Page 60 - josephus_volume_two
P. 60
גדולה דרמה תישארב םימדה ימי
נסיגת פלורוס התנהלו בתוך ירושלים קרבות בין המורדים לבין כוחות ששלח אגריפס אל העיר לפי
בקשת המתנגדים למרד .הצטרפות הסיקריים אל כוחות המורדים ,שהחזיקו בעיר התחתונה ובהר הבית,
הטתה את מאזני הקרב ,וחיילי אגריפס נאלצו לסגת מפניהם מן העיר העליונה שהייתה בשליטתם,
ונמלטו אל ארמון הורדוס .שם הושמו במצור .לאחר שניתנה לחיילי אגריפס ולבעלי בריתם בני הארץ
רשות לצאת בשלום ,עדיין נשארו בארמון חיילים רומים .הללו נסוגו אל מגדלי הארמון ,היפיקוס,
פצאל ומרים ,וסופם שנהרגו כולם חוץ ממפקדם מטיליוס ,במעשה תרמית של המורדים (שם ,440-418
.)454-450בין הטבח בפקודת פלורוס לבין הרג החיילים הרומים התגלע ריב פנימי בשורות המורדים בין
שני ראשי המרד הבולטים של הימים הראשונים למרד ,מנחם בן יהודה ראש הסיקריים ואלעזר בן חנניה.
לאחר שמנחם הרג את חנניה הכוהן הגדול ואת אחיו חזקיה ,הרג אלעזר בן חנניה את מנחם רוצח אביו
ורבים מבני סיעתו .הניצולים המעטים מקרב בני סיעתו של מנחם ברחו למצדה והחזיקו בה עד סוף
המרד כשבראשם עמד אלעזר בן יאיר (שם .)448-441הימים הללו המתוארים בדברי ימי המלחמה של
יוספוס ,ימים של דמים בדמים נגעו ,שהתערב בהם הטבח שעשו הרומאים בדם ששפכו היהודים בהורגם
ברומאים ואיש באחיו ,השאירו את חותמם בקטע סתום בסוף המדרש שיר השירים זוטא.
פירוש המדרש
הקטע בסוף המדרש שיר השירים זוטא מעורר עניין מיוחד .קשה לפקפק בכך שבאגדה זו נשתמרו
זיכרונות נאמנים מימי המרד הגדול ברומאים .השתמרותו של תיאור מדויק כל כך ,דחוס בפרטים ובשמות,
שאינו מקושט בקישוטי אגדה ,אינה תופעה שגורה בספרות חז"ל .עם זאת ,לכלל תיאור היסטורי של
ממש אין האגדה מגיעה ,ובלי סיועו של יוספוס לא היינו מצליחים לעגנה במציאות היסטורית מסוימת.
האגדה הגיעה אלינו בצורה משובשת מאוד .מן הסתם אופיה הזר סייע לה להשתבש.
הצעד המכריע בהבנת המדרש היה פענוח המילה הסתומה 'אורחמו'' :אותה שעה שלחו אנשי
אורחמו' וכו' .מילה יחידאית זו ובעקבות כך המדרש כולו פוענחו בידי שאול ליברמן ,שהוכיח כי אין
'אורחמו' אלא 'ארהומי' ,היא רומי .המדרש עוסק במאורעות שגרמו להסתלקות השכינה מירושלים
לפי הפסוק האחרון בשיר השירים (ח ' :)14ברח דודי' .אנו למדים מכאן שעלינו לחפש את המעשים
המתוארים בהמשכו במאורעות שאירעו בימי שלטון רומא ,שהביאו ,לדעת בעל המדרש ,להסתלקות
'אורחמו' :כך נוסח פ .ר ,נ' :ארחימו' .ובמדרש המופיע קצת למעלה מזה' :יום שכריתי (ר ,נ :שכרתו) ברית עם אחרומו... 5
לשם ארחומו' (פ). 6
על התעתיק 'רה' תמורת ( ῥהמנושפת) היוונית ראו קוטשר ,מחקרים ,עמ' תסא .ליברמן ,יוונית ויוונות ,עמ' ,137
מביא כראיה לזיהוי ארחומו-רומי את הביטוי 'במנין ארהומיא' ,במנין הרומאים ,המופיע בכתובת נבטית מסוף המאה
הראשונה לספירה .הצורה 'רהומיה' נמצאה באחת מאיגרות בר כוכבא .ראו ידין ,מחנה ד ,עמ' .59פלטיאל ,ברית ,עמ'
,133-132שיער ש'חומאי' של כ"י אוקספורד למועד י"ז באלול במגילת תענית השתבש מצורה דומה .לפירוש לשון
'ארחומו' כ'רומי' ראו גם גינצבורג ,תוספות ערה"ש ,עמ' תלה ,המציין גם לצורה 'ורחומי' במדרש הגדול ,בראשית,
מהדורת מרגליות ,עמ' קצו; וכן אלון ,מחקרים ,א ,עמ' ,266הערה .63
אי־הבנת המילה 'ארחומו' הייתה מקור לפירושים מוטעים שהוצעו למדרש .ראו יעבץ ,תולדות ישראל ,ה ,עמ' ;199-196
לוריא ,מנחם ,עמ' רסב-רסד .ראו גם שכטר ,אגדת שה"ש ,עמ' ,96שלא פענח את המילה אך כיוון למשמעותה .קרויס,
מעשה רב ,קיבל את פתרון ליברמן :ארחומו=ארהומי=רומי ,אך פירש שבעל המדרש מכנה בכנוי זה את האדומים .ואולם
אין סיבה מיוחדת לדחות את המובן הפשוט ולקבל במקומו זיהוי מושאל.
599
