Page 61 - josephus_volume_two
P. 61

‫ץרב הנפד‬

‫השכינה ולחורבן הבית בעקבות הסתלקותה‪   .‬ואכן אפשר לאתר את המאורעות שהאגדה רומזת להם‬
                                                                ‫במה שיוספוס מספר על אותם הימים ממש‪.‬‬

‫אמנם המדרש מייחס את המאורעות שהוא מזכיר לתקופה שקדמה בכשבעה עשורים לפרוץ המרד‬
‫הגדול‪ ,‬לימי 'מנחם והילל'‪ ,‬הוא מנחם בן זוגו הראשון של הלל הזקן‪ ,‬שהמשנה המונה את חמשת‬
‫הזוגות של ראשית ימי התנאים שנחלקו על הסמיכה (חגיגה ב‪ ,‬ב) אומרת עליו‪' :‬הלל ומנחם לא נחלקו‬
‫יצא מנחם ונכנס שמיי'‪ .‬ואולם ההתאמה המפליאה לדברי יוספוס‪ ,‬שנעמוד עליה להלן‪ ,‬מלמדת שיש‬
‫לדחות את ציון הזמן הזה‪ .‬חכמים מאוחרים‪ ,‬שלא ידעו את מנחם בן יהודה הגלילי ולא הכירו עוד את‬
‫המאורעות המתוארים במדרש‪ ,‬זיהו בטעות את מנחם של המדרש עם מנחם בן זוגו של הלל ואת ימי‬

                                                                               ‫המדרש עם 'ימי מנחם והילל'‪  .‬‬
‫המדרש פותח ביציאת מנחם ושמונה מאות   תלמידים עמו מלובשים בתרקי ‪ -‬שריונות ‪ -‬של‬
‫זהב‪    .‬התמונה המצטיירת במדרש קרובה לתיאורו של יוספוס את הופעתו רבת הרושם של מנחם בן‬
‫יהודה הגלילי בראש סיעת חבריו החמושים בכלי נשק לאחר שבזזו את בית הנשק של הורדוס‪' :‬עם אלה‬
‫המשמשים לו שומרי ראש שב כמלך לירושלים' (מלח' ב ‪ ,)434-433‬ובהמשך‪' :‬גבה־לב עלה להשתחוות‬

                                          ‫לבוש בגדי מלכות ומושך אחריו את הקנאים על נשקם' (‪   .)444‬‬
‫המדרש ממשיך ומספר (על פי הגהת ליברמן את נוסח פ)‪' :‬ובא חנן בן מטרון (ובעינן) <ובעט> בו‬
‫(ב)‌יהודה אחיו של מנחם והרגו'‪ .‬ליברמן מפרש‪ ,‬שהמעשה הראשון שמזכירה האגדה הוא רצח הכוהן‬

                              ‫הגדול חנניה (=חנן בן מטרון) בידי מנחם בן יהודה וסיעתו (מלח' ב ‪   .)441‬‬
‫לפי גרסת כ"י פארמה‪ ,‬לאחר רצח חנן בן מטרון בידי יהודה אחיו של מנחם‪' :‬עלה אלעזר והתלמידים‬
‫עמו וחתכו (מניות מנויות) <מנות מנות>'‪ .‬כלומר אלעזר נקם את הרצח הראשון והרג את יהודה אחי‬
‫מנחם או את מנחם עצמו‪ .‬זה המעשה השני שזוכר בעל המדרש‪ .‬נוסח פ למעשה זה תואם היטב את‬
‫רצף המאורעות המתואר אצל יוספוס‪    .‬לאחר שתיאר את ההופעה המרשימה של מנחם בירושלים‬
‫בראש סיעת החמושים ואת רצח חנניה הכוהן הגדול בידי בני סיעתו‪ ,‬מספר יוספוס כיצד התנפלה סיעת‬

‫להסתלקות השכינה לפני חורבן הבית השוו מלח' ו ‪ ;299‬טקיטוס‪ ,‬היסטוריה ה‪ ;13 ,‬וראו הערת שטרן‪ ,‬סופרים יוונים‬                          ‫	‪7‬‬
                                                                                                                                ‫‪	8‬‬
‫ורומים‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .60‬ראו עוד יחזקאל יא ‪ ;23‬גינצבורג‪ ,‬אגדות היהודים‪ ,‬ו‪ ,‬עמ' ‪ ;393-392‬ברוך הסורי ח ‪ .2‬ראו גם הערך‬                   ‫‪	9‬‬
                                                                                                                               ‫‪	10‬‬
                                                                                                          ‫פתיחת שערי המקדש‪.‬‬
                                                                                                                               ‫‪	11‬‬
                                                    ‫זיהוי זה גם בירושלמי‪ ,‬חגיגה ב‪ ,‬ב (עז ע"ד)‪ ,‬עמ' ‪ ;787‬בבלי‪ ,‬שם טז ע"ב‪.‬‬       ‫‪	12‬‬
                                                                                                                               ‫‪	13‬‬
                                                                                           ‫בתלמודים‪ ,‬שם‪' :‬ושמונים זוג‪/‬זוגות'‪.‬‬

‫‌ב(ס‌)תרקי זהב‪ :‬כך לפי שניים מכתבי היד‪ ,‬ראו בחילופי הנוסח לעיל‪ ,‬וליברמן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,139‬הערה ‪ .207‬השוו ירושלמי‪,‬‬
‫חגיגה ב‪ ,‬ב (עז ע"ד)‪ ,‬עמ' ‪' :787‬תירקי זהב'‪ .‬מיוונית ‪ θώρακες‬או ‪'( θωράκια‬שריוני חזה‪ ,‬שריוני קשקשים')‪ .‬והשוו לאנשי‬
‫מנחם החמושים בתיאורו של יוספוס (להלן)‪ .‬נוסח פ‪' :‬סריקונין ('בגדי משי'‪ ,‬מיוונית ‪ )σηρικόν‬של זהב'‪ .‬כך גם בבבלי‪,‬‬

‫חגיגה טז ע"ב‪ .‬ייתכן שגם ההתקשטות בבגדי פאר יסודה במסורת קדומה‪ .‬נוסח זה מתאים ליציאתו של מנחם בבגדי‬
                                                           ‫מלכות (‪( )ἐσθῆτι βασιλικῇ‬מלח' ב ‪ .)444‬ראו גם ההערה הבאה‪.‬‬

‫על כך שמנחם היוצא עם התלמידים הוא מנחם בן יהודה הגלילי כבר עמד דרנבורג‪ ,‬משא ארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪ .244‬אפשר‬

‫שעלינו לקשור למנחם בן יהודה גם את המופיע בבבלי‪ ,‬חגיגה טז ע"ב‪ ,‬בראש התיאור‪' :‬יצא מנחם לעבודת המלך ויצאו‬

 ‫עמו' וכו'‪ ,‬אשר התגלגל מהופעתו של מנחם כמלך בירושלים‪ .‬הוסיפו על הקטעים שהובאו לעיל גם את מלח'‪ ,‬ב‪.442 ,‬‬
‫חנניה מכונה במדרש 'בן מטרון'‪ ,‬מיוונית ‪' ,μέτριος‬מתון'‪ ,‬כי נמנה עם המתנגדים למרד (ליברמן‪ ,‬יוונית ויוונות‪ ,‬עמ' ‪,140‬‬
‫הערה ‪ ;215‬וראו שם להסבר נוסף לשם)‪ .‬ממקומות אחרים הוא מוכר בשם 'בן נדבאי'‪( Ἀνανίας τοῦ Νεδεβαίου :‬קדמ'‬

                ‫כ ‪' ;)103‬יוחנן בן נדבאי' (בבלי‪ ,‬פסחים נז ע"א; כריתות כח ע"א)‪ .‬וראו בערך שחיתות הכוהנים הגדולים‪.‬‬

                                                                            ‫על מעשה זה לפי נוסח ר‪ ,‬נ ראו סוף דברינו להלן‪.‬‬

                                                                                                                                    ‫‪600‬‬
   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66