Page 59 - josephus_volume_two
P. 59

‫ץרב הנפד‬

‫אנשי אלעזר והגבירו את הלחץ עליהם‪ ,‬עד אשר לא יכלו עוד להחזיק מעמד‪ .‬מטיליוס‪ ,‬מפקד הכוח‬
‫הרומי‪ ,‬שלח אל אלעזר וביקש רשות לצאת עם אנשיו לפי הסכם‪ ,‬ואמר כי הם מוכנים למסור את נשקם‬
‫ואת שאר רכושם אם יחוסו על חייהם‪ )451 .‬אנשי אלעזר נאחזו בשמחה בבקשה זו‪ ,‬ושלחו את גוריון בן‬
‫ניקומדס‪ ,‬את חנניה בן צדוק ואת יהודה בן יונתן לערוב בשבועה ובתקיעת כף (לבטחון מטיליוס ואנשיו);‬
‫לאחר שניתנה הבטחה זו הוריד מטיליוס את אנשיו מן המגדלים‪ )452 .‬כל עוד נשאו הרומאים את נשקם‪,‬‬
‫לא פגעו בהם המורדים ולא גילו כל סימן שהם עומדים למעול באמונם; אך משהניחו כולם‪ ,‬כמוסכם‪,‬‬
‫את מגניהם ואת חרבותיהם ופנו לדרכם בלא חשש בלבם‪ )453 ,‬הסתערו עליהם אנשי אלעזר‪ ,‬הקיפו‬
‫אותם והרגום‪ .‬החיילים לא התגוננו ולא התחננו על נפשם‪ ,‬אלא רק הזכירו בזעקות רמות את ההסכם‬
‫ואת השבועות‪ )454 .‬כך נטבחו החיילים באכזריות – כולם‪ ,‬זולת מטיליוס אשר התחנן על נפשו והבטיח‬
‫להתייהד ואף להימול‪ ,‬וכך ניצל‪ .‬לרומאים היה זה אסון לא גדול‪ ,‬כי מתוך חילם העצום איבדו רק מתי‬
‫מעט‪ ,‬אך בעיני היהודים נראה האסון כראשית החורבן‪ )455 .‬עתה‪ ,‬לאחר שהעיר נטמאה בתועבה כה‬
‫חמורה‪ ,‬הבינו כי המלחמה היא בלתי נמנעת‪ ,‬וכי גם אם לא תשיגם נקמת רומא צפויים הם לזעם האלוהים‪.‬‬
‫הציבור כולו היה שרוי באבל‪ ,‬ורוח נכאים פשטה בעיר; בני העיר המתונים נחרדו שמא ייענשו אף הם על‬
‫מעשי המורדים‪ )456 ,‬מה גם שהטבח התרחש ביום השבת שבו‪ ,‬בגלל מצוות הדת‪ ,‬שובתים היהודים אף‬

                                                            ‫ממעשים שאין בהם עברה על חוקי השבת‪.‬‬

                    ‫ש יר ה ש יר י ם ז ו ט א ח ‪ ,‬יד   ‬                        ‫	‪1‬‬
                                                                             ‫	‪2‬‬
‫ד"א‪' :‬ברח דודי' (שה"ש ח ‪ .)14‬אמתי? בימי מנחם והילל שנפל מחלוקת ביניהם‬        ‫	‪3‬‬
              ‫ויצא מנחם הוא ושמנה מאות תלמידים מלובשים סריקונין של זהב‬       ‫	‪4‬‬
                   ‫ובא חנן בן מטרון <ובעט> בו <יהודה> אחיו של מנחם והרגו‬     ‫	‪5‬‬
                              ‫ועלה אלעזר והתלמידים עמו וחתכו <מנות מנות>‬     ‫	‪6‬‬
                    ‫אותה שעה שלחו אנשי אורחמו והושיבו קסתרא על ירושלם‬        ‫	‪7‬‬
                                            ‫והיו מטמאין כל הנשים שהיו בתוכה‬  ‫	‪8‬‬
                             ‫ועלה אלעזר והתלמידים עמו והכו כל אנשי קסתרא‬     ‫	‪9‬‬
                                             ‫אותה שעה נפלה מחלוקת בירושלם‬

‫על אותה שעה אמרו‪' :‬ברח דודי ודמה לך לצבי או לעופר האילים' (שה"ש ח ‪)14‬‬

‫‪ 2‬סריקונין של] בסתרקי ר נ ‪ 3‬חנן] חסר ר חנין נ ובעט בו יהודה] ובעינן בו ביהודה פ ובעט ביהודה ר נ ‪ 4‬עמו] ‪ +‬והכה את‬
‫אלחנן ר נ מנות מנות] ר נ מניות מנויות פ ‪ 6-5‬אותה שעה‪...‬שהיו בתוכה] מיד שלח ארחימו והושיב קסתרא בירושלים והיו‬
‫מטמאין כל האנשים והנשים שבתוכה ר נ ‪ 7‬והכו] והביאו ר והבאו נ כל] את ר נ ‪ 8‬אותה שעה‪...‬מחלוקת] מיד נפלה קטטה‬

                                                                                                                       ‫ומחלוקת ר נ‬

                                                                           ‫הרקע ההיסטורי‬

‫דם רב נשפך בירושלים בימים הראשונים של המרד הגדול‪ .‬על פי פקודת הנציב גסיוס פלורוס טבחו חיילי‬
‫רומא באנשי העיר העליונה של ירושלים ובזזו את רכושם (מלח' ב ‪ ;308-305‬ראו גם ‪ .)328-326‬לאחר‬

‫	‪ 4‬נוסח הפנים על פי כ"י פארמה‪ ,‬די־רוסי ‪=( 541‬פ); עדי הנוסח‪ :‬ר = פארמה‪ ,‬די־רוסי ‪ ;616‬נ = ניו יורק‪RAB. 1681 ,‬‬

                                                                                                                                    ‫‪598‬‬
   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64