Page 227 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 227
כת מדבר יהודה והאיסיים
אצל האיסיים 'אפשרות נוחה להודות בפה מלא במוצאה היהודי של הנצרות ועם זאת לשלול
את הקשרים בינה ובין היהדות הפרושית־הרבנית' .במעין ראקציה ביקשו אותם חוקרים יהודים
לזהות את כת המגילות דווקא בכת פרושית ,וביססו הצעה זו בעיקר על הקפדת הכת בענייני
טומאה וטהרה ,הקפדה שהזכירה את דרכם של ה'חברים' הידועים מספרות חז"ל10.
ב .בסוף שנות החמישים ובשנות השישים ,על רקע גל של מחקרים על ה'קנאים' ועל רקע
חפירות מצדה 11,היו חוקרים שניסו לאפיין את כת המגילות ככת של מורדים אנטי־רומיים12,
וזאת במיוחד על סמך מגילת מלחמת בני אור בבני חושך והעובדה שעותק של אחת ממגילות
קומראן (שירות עולת השבת) נמצא גם במצדה13.
ג .בשנות השמונים והתשעים ,לאחר שפרסומן של מגילות הלכתיות (מגילת המקדש ומקצת
מעשי התורה) הוכיח שגם בכת המגילות הייתה התעניינות רבה בתחום זה ,ושיש קרבה מסוימת
בין עמדות הלכתיות של בני הכת לעמדותיהם של הצדוקים כפי שאלה מוצגות בספרות חז"ל14,
היו שראו בכך סיבה לרוויזיה רצינית בזיהוי כת המגילות עם איסיים וטענו שמייסדי כת המגילות
היו צדוקים15.
נעשו אפוא ניסיונות יהודיים חוזרים להימנע מן הזיהוי של כת המגילות באיסיים .באופן כללי
נראה שניסיונות אלה משקפים את הרצון להתמודד עם הבידוד (כביכול) והייחוד של המגילות
בתוך העולם היהודי העתיק ומקורותיו :אם אין נפטרים מן הבעיה כדרכם של יצחק בער ויעקב
טייכר ,כלומר בקביעה שהמגילות באמת אינן חלק מן העולם היהודי העתיק 16,הרי אפשר לפתור
אותה על ידי 'ביות' אנשי הכת ,כלומר הכנסתם לאחד המחנות היהודיים האחרים הידועים לנו
– פרושים' ,קנאים' או צדוקים 17.וכאן המקום להזכיר תאוריה יהודית אחרת בתחום זה ,אשר
השאירה את הזיהוי של הכת באיסיים אך המשיכה הלאה וזיהתה את האיסיים בבייתוסין הידועים
of Ebionites’, JJS, 2 (1950–1951), pp. 67–99; idem, ‘Jesus in the Habakkuk Scroll’, ibid., 3 (1952),
pp. 53–55
10ראו :ח' רבין' ,היחד ,החבורה והאיסיים' ,י' ליוור (עורך) ,עיונים במגילות מדבר יהודה :הרצאות ביום
העיון השלישי (תשי"ז) לזכרו של א"ל סוקניק ,ירושלים תשי"ז ,עמ' ( 122–104הציטוט מעמ' .)105
לתלונה דומה נגד הד ֵבקות בזיהוי כת המגילות באיסיים בקרב אנשים העוסקים ברקע היהודי של הנצרות
ראוL.H. Schiffman, Reclaiming the Dead Sea Scrolls, New York & Jerusalem 1994, p. 17 :
11על פריחתו של מחקר זה ראוD.R. Schwartz, Studies in the Jewish Background of Christianity, :
Tübingen 1992, pp. 128–146
12ראו במיוחד :ב' רות ,הרקע ההיסטורי של המגילות הגנוזות ,תל־אביב תשי"ח; C. Roth, ‘Qumran and
;Masadah: A Final Clarification Regarding the Dead Sea Sect’, RevQ, 5 (1964–1966), pp. 81–87
G.R. Driver, The Judaean Scrolls: The Problem and a Solution, Oxford 1965
1 3ראו :י' ידין ,מצדה ,תל־אביב וחיפה תשכ"ו ,עמ' C. Newsom & Y. Yadin, ‘The Masada Fragment ;173
of the Qumran Songs of the Sabbath Sacrifice’, IEJ, 34 (1984), pp. 77–88
14לקווי דמיון אלה ראוJ.M. Baumgarten, ‘The Pharisaic-Sadducean Controversies about Purity and :
;the Qumran Texts’, JJS, 31 (1980), pp. 157–170י' זוסמן' ,חקר תולדות ההלכה ומגילות מדבר יהודה:
הרהורים תלמודיים ראשונים לאור מגילת "מקצת מעשי התורה"' ,תרביץ ,נט (תש"ן) ,עמ' .76–11
15ראו :י' שיפמן"' ,מלחמת המגילות" :התפתחויות בחקר המגילות הגנוזות' ,קתדרה( 61 ,תשרי תשנ"ב),
במיוחד עמ' ;17–15 ,9–8הנ"ל (לעיל ,הערה ,)10עמ' .95–87
1 6ראו מאמריהם הנזכרים לעיל ,הערה .9
1 7מגמה זו ,לחזור 'ולתבוע בעלות' יהודית על המגילות ,באה לידי ביטוי נאה בכותרת ספרו האנגלי של
שיפמן הנזכר לעיל ,בהערה 603 .10
