Page 222 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 222

‫אסתר אשל‬

‫זה בספק‪ ,‬וזאת משני טעמים‪ .‬ראשית‪ ,‬בתיאור התוודעותו של יוסף לאחיו במקרא נאמר‪' :‬ויּפֹל‬
‫על צְּוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו' (בראשית מה‪ ,‬יד) – מכאן שבנימין ולא יהודה‬
‫הוא שנפל על צווארו של יוסף‪ .‬שנית‪ ,‬בצוואות אחרות נזכר יחסו של יוסף לאחיו (לדוגמה צוואת‬
‫שמעון ד‪ ,‬ד–ז; צוואת זבולון ח‪ ,‬ד)‪ ,‬אולם אין בהן כל התייחסות למפגש בין האחים; בצוואת‬
‫יהודה יב‪ ,‬יא המפגש המחודש תואר בקצרה במילים 'ואחרי כן באנו מצרימה אל יוסף מפני‬
‫הרעב' – משפט שלא נמצאה לו מקבילה ב־‪ .4Q538‬אין אפוא כל ראיה ש־‪ 4Q538‬הוא צוואה‪,‬‬
‫ואין כל הוכחה שהחיבור קשור לדמותו של יהודה‪ .‬כל שניתן לומר הוא שמדובר בחיבור ארמי‬
‫שככל הנראה התייחס למפגש בין יוסף לאחיו‪ .‬אין שום יסוד להניח כי הוא שימש מקור לצוואת‬

                                                                                   ‫יהודה‪.‬‬
‫מיליק הציע לזהות במגילה ‪ 4Q539‬את צוואת יוסף‪ 100,‬וזיהוי זה התקבל על דעת מהדיר‬
‫החיבור‪ ,‬פואש‪ 101.‬אולם אף בזיהוי זה יש קשיים לא מבוטלים‪ .‬מדובר בחיבור שבו פונה מישהו‬
‫אל צאצאיו במילים‪' :‬שמעו בני [‪ ]...‬ואציתו לי חביבי'; לשון דומה מצויה בראשית מזמור החכמה‬
‫בכתב לוי יג‪ ,‬ולפיכך אין הכרח לראות בחיבור זה דווקא צוואה‪ .‬אזכור 'בני דדי ישמעא[ל]' (קטע‬
‫‪ ,3‬שורה ‪ )2‬ככל הנראה אינו מתייחס למכירת יוסף‪ ,‬כפי שהציע פואש‪ 102.‬מכאן שאף חיבור זה‬

          ‫אינו שייך בהכרח לספרות הצוואות‪ ,‬ולא ניתן להוכיח כי שימש כמקור לצוואת יוסף‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הניסיון לזהות קטעים נוספים של צוואות השבטים‪ ,‬לבד מכתב לוי הארמי וצוואת‬

                                        ‫נפתלי העברית‪ ,‬מוטל בספק ואין לו על מה שיסמוך‪.‬‬

                                                                                ‫ד‪ .‬עליית ישעיה‬
‫החיבור עליית ישעיה‪ ,‬בדומה לספרות חנוך ולספר היובלים‪ ,‬השתמר בשלמותו בגעז (חלק קטן‬
‫ממנו השתמר ביוונית בפפירוס מן המאה השישית או השביעית לסה"נ)‪ .‬היצירה נחלקת לשניים‪:‬‬
‫החלק הראשון עוסק במותו של ישעיה הנביא‪ ,‬שנהרג על קידוש ה' במצוות המלך מנשה‪ ,‬והחלק‬
‫השני עוסק בחזון ישעיה בשנת עשרים למלך יהודה‪ ,‬שבו ראה ישעיה את סודות העולם ואת‬
‫מעשה המרכבה‪ .‬כיוון שבחלק השני מתוארות תולדותיו של ישו ותולדות הכנסייה‪ ,‬מקובל‬
‫על כל החוקרים שחלק זה הוא נוצרי‪ ,‬ולעומת זאת מקובל לראות בחלק הראשון חיבור יהודי‬
‫במקורו‪ .‬דוד פלוסר טען כי ניתן לקשור בין החלק הראשון של עליית ישעיה לכתבי כת קומראן‪.‬‬
‫לשיטתו‪ ,‬עניינה של היצירה הוא תולדותיו של מורה הצדק וההיסטוריה של חברי הכת‪ 103.‬אלא‬

                                    ‫שעד כה טרם זוהו קטעים מיצירה זו בין מגילות קומראן‪.‬‬

                                                            ‫‪ 1	 00‬מיליק (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)40‬עמ' ‪.102–101‬‬            ‫‪598‬‬
                                                                  ‫‪ 	101‬פואש (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)99‬עמ' ‪.207‬‬
                                                                                              ‫‪ 	102‬שם‪.‬‬

‫‪ 	103‬ראו‪ :‬ד' פלוסר‪' ,‬הספר החיצוני "עליית ישעיהו" והכת של ים־המלח'‪ ,‬ידיעות‪ ,‬יז (תשי"ג)‪ ,‬עמ' ‪;46–28‬‬

‫‪D. Flusser, ‘The Apocryphal Book of Ascensio Isaiae and the Dead Sea Sect’, idem, Judaism‬‬

‫‪and the Origins of Christianity, Jerusalem 1988, pp. 3–20; P. Bettiolo et al. (eds.), Ascensio Isae:‬‬

‫‪Textus (Corpus Christianorum, Series Apocryphorum 7), Brepols 1995; E. Norelli, Ascensio Isae:‬‬

‫& ‪Commentarius (Corpus Christianorum, Series Apocryphorum 8), Brepols 1995; C. Moreschini‬‬

‫‪E. Norelli, Early Christian Greek and Latin Literature: A Literary History, trans. M.J. O’Connell,‬‬

                                                                                ‫‪Cambridge Mass. 2005, pp. 93–97‬‬
   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227