Page 228 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫דניאל שוורץ‬

‫לנו מספרות חז"ל‪ 18.‬גם זאת דרך 'לביית' את הכת ואת מגילותיה על ידי הכנסתן למדף שיש בו‬
‫כבר ספרות רבה 'משלנו'‪.‬‬

‫אולם קבוצה יהודית הקיימת מאז התקופה החשמונאית ועד לחורבן בית שני‪ ,‬אפשר לעמוד‬
‫על ֶהקשריה בעולם היהודי גם אם אין היא זהה לקבוצה אחרת בעולם ההוא – ובכך עוסקים‬
‫מאמרים אחרים בקובץ זה‪ .‬תפקידה של סקירה זו רק למנות את השיקולים העומדים ביסוד‬
‫הזיהוי של כת המגילות בכת של איסיים‪ .‬שיקולים אלה מקצתם שליליים (שלילת אפשרויות‬

‫אחרות) ועיקרם חיוביים‪.‬‬
‫על דרך השלילה‪ ,‬העבודה התנהלה – וממשיכה להתנהל – כדלקמן‪' :‬מאגר' הכיתות‬
‫הידועות הבאות בחשבון כולל בעיקר פרושים‪ ,‬צדוקים‪ ,‬תנועות מרדנות ברומא‪ ,‬נוצרים למיניהם‬

‫ואיסיים‪ 19.‬אם נשלול את כולן פרט לאחת‪ ,‬זו שתישאר תזכה במגילות‪ .‬והנה‪:‬‬

‫ •אין לזהות את כת המגילות בכת הפרושים‪ ,‬שהרי בפשר נחום יש גינוי לפרושים (המכונים‬
‫שם 'אפרים' ו'דורשי חלקות') ואף שמחה לאידם של הפרושים שרדף אלכסנדר ינאי‪20.‬‬
‫מלבד זאת המגילות שונות מאוד‪ ,‬בתוכנן ובסגנונן‪ ,‬מספרות חז"ל‪ ,‬הנחשבת מורשתם‬

‫של הפרושים ויורשיהם (יוצריה של ספרות זו)‪21.‬‬
‫ •אין לזהות את כת המגילות בכת הצדוקים‪ ,‬כי אלה מצטיירים כדבקים בתורת משה‬
‫בלבד‪ ,‬כקשורים מאוד לכוהנים הגדולים ולבית המקדש בירושלים‪ ,‬וככופרים בגזרה‬
‫קדומה כלשהי‪ 22.‬ואילו מגילות מדבר יהודה סוטות בעצם קיומן מן הכלל הראשון‪,‬‬
‫יש בהן גינויים נמרצים לכוהנים הגדולים ולכהונה הירושלמית בכלל‪ 23,‬והן מבטאות‬
‫אמונה בגזרה קדומה‪ .‬אמנם שתי הכיתות מעניקות חשיבות רבה לכוהנים‪ ,‬ויש ביניהן‬

‫‪ 1 8‬להצעה זו‪ ,‬הרואה בבייתוסין 'בית־(א)סין'‪ ,‬ראו‪ :‬גרינץ (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ;)3‬זוסמן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)14‬עמ'‬ ‫‪604‬‬
‫‪ .56–48‬לביקורת עליה ראו‪A. Schremer, ‘The Name of the Boethusians’, JJS, 48 (1997), :‬‬

‫‪pp. 290–299‬‬

‫‪ 19‬אינני מתייחס כלל ל'חסידים'‪ ,‬כי העדויות לקיומה של כת כזאת קלושות ביותר‪ .‬ראו‪D.R. Schwartz, :‬‬
‫‪( JQR, 80 (1989–1990), pp. 187–189‬מאמר ביקורת על‪J. Kampen, The Hasideans and the Origin of :‬‬

‫‪.)Pharisaism, Atlanta 1988‬‬
‫‪ 20‬ראו‪ :‬ד' פלוסר‪' ,‬פרושים‪ ,‬צדוקים ואסיים בפשר נחום'‪ ,‬מ' דורמן‪ ,‬ש' ספראי ומ' שטרן (עורכים)‪ ,‬מחקרים‬
‫בתולדות ישראל ובלשון העברית‪ :‬ספר זכרון לגדליהו אלון‪ ,‬תל־אביב תש"ל‪ ,‬עמ' ‪ ;168–133‬אשל (לעיל‪,‬‬

‫הערה ‪ ,)5‬עמ' ‪.179–178‬‬
‫‪ 2 1‬לביקורת על התאוריה של רבין‪ ,‬שביקש לזהות את חברי כת קומראן כפרושים (ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)10‬ראו‪:‬‬

‫‪J.M. Baumgarten, Studies in Qumran Law, Leiden 1977, pp. 3–12‬‬

‫‪ 2 2‬ראו למשל‪ :‬מעשי השליחים ה‪ ,‬יז ('הכוהן הגדול וכל אלה אשר עמו‪ ,‬כלומר כת הצדוקים'); קדמוניות‬
‫היהודים יג‪ ;298–297 ,173 ,‬מלחמת היהודים ב‪ .164 ,‬יש לציין שהטענה שהצדוקים הסתמכו על תורת‬
‫משה בלבד אין פירושה שהם דבקו תמיד דווקא בפשוטּה; לדוגמה עמדותיהם בענייני עדים זוממים (שיש‬
‫להרגם רק אם נהרג קרבנם) והקטרת הקטורת ביום כיפור (עוד מחוץ לבית קודש הקודשים) סוטות מן‬
‫הפשט של דברים יט‪ ,‬טז–כא וויקרא טז‪ ,‬יב–יג‪ .‬ראו במאמרים הנזכרים להלן‪ ,‬בהערה ‪ ,24‬ובהם גם על‬
‫האופי הכוהני של הצדוקים; לעניין האופי הכוהני של הצדוקים ראו עוד‪ :‬ד' שוורץ‪' ,‬עוד לענין "ומטמאים‬

‫היו את הכהן השורף את הפרה"‪ :‬לשון או היסטוריה?'‪ ,‬נטועים‪ ,‬ה (תמוז תשנ"ט)‪ ,‬עמ' ‪.129–128‬‬
‫‪ 2 3‬לגינוי הצדוקים בפשר נחום ראו‪ :‬פלוסר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)20‬במיוחד עמ' ‪ .144–143‬על 'הכוהן הרשע' ראו‬
‫במיוחד בפשר חבקוק‪ ,1QpHab ,‬טורים ח–יב; ושם‪ ,‬טור ט‪ ,‬שורות ‪ ,5–4‬על 'כוהני ירושלם האחרונים'‪.‬‬