Page 62 - josephus_volume_two
P. 62
גדולה דרמה תישארב םימדה ימי
אלעזר בן חנניה על מנחם ואנשיו .מנחם נתפס ונהרג ורק מתי מעט הצליחו להימלט ( .)448-443אם
נקבל אפוא את נוסח פ למעשה הרצח השני ,אזי ההתאמה של המדרש למחצית השנייה של פרק יז
בספר השני למלחמת היהודים ( 433ואילך) מדויקת ושלמה :אלעזר והתלמידים נקמו את רצח חנן של
המדרש ,הוא חנניה הכוהן הגדול אביו של אלעזר ,וחתכו מנות מנות את רוצחו של חנן-חנניה ,כלומר
את יהודה אחי מנחם ,או את מנחם עצמו .
המעשה האחרון שהמדרש מתאר ' -ועלה אלעזר והתלמידים עמו והכו כל אנשי קסתרא' -הוא
הרג החיילים הרומים בידי אנשי אלעזר בן חנניה ,שאירע על פי תיאורו של יוספוס סמוך לרצח השני,
רצח אנשי סיעת מנחם בידי אנשי סיעת אלעזר .יוספוס מספר כיצד צרו המורדים על מגדלי ארמון
הורדוס ,שנמלטו אליהם החיילים הרומים שנשארו בירושלים .כשביקשו החיילים להיכנע ,ערבו אנשי
אלעזר בן חנניה בשבועה לשלומם ,אך כשהניחו הרומאים את נשקם הסתערו עליהם והרגו את כולם,
חוץ ממפקדם מטיליוס ( .)454-450מן המדרש נראה לפרש ,שמעשה ההכאה של 'אנשי קסתרא' מצטרף
לפשעים הקודמים ,אך קשה להבין מה טעם נחשב מעשה זה לפשע ומדוע 'אותה שעה נפלה מחלוקת
(ר ,נ :קטטה ומחלוקת) בירושלם' .פרטים אלה מתבהרים בעזרת סיפורו של יוספוס על ההתנגדות
שהייתה בחוגים מסוימים בעם לפגיעה בחיילים ועל ההתמרמרות שעוררה הפרת השבועה .
המדרש מקדים להכאה של 'אנשי קסתרא' את הידיעה שהרומאים שלחו בימים ההם כוח צבאי אל
העיר' :אותה שעה שלחו אנשי אורחמו והושיבו קסתרא על ירושלם והיו מטמאין כל הנשים (ר ,נ :כל
האנשים והנשים) שהיו בתוכה' .מעשה זה רומז ,לפי פירוש ליברמן ,לטבח שעשו חיילי פלורוס בתושבי
ירושלים (מלח' ב .)308-305אמנם יוספוס אינו מזכיר אונס נשים בין מעשי החיילים הרומים ,אך
אפשר שזיכרון למעשי האונס שעשו החיילים בימי פלורוס נשתמר ברובד נכחד של הסכוליון למגילת
תענית .בדומה ליוספוס ,גם המדרש מעמיד אפוא את ההתפרעות של חיל פלורוס בירושלים ברקע
השוו מות מנחם בעינויים ,מלח' ב .448 1 4
ראו ליברמן ,יוונית ויוונות ,עמ' .140ליברמן ,הערה ,227מעדיף את נוסח נ ,ר 'והבאו את אנשי קסתרא' על נוסח פ 'והכו 15
כל אנשי קסתרא' .הוא רואה בנוסח הראשון הד למה שסיפר יוספוס כי לאחר השבועה שנשבעו אנשי אלעזר לחיילים,
'מטיליוס הוריד את החיילים' ( .)κατῆγεν τοὺς στρατιώτας ὁ Μετίλιοςואולם קשה לפרש שהאגדה נסתיימה בסיום 1 6
הסתום של הבאת החיילים בלי לציין את העיקר -הכאתם והריגתם .אלא נראה שדווקא הנוסח 'הבאו' הוא שיבוש. 17
אם אין זה שיבוש העתקה סתם ,אפשר שמקורו בחוסר הבנה מדוע על השעה שהרגו באנשי קסתרא ,הלוא הם אותם
אנשי קסתרא שטימאו את נשי ירושלים ,אמרו 'ברח דודי' .לפיכך תוקן הנוסח ל'הבאו' .אלעזר והתלמידים הביאו את
אנשי קסתרא אל תוך העיר ירושלים ,ובזה מובן פשעם.
ראו גם מלח' ב 326ואילך .ל'קסתרא' של הרומאים על ירושלים ,או כנראה מדויק יותר 'בירושלים' (ר ,נ) ,השוו מלח' ב
328ואילך( 430 ,מבצר אנטוניה) ,וגם שם στρατόπεδον( 439 ,329 ,בארמון הורדוס).
גרץ ,היסטוריה ,ג ,ב ,עמ' ,574שיער שיום י"ז באלול במגילת תענית' ,בשבעה עשר ביה נפקו רומאי מן ירוש' ' (כ"י פארמה
למגילת תענית) ,נקבע לזכר כניעת חיילי מטיליוס .הם היו אחרוני הרומאים בירושלים ועם הריגתם נמצאה העיר ריקה
מרומאים .נעם ,שבעה־עשר באלול ,עמדה על הזיקה שבין ביאור סכוליון אוקספורד למועד המגילה לבין סוף שהש"ז,
'אותה שעה שלחו אנשי אורחמו והושיבו קסתרא' וכו' .הסכוליון מבאר את מועד י"ז באלול בביטול גזרה של אונס
נשים מימי מלכות יוון ,הגזירה שעל הכלה הבתולה להיבעל להגמון תחילה ,ומשתמש בביטוי הנדיר 'מושיבין קסטראות',
המופיע גם באגדת שה"ש (לנוסח ביטוי זה בסכוליון א ראו רוזנטל ,דף חדש ,עמ' .)384 ,361נעם שיערה שביטוי זה
הוא שריד לרובד פירוש קדום של הסכוליון ,שתיאר אף הוא בדומה לשהש"ז את אונס נשי ירושלים בזמן פלורוס .לקשר
האפשרי בין סכוליון א לבין שהש"ז הוסיפו את השערת פלטיאל (לעיל ,הערה .)6על ההתאמה בין תאריך המאורע אצל
יוספוס לבין המועד י"ז באלול במגילת תענית ראו אצל נעם ,שם ,עמ' ,443הערה .55ראו גם דרנבורג ,משא ארץ־ישראל,
עמ' ,137הערה ;1הלוי ,דורות הראשונים ,א ,ה ,עמ' ,22הערה ט .הם שיערו שאונס נשי ירושלים בידי חיילי פלורוס הוא
601
