Page 230 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 230
דניאל שוורץ
בהנחה שמפת הכיתות בימי בית השני שהציג יוספוס שלמה פחות או יותר ,כבר מהלכים כלליים
אלה על דרך השלילה רומזים שיש לזהות את כת המגילות בכת האיסיים – זו שנותרה ולא
נשללה .אולם יש מקום להניח שהיו כיתות נוספות ,אלא שיוספוס ,שמזכיר שוב ושוב שלוש
כיתות בלבד (פרושים ,צדוקים ,איסיים) ,נתן בעניין זה תמונה חלקית בלבד – אם משום שרצה
להדגיש את אחדות היהודים עד כמה שאפשר 27,אם משום שחשב שתמונה כללית די בה לספק
את צורכי קוראיו ,ואם משום שאהב ִמבנים משולשים ,המאפשרים שתי עמדות קיצוניות ועמדת
ביניים אחת 28.לכן ההוכחה על דרך השלילה אינה מספקת ,ומכל מקום ברור שיש לבדוק גם
את הצד החיובי של המאזן ,על ידי השוואת העולה מן המגילותּ ,ו ִמ ִמ ְמצאים בקומראןָ ,ל ָאמּור
על האיסיים במקורות העתיקים ,אשר העיקריים שביניהם הם מאת יוספוס ,פילון ופליניוס
הזקן ,גאוגרף רומי בן המאה הראשונה לסה"נ 29.נראה ששמונת הסעיפים הבאים הם העיקריים
המשתיתים את הזיהוי של כת המגילות בכת האיסיים:
.1מיקום :לדברי פילוסוף יווני בן דורו של יוספוס הייתה לאיסיים עיר (' )!polisליד ים
המלח' 30,ופליניוס ,שאינו מזכיר דווקא עיר ,מפרט ומציין שהם התגוררו בחוף המערבי של
ים המלח ,ושעין־גדי נמצאת 'מתחת' ( )infraליישובם (תולדות הטבע ה .)73 ,אמנם הכוונה של
2 7ראוM. Goodman, ‘A Note on the Qumran Sectarians, the Essenes and Josephus’, JJS, 46 (1995), pp. : 606
161–166; idem, ‘Josephus and Variety in First-Century Judaism’, Proceedings of the Israel Academy
of Sciences and Humanities, 7, 6 (2000), pp. 201–213
2 8דוגמה הנוגעת לענייננו :האיסיים מאמינים שהגזרה הקדומה שולטת בכול ,הצדוקים כופרים בקיומה,
ואילו הפרושים אומרים שיש לה השפעה מסוימת אך לא מוחלטת; ראו :קדמוניות היהודים יג.173–171 ,
דוגמאות נוספות :לדברי יוספוס היו בטבריה שלוש סיעות :רודפי שלום ,מחרחרי מלחמה ,וצבועים
שהתחזו לראשונים אך היו באמת כאחרונים ,ראו :חיי יוסף .36–32 ,וראו גם שם ,124–123 ,על שלוש
ערים גליליות ויחסן ליוספוס ,וכן מלחמת היהודים ו :241–239 ,יוספוס מספר שבהתייעצות שכינס טיטוס
ערב חורבן הבית הושמעו שלוש דעות – שתיים קיצוניות (לשרוף בכל אופן ולא לשרוף בשום אופן)
ועמדת ביניים אחת (לשרוף רק אם היהודים ממשיכים להשתמש במקדש כבמבצר) .לפי כרוניקון נוצרי,
המתבסס כפי הנראה על חלק אבוד מן ה'היסטוריות' של טקיטוס ,הושמעו רק שתי הדעות הראשונות;
ראו :י' לוי ,עולמות נפגשים ,ירושלים תשכ"ט ,עמ' M. Stern, Greek and Latin Authors on ;194–190
Jews and Judaism, II, Jerusalem 1976, pp. 64–67
2 9בדרך כלל מה ששרד על האיסיים בספרות העתיקה ,פרט לדברי שלושת העדים העיקריים ,מבוסס
על דבריהם .המקורות העיקריים הם :יוספוס ,מלחמת היהודים ב ,158–119 ,וקדמוניות היהודים יג,
;173–171יח ;22–18 ,פילון ,על חירות הצדיק ,91–75 ,והיפותטיקה ,ב (אצל אוסביוס ,על הכנת הבשורה
ח ;)11 ,פליניוס ,תולדות הטבע ה .73 ,לאוספים של העדויות העתיקות ראוA. Adam, Antike Berichte :
über die Essener2, C. Burchard (ed.), Berlin & New York 1972; G. Vermes & M. Goodman (eds.), The
( Essenes According to the Classical Sources, Sheffield 1989האוסף של אדם שלם יותר אך מביא את
המקורות כלשונם ללא תרגום ,ואילו זה של ורמש וגודמן מביא רק את המקורות המרכזיים ,אך עם תרגום
אנגלי ליד לשון המקור) .למקורות העיקריים בתרגום ובלוויית הערות ראו :דיפון־סומר (לעיל ,הערה ,)4
פרק א .אשר לדברי פילון על האיסיים ,הקטע מן ההיפותטיקה תורגם לעברית על ידי י' עמיר ,בתוך :י'
לוי (עורך) ,כתביו הפילוסופיים של פילון ,ירושלים תשכ"ה ,עמ' ,48–47ועל ידי ד' רוקח ,בתוך :פילון
האלכסנדרוני ,כתבים (מהדורת ס' דניאל־נטף) ,א :הכתבים ההיסטוריים ,הכתבים האפולוגטיים ,ירושלים
תשמ"ו ,עמ' .167–165לקטע מתוך על חירות הצדיק ראו :ידין (לעיל ,הערה ,)4עמ' .221–219
30דיו כריסוסטומוס איש פרוסה (ביתיניה) ,כמצוטט ב'חיי דיו' מאת סינסיוס איש קירני; מובא אצל ורמש
וגודמן (שם) ,עמ' ;59–58שטרן (לעיל ,הערה ,)28א ,עמ' .540–538
