Page 232 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫דניאל שוורץ‬

‫‪ .5‬ספרים קדושים‪ :‬יוספוס מדגיש את ההיזקקות של האיסיים לספרים קדושים (מלחמת‬
‫היהודים ב‪ ,)159 ,142 ,136 ,‬ומבהיר שמדובר בספרים המיוחדים להם‪ ,‬שאסור היה לחברי הכת‬
‫לגלות את תוכנם לאחרים (שם‪ ;)142 ,‬גם פילון מדגיש את העיסוק שלהם בספרים (על חירות‬
‫הצדיק‪ ,)82 ,‬אם כי לא ברור אם כוונתו לספרים נוספים על ספרי המקרא‪ .‬הספרייה הגדולה‬
‫שנתגלתה בקומראן הולמת היטב עדויות אלה‪ .‬נקודה זאת חשובה במיוחד‪ ,‬גם על דרך השלילה‪,‬‬
‫מאחר שאנו שומעים על הצדוקים שהם דבקו בתורה שבכתב בלבד (יוספוס‪ ,‬קדמוניות היהודים‬
‫יג‪ , )297 ,‬ואילו הפרושים‪ ,‬שקיבלו גם את 'מסורת האבות' כמחייבת‪ ,‬עמדו על כך שהיא תימסר‬

‫בעל־פה‪38.‬‬
‫‪ .6‬סגפנות ומשמעת‪ :‬יוספוס ופילון מדגישים את הצניעות הרבה והסגפנות של האיסיים‪ ,‬גם‬
‫ֵמ ֵעבר להימנעות מנישואין – הגבלות בתחום האכילה‪ ,‬הדיבור‪ ,‬הלבוש‪ ,‬הצייתנות לממונים ועוד;‬
‫וכאן יש לציין גם את דברי יוספוס על הקפדתם בענייני טומאה וטהרה (מלחמת היהודים ב‪,123 ,‬‬
‫‪ 150 ,129‬ועוד) ועל הימנעות מסיכה בשמן‪ ,‬שיש בה משום הימנעות מלוקסוס ומטומאה גם‬
‫יחד‪ 39.‬כל אלה באים לידי ביטויים רבים במגילות העדה‪ ,‬ודי אם נציין את תנאי האקלים הקשים‬
‫של אזור קומראן ואת פירוט העונשים – הקשים‪ ,‬גם על עברות משמעת זעירות – בסרך היחד‬
‫(‪ ,1QS‬טורים ו–ז)‪ .‬במיוחד מרשימה‪ ,‬בהקשר זה‪ ,‬ההסכמה בין סרך היחד‪ ,‬הקובע עונש עבור מי‬
‫שיורק בתוך 'מושב הרבים' (‪ ,1QS‬טור ז‪ ,‬שורה ‪ ,13‬ראו תצלום בעמוד הבא)‪ ,‬למסופר במלחמת‬

‫היהודים שהאיסיים אוסרים יריקה 'לעיני כול' (מלחמת היהודים ב‪40.)147 ,‬‬
‫‪ .7‬יחס למקדש ולקרבנות‪ :‬יוספוס ופילון מצביעים שניהם על בעייתיות מסוימת בתחום זה‪.‬‬
‫פילון טוען שהאיסיים חושבים שטהרת השכל חשובה מקרבנות (על חירות הצדיק‪ ,)75 ,‬ואילו‬
‫יוספוס אומר שמחלוקת בענייני טהרה מונעת מן האיסיים להקריב יחד עם כל ישראל (קדמוניות‬
‫היהודים יח‪ 41.)19 ,‬ההנחה שיש כאן תחום בעייתי עולה גם ממגילות קומראן‪ ,‬שניתן למצוא בהן‬
‫ביטויים רבים של הסתייגות מעבודת בית המקדש והעדפת תחליפים רוחניים (כגון ראיית העדה‬
‫כמקדש או העדפת תפילה על קרבן – סרך היחד‪ ,1QS ,‬טור ח‪ ,‬שורות ‪ ;10–4‬טור ט‪ ,‬שורות‬

‫‪42.)6–3‬‬
‫‪ .8‬אמונה בגזרה קדומה‪ :‬לפי יוספוס האיסיים האמינו שהכול צפוי ונגזר מראש (קדמוניות‬
‫היהודים יג‪ ;172 ,‬וראו גם‪ :‬שם יח‪ 18 ,‬ומלחמת היהודים ב‪ .)140 ,‬דברים אלה מוצאים הקבלה‬
‫מלאה בקומראן‪ ,‬כי קשה לחשוב על טקסט עברי שהוא דטרמיניסטי יותר מ'תורת שתי הרוחות'‬

‫שבטורים ג–ד של סרך היחד‪ ,‬הנפתחת בהכרזה כי‬

‫מאל הדעות כול הויה ונהייה ולפני היותם הכין כול מחשבתם‪ ,‬ובהיותם לתעודתם במחשבת‬

‫‪maic and Greek Texts with English Translations, II: Damascus Document, War Scroll, and Related‬‬ ‫‪608‬‬

‫‪Documents, Tübingen & Louisville 1995, pp. 6–7‬‬

‫‪ 3 8‬ראו‪ :‬באומגרטן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)21‬עמ' ‪.35–13‬‬
‫‪ 3 9‬ראו‪ :‬שם‪ ,‬עמ' ‪.97–88‬‬

‫‪ 4 0‬על ביטוי זה ראו‪ :‬ד' שוורץ‪"' ,‬לאמצע" (‪ – )εἰς μέσον‬לעין כול'‪ ,‬לשוננו‪ ,‬סז (תשס"ה)‪ ,‬עמ' ‪.58–49‬‬
‫‪ 41‬ראו‪ :‬באומגרטן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)21‬עמ' ‪.74–57‬‬

‫‪ 4 2‬ראו‪ :‬שם‪ ,‬עמ' ‪G. Klinzing, Die Umdeutung des Kultus in der Qumrangemeinde, Göttingen ;56–39‬‬

‫‪1971; H. Lichtenberger, ‘Atonement and Sacrifice in the Qumran Community’, W.S. Green (ed.),‬‬

‫‪Approaches to Ancient Judaism, II, Chico, Calif. 1980, pp. 159–171‬‬