Page 64 - josephus_volume_two
P. 64
גדולה דרמה תישארב םימדה ימי
נ ,ר פ
ובא חנין בן מטרון ובעט ביהודה אחיו של מנחם והרגו ובא חנן בן מטרון <ובעט> בו <יהודה> אחיו של מנחם והרגו
ועלה אלעזר והתלמידים עמו והכה את אלחנן ועלה אלעזר והתלמידים עמו
וחתכו מנות מנות וחתכו <מנות מנות>
כאן נפתח פתח להבין את מקור ההוספה 'והכה את אלחנן' בנוסח נ ,ר .מקור ההוספה הוא שיבוש
שחל בשני כתבי היד האלה במעשה הרצח הראשון .חנן בן מטרון הפך בשניהם מנרצח (כך נוסח פ על
פי הגהת ליברמן' :ובעט בו יהודה ...והרגו') לרוצח ('ובעט ביהודה ...והרגו') .בהתאם לזה הרצח השני
נתפרש כנקמה בחנן ,וכך כהערת הבהרה לתיקון הנוסח העמום מדי ,שהשתמר בגרסת פ' ,ועלה אלעזר
והתלמידים עמו וחתכו מנות מנות' ,נשתרבב שמו של חנן-אלחנן כנרצח לנוסחת הרצח השנייה .שיבוש
כזה לא נוצר בכתב יד פ ,שנוסחתו לרצח הראשון שומרת את זכר הגרסה הראשונה ,שחנן הוא הנרצח
ולא הרוצח .בכתב יד פ נשתמרה אפוא הנוסחה המקורית יותר לרצח הראשון ,והנוסחה המקורית,
העמומה במקצת ,לרצח השני .
בין יוספוס לבין המדרש
מהשחזור המוצע עולה ,שאגדת שה"ש זוטא מקבילה למחציתו השנייה של פרק יז בספר השני למלחמת
היהודים ( 433ואילך) .בשני המקורות נשתמר זכר ימי הדמים של ראשית המרד :שפיכות הדמים בקרב
מנהיגי היהודים והרג החיילים הרומים בידי אלעזר בנקמה על הטבח שעשו חיילי פלורוס באנשי ירושלים
(מלחמת היהודים) ואונס הנשים (שיר השירים זוטא) .לא נראה שמגע ספרותי עומד ביסוד הדמיון בין
המקורות ,אלא זיכרון עתיק משותף ,שנטבעו בו רשמי אותו הזמן .התהפכות המזל של מנחם עשתה
רושם מיוחד ,כיצד הופעתו כמלך בראש סיעה גדולה של תומכים חמושים נסתיימה בטבח איום .בשני
המקורות השונים כל כך באופיים נשתמר גם הלוך הרוח ,שברצף המאורעות האלה התחיל החורבן
ובעטיו נסתלקה שכינה מירושלים וזעם האל הופנה כלפי העיר .
ליברמן מעלה את האפשרות ,שגם גרסת נ ,ר 'ובעט ביהודה' אינה אלא קיצור של 'ובעט בו יהודה' .במקום אחר (תיקוני 22
ירושלמי ,עמ' )107-106הראה ליברמן שמנהג הירושלמי לקצר כך בכמה מקומות .לפי זה נאמר ,כי מקור ההוספה 'והכה
23
את אלחנן' אינה בשיבוש שחל בנוסחת הרצח הראשון ,אלא בחוסר הבנת המעתיק את הקיצור. 2 4
להתרשמות שונה ראו דברי טל אילן במבוא לכרך ב ,ו ,ומה שהערתי שם ,בהערה ,71בתשובה לדבריה.
במדרש' :ברח דודי' .יוספוס :מלח' ב .455-454יוספוס תולה את הזעם האלוהי בהרג חיילי מטיליוס ולא בהרג שעשו
היהודים זה בזה.
603
