Page 66 - josephus_volume_two
P. 66
ספסיינוסאל האובנה
חיי יוספוס היה מכריע )398 .עם זאת ציוה אספסינוס להקפיד בשמירה עליו ,כי התכווין לשלח אותו
במהרה אל נרון )399 .לשמע הדברים האלה ביקש יוספוס לשוחח עימו ביחידות ,ולאחר שהורה אספסינוס
להרחיק את כולם ,לבד מאשר את בנו טיטוס ושניים מידידיו ,אמר יוספוס' )400 :אתה ,אספסינוס ,חושב
כי ב[לכדך את] יוספוס לכדת שבוי מלחמה בלבד; אך אני בא אליך כמבשר בשורות גדולות וחשובות.
ולולא באתי בשליחות האלוהים – הרי ידעתי את חוקי היהודים ואת הדרך שבה יאה למצביא המלחמה
למות! )401אתה שולח אותי אל נרון ,מדוע? [האם חושב אתה כי] נרון והשליטים שיבואו אחרי מותו
יאריכו ימים בשלטון עד בואך? אתה ,אספסינוס ,תהיה קיסר ,אתה תהיה השליט ( – )αὐτοκράτωρאתה
ובנך זה )402 .חזק את השמירה עלי ושמרני עימך ,שכן אתה תהיה אדון לא רק עלי ,הו קיסר ,אלא גם
על ים ויבשה ועל האנושות כולה .ואשר לי – אני מבקש שתענישני בכך שתציב עלי משמר כבד יותר אם
נושא אני באזנך את שם אלוהים לשווא' )403 .תחילה חשב אספסינוס שאין להאמין לדברי יוספוס ,כי
חשד שהוא מערים עליו כדי להציל את חייו )404 .אך אט אט החל להאמין לו ,שכן אלוהים כבר עורר
בו מחשבות על השלטון ובסימנים שונים הראה לו כי הוא צפוי להיות השליט )405 .יתרה מזאת ,הוא
מצא כי דברי יוספוס התאמתו גם בעניינים אחרים; אחד הידידים שהיו בסוד השיחה [הזאת] השתאה על
שיוספוס לא ניבא ליושבי יודפת את נפילת עירם ולא חזה את נפילתו שלו בשבי; אם כך ,אמר ,היו דבריו
של יוספוס דברי הבל של איש הרוצה לשכך את הזעם שעורר )406 .על כך ענה יוספוס כי הוא ניבא
לבני יודפת שעירם תיכבש ביום הארבעים ושבעה ,והוא עצמו ייפול חי בידי הרומאים )407 .אספסינוס
חקר את השבויים ,כל אחד בנפרד ,וכאשר מצא כי דברים אלה נכונים החל להאמין גם בנבואות הנוגעות
לו )408 .ואם כי לא שיחרר את יוספוס מן המעצר ולא התיר את כבליו ,העניק לו בגדים חדשים ומתנות
יקרות ערך ,נהג בו בדרכי נועם והאיר לו פנים מן היום ההוא והלאה; וגם טיטוס גילה כבוד רב [ליוספוס].
מלחמת ד 629-622
)622מאחר שהמזל האיר לו פנים בכל מקום והעניינים התפתחו ברובם לפי משאלות לבו ,עלתה
באספסינוס המחשבה כי לא בלי [התערבותה של] ההשגחה האלוהית הגיע לשלטון ,וכי גזירת גורל
צודקת הפקידה בידיו את השלטון על הכול )623 .הוא נזכר באותות הרבים שבשרו לו כי הוא עתיד
לעמוד בראש השלטון ובכללם בדברי יוספוס ,אשר העז עוד בימי חייו של נרון לפנות אליו בשם שליט
( )624 .)αὐτοκράτοραהוא נדהם [בהיזכרו] כי האיש אסור עדיין בכבלים אצלו וקרא למוקיאנוס ולשאר
מפקדיו וידידיו .תחילה הרחיב את הדיבור על היות יוספוס איש רב פעלים ועל התלאות הרבות שגרם
להם ביודפת; )625אחר כך הזכיר את הנבואות :בזמנו חשד כי [יוספוס] בדה אותן [מלבו] מתוך פחד,
אלא שהזמן והמעשים הוכיחו כי היו [אלה] דברי אלוהים' )626 .הרי זה מחפיר' אמר' ,שהאיש אשר ניבא
את עלייתי לשלטון ושהיה משרתו של דבר האלוהים עודנו נמנה עם קהל השבויים ,וגורלו כגורל [כל]
האסורים' .הוא שלח להביא את יוספוס וציוה להתיר את כבליו )627 .לנוכח גמול זה שהוענק ל[איש] זר
חשבו המפקדים רק על מענקי ההצטיינות הצפויים להם; אך טיטוס ,שעמד לצד אביו ,אמר' )628 :אבי,
הרי הצדק דורש שיחד עם הכבלים נסיר גם את הקלון מיוספוס; הוא יהיה כאיש אשר לא היה אסור כלל
אם לא נתיר את הכבלים ,אלא נבתק אותם' .שכן כך נהוג [היה] לעשות לאנשים אשר נאסרו על לא עוול
ליזה אולמן תרגמה' :אימפרטור' ,שהוא התרגום הלטיני המקובל ל־ ,αὐτοκράτωρוראו להלן ,הדיון במשמעות התארים 2
הללו.
605
