — זאת מכל מקום עמדת ספרות האסלאם ,וקשה להאמין
שאפשר למצוא בה עמדה אחרת .השאלה אם הסכם ה ַעַקּבה וה ִהגְ'רה
שבאה בעקבותיו נועדו לשים קץ להגמוניה של היהודים ב ַמדינה היא
שאלה אחרת לגמרי105.
מוחמד "מוצא" אדמה בעיר היהודית ֻז ְהרה
ההנחה שעד קרב ּ ַבְדר שררו בין מוחמד לבין יהודי ַמדינה יחסים תקינים
מקובלת על חוקרים רבים .לאמתו של דבר ,אפשר לבחון אותה מזווית
בלתי שגרתית — בעלותו של מוחמד על נכסי דלא ניידי .בגלל דלות
הנתונים החומריים הקונקרטיים בביוגרפיה של מוחמד איננו רגילים לחשוב
עליו כעל בעל קרקעות ,אבל ידוע שכאשר הגיע ל ַמדינה ,הוא קיבל מן
האנצאר את כל האדמות שהמים לא הגיעו אליהן ,כלומר האדמות הבלתי
מושקות 106.יש לשער שאין הכוונה לאדמות סתם אלא לאדמות מעובדות,
