Page 219 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 219

‫קומראן וחקר הספרות החיצונית‬

‫ספר בן סירא כולל חמישים פרקים‪ ,‬הנחלקים לשני חלקים עיקריים‪ :‬פרקים א–כג ופרקים‬
‫כד–נ‪ .‬הוא כולל פתגמי מוסר וחכמה‪ ,‬שנועדו להדריך את הקורא לחיות חיים מוסריים תוך יראת‬
‫שמים‪ .‬גוף החיבור מסתיים בפרק נ‪ ,‬בחתימה‪' :‬מוסר שכל ומושל אופנים לשמעון בן ישוע בן‬
‫אלעזר בן סירא‪ ,‬אשר ניבא בפתור לבו ואשר הביע בתבונות‪ ,‬אשרי איש באלה יהגה‪ ,‬ונותן על‬
‫לבו יחכם‪ ,‬כי יראת ה' חיים' (נ‪ ,)29–27 ,‬לפי נוסח הגניזה‪ .‬לספר נוסף פרק נא‪ ,‬שיש המפקפקים‬
‫בכך שנכתב בידי בן סירא‪ .‬פרק זה כולל שלושה מזמורים‪( :‬א) מזמור תודה לאל על שהציל את‬
‫המחבר מסכנת מות‪' :‬אהללך אלוהי ישעי אודך אלוהי אבי‪ ,‬אספרה שמך מעוז חיי‪ ,‬כי פדית‬
‫ממות נפשי‪ ,‬חשכת בשרי משחת‪ ,‬ומיד שאול הצלת רגלי'; (ב) הלל גדול‪ ,‬הבנוי בתבנית של‬
‫תהלים קלו‪ ,‬וכל פסוק בו מסתיים בפזמון‪' :‬הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו'; (ג) מזמור בשבח‬
‫החכמה‪ .‬המזמור בשבח החכמה שולב במגילת המזמורים ממערה ‪ 11‬בקומראן (‪ ,11Q5‬טור כא‪,‬‬
‫שורה ‪ – 11‬טור כב‪ ,‬שורה ‪ ,)1‬והוא שרד אפוא בשני נוסחים עבריים (במגילת המזמורים ובכתב־‬
‫יד ב מן הגניזה)‪ ,‬וכן בתרגום ליוונית ובתרגום סורי‪ .‬ישנם חוקרים הסבורים שהנוסחים השונים‬

                              ‫משקפים את התפתחותו משיר אהבה למזמור בשבח החכמה‪85.‬‬
‫בשנת ‪ 1964‬התגלתה בחדר בחומת הסוגרים במצדה‪ ,‬לא רחוק משער שביל הנחש‪ ,‬מגילה‬
‫שהכילה את הנוסח העברי של בן סירא לט–מד‪ .‬כתב־היד ממצדה מתוארך למחצית הראשונה‬
‫של המאה הראשונה לפסה"נ‪ .‬במערה ‪ 2‬בקומראן התגלה בשנת ‪ 1952‬קטע קטן מספר בן‬
‫סירא (‪ )2Q18‬ובו שרידים מפרק ו‪ 86.31–26 ,22–20 ,15–14 ,‬קטע זה תוארך למאה הראשונה‬

                                                                                 ‫לפסה"נ‪.‬‬
‫בן סירא החזיק בלוח הירחי – ולא בלוח השמשי‪ ,‬שהחזיקו בו מחברי ספרות חנוך‪ ,‬ספר‬
‫היובלים וכתב לוי ואנשי קומראן‪ .‬עדות לכך עולה מבן סירא מג‪ ,8–6 ,‬שהשתמר במגילה ממצדה‬

                                      ‫(חלק מן הפסוקים הושלם על פי כתב־יד ב מן הגניזה)‪:‬‬

                             ‫מ[משלת קץ ואות עולם]‬   ‫וגם [יר]ח יאריח עתות		‬
                               ‫[וחפץ עתה בתקופתו]‬   ‫לו מ[ועד] וממנו חג		‬
                               ‫[מה נורא בהשתנותו]‪.‬‬  ‫[חד]ש כשמו הוא מ[תחדש]		‬

‫אפשר אפוא שמציאתו של קטע מספר בן סירא בקומראן מעידה על פתיחות מסוימת בקרב אנשי‬
                        ‫הכת‪ :‬הם למדו את ספר בן סירא אף שלא הסכימו עמו בנושא הלוח‪87.‬‬

                 ‫‪ 8	 5‬ראו‪ ;T. Muraoka, ‘Sir 51, 13–30: An Erotic Hymn to Wisdom?’, JSJ, 10 (1979), pp. 166–178 :‬וכן‪ :‬ח'‬
                 ‫אשל‪' ,‬ארבעה מזמורים אלף־ביתיים מימי הבית השני המתועדים במגילות שנמצאו בקומראן'‪ ,‬י' בן־אריה‬
                 ‫וא' ריינר (עורכים)‪ ,‬וזאת ליהודה‪ :‬מחקרים בתולדות ארץ־ישראל ויישובה‪ ,‬מוגשים ליהודה בן פורת‪,‬‬
                 ‫ירושלים תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪ ;50–44‬ראו גם מאמרו של חנן אשל‪' ,‬מזמורים שאינם בנוסח המסורה המתועדים‬

                                                                       ‫במגילות תהלים שנמצאו בקומראן'‪ ,‬בקובץ זה‪.‬‬

                      ‫‪M. Baillet, ‘Ecclésiastique’, idem, J.T. Milik & R. de Vaux, Les ‘petites grottes’ de Qumrân (DJD, 3), 8	 6‬‬

                                                                                                                   ‫‪Oxford 1962, pp. 75–77‬‬

                 ‫‪ 8	 7‬יש לציין כי הפסוקים המצוטטים מבן סירא מבוססים על הפסוק 'עשה ירח למועדים' (תהלים קד‪ ,‬יט)‪.‬‬
                 ‫פסוק זה לא שרד בין העותקים הרבים של ספר תהלים מקומראן‪ ,‬לכן אין לדעת כיצד התמודדו עמו אנשי‬

‫הכת‪595 .‬‬
   214   215   216   217   218   219   220   221   222   223   224