Page 60 - josephus_volume_two
P. 60

‫גדולה דרמה תישארב םימדה ימי‬

         ‫נסיגת פלורוס התנהלו בתוך ירושלים קרבות בין המורדים לבין כוחות ששלח אגריפס אל העיר לפי‬
         ‫בקשת המתנגדים למרד‪ .‬הצטרפות הסיקריים אל כוחות המורדים‪ ,‬שהחזיקו בעיר התחתונה ובהר הבית‪,‬‬
         ‫הטתה את מאזני הקרב‪ ,‬וחיילי אגריפס נאלצו לסגת מפניהם מן העיר העליונה שהייתה בשליטתם‪,‬‬
         ‫ונמלטו אל ארמון הורדוס‪ .‬שם הושמו במצור‪ .‬לאחר שניתנה לחיילי אגריפס ולבעלי בריתם בני הארץ‬
         ‫רשות לצאת בשלום‪ ,‬עדיין נשארו בארמון חיילים רומים‪ .‬הללו נסוגו אל מגדלי הארמון‪ ,‬היפיקוס‪,‬‬
         ‫פצאל ומרים‪ ,‬וסופם שנהרגו כולם חוץ ממפקדם מטיליוס‪ ,‬במעשה תרמית של המורדים (שם ‪,440-418‬‬
         ‫‪ .)454-450‬בין הטבח בפקודת פלורוס לבין הרג החיילים הרומים התגלע ריב פנימי בשורות המורדים בין‬
         ‫שני ראשי המרד הבולטים של הימים הראשונים למרד‪ ,‬מנחם בן יהודה ראש הסיקריים ואלעזר בן חנניה‪.‬‬
         ‫לאחר שמנחם הרג את חנניה הכוהן הגדול ואת אחיו חזקיה‪ ,‬הרג אלעזר בן חנניה את מנחם רוצח אביו‬
         ‫ורבים מבני סיעתו‪ .‬הניצולים המעטים מקרב בני סיעתו של מנחם ברחו למצדה והחזיקו בה עד סוף‬
         ‫המרד כשבראשם עמד אלעזר בן יאיר (שם ‪ .)448-441‬הימים הללו המתוארים בדברי ימי המלחמה של‬
         ‫יוספוס‪ ,‬ימים של דמים בדמים נגעו‪ ,‬שהתערב בהם הטבח שעשו הרומאים בדם ששפכו היהודים בהורגם‬

                      ‫ברומאים ואיש באחיו‪ ,‬השאירו את חותמם בקטע סתום בסוף המדרש שיר השירים זוטא‪.‬‬

                                                                                  ‫פירוש המדרש‬

     ‫הקטע בסוף המדרש שיר השירים זוטא מעורר עניין מיוחד‪ .‬קשה לפקפק בכך שבאגדה זו נשתמרו‬
     ‫זיכרונות נאמנים מימי המרד הגדול ברומאים‪ .‬השתמרותו של תיאור מדויק כל כך‪ ,‬דחוס בפרטים ובשמות‪,‬‬
     ‫שאינו מקושט בקישוטי אגדה‪ ,‬אינה תופעה שגורה בספרות חז"ל‪ .‬עם זאת‪ ,‬לכלל תיאור היסטורי של‬
     ‫ממש אין האגדה מגיעה‪ ,‬ובלי סיועו של יוספוס לא היינו מצליחים לעגנה במציאות היסטורית מסוימת‪.‬‬

                       ‫האגדה הגיעה אלינו בצורה משובשת מאוד‪ .‬מן הסתם אופיה הזר סייע לה להשתבש‪.‬‬
     ‫הצעד המכריע בהבנת המדרש היה פענוח המילה הסתומה 'אורחמו'‪' :‬אותה שעה שלחו אנשי‬
     ‫אורחמו' וכו'‪   .‬מילה יחידאית זו ובעקבות כך המדרש כולו פוענחו בידי שאול ליברמן‪ ,‬שהוכיח כי אין‬
     ‫'אורחמו' אלא 'ארהומי'‪ ,‬היא רומי‪   .‬המדרש עוסק במאורעות שגרמו להסתלקות השכינה מירושלים‬
     ‫לפי הפסוק האחרון בשיר השירים (ח ‪' :)14‬ברח דודי'‪ .‬אנו למדים מכאן שעלינו לחפש את המעשים‬
     ‫המתוארים בהמשכו במאורעות שאירעו בימי שלטון רומא‪ ,‬שהביאו‪ ,‬לדעת בעל המדרש‪ ,‬להסתלקות‬

     ‫'אורחמו'‪ :‬כך נוסח פ‪ .‬ר‪ ,‬נ‪' :‬ארחימו'‪ .‬ובמדרש המופיע קצת למעלה מזה‪' :‬יום שכריתי (ר‪ ,‬נ‪ :‬שכרתו) ברית עם אחרומו‪...‬‬                    ‫	‪5‬‬
                                                                                                                    ‫לשם ארחומו' (פ)‪.‬‬  ‫	‪6‬‬

     ‫על התעתיק 'רה' תמורת ‪( ῥ‬המנושפת) היוונית ראו קוטשר‪ ,‬מחקרים‪ ,‬עמ' תסא‪ .‬ליברמן‪ ,‬יוונית ויוונות‪ ,‬עמ' ‪,137‬‬
     ‫מביא כראיה לזיהוי ארחומו‪-‬רומי את הביטוי 'במנין ארהומיא'‪ ,‬במנין הרומאים‪ ,‬המופיע בכתובת נבטית מסוף המאה‬
     ‫הראשונה לספירה‪ .‬הצורה 'רהומיה' נמצאה באחת מאיגרות בר כוכבא‪ .‬ראו ידין‪ ,‬מחנה ד‪ ,‬עמ' ‪ .59‬פלטיאל‪ ,‬ברית‪ ,‬עמ'‬
     ‫‪ ,133-132‬שיער ש'חומאי' של כ"י אוקספורד למועד י"ז באלול במגילת תענית השתבש מצורה דומה‪ .‬לפירוש לשון‬
     ‫'ארחומו' כ'רומי' ראו גם גינצבורג‪ ,‬תוספות ערה"ש‪ ,‬עמ' תלה‪ ,‬המציין גם לצורה 'ורחומי' במדרש הגדול‪ ,‬בראשית‪,‬‬

                                                           ‫מהדורת מרגליות‪ ,‬עמ' קצו; וכן אלון‪ ,‬מחקרים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,266‬הערה ‪.63‬‬
     ‫אי־הבנת המילה 'ארחומו' הייתה מקור לפירושים מוטעים שהוצעו למדרש‪ .‬ראו יעבץ‪ ,‬תולדות ישראל‪ ,‬ה‪ ,‬עמ' ‪;199-196‬‬
     ‫לוריא‪ ,‬מנחם‪ ,‬עמ' רסב‪-‬רסד‪ .‬ראו גם שכטר‪ ,‬אגדת שה"ש‪ ,‬עמ' ‪ ,96‬שלא פענח את המילה אך כיוון למשמעותה‪ .‬קרויס‪,‬‬
     ‫מעשה רב‪ ,‬קיבל את פתרון ליברמן‪ :‬ארחומו=ארהומי=רומי‪ ,‬אך פירש שבעל המדרש מכנה בכנוי זה את האדומים‪ .‬ואולם‬

                                                      ‫אין סיבה מיוחדת לדחות את המובן הפשוט ולקבל במקומו זיהוי מושאל‪.‬‬

‫‪599‬‬
   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65