Page 215 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר
P. 215

‫קומראן וחקר הספרות החיצונית‬

               ‫להניח שדווקא הוא תורגם לעברית‪ .‬אשר לראיותיו הלשוניות של פייצמאייר‪ ,‬יש לציין שכל‬
               ‫הטקסטים העבריים מימי הבית השני הושפעו מארמית‪ 66.‬מתוך עיון במכלול המגילות מקומראן‬
               ‫ניתן להניח שחלק ניכר מהחיבורים העממיים שנמצאו בקומראן נכתבו ארמית (לדוגמה החיבורים‬
               ‫על חצר השלטון הפרסי והמגילה החיצונית לבראשית)‪ ,‬ויש בכך ראיה שלרוב האנשים היה קל‬
               ‫יותר להבין ארמית מאשר עברית‪ .‬לפיכך נראה שספר טוביה התחבר בעברית ותורגם לארמית על‬
               ‫מנת שחוגים רחבים יותר יוכלו לקרוא את החיבור העממי הזה‪ .‬כתב־היד הארמי הקדום ביותר‬

                    ‫מתוארך לסביבות ‪ 50‬לפסה"נ‪ ,‬ואילו כתב־היד העברי מתוארך בין ‪ 30‬לפסה"נ ל־‪ 20‬לסה"נ‪.‬‬
               ‫בטוביה ב‪ ,‬ה מסופר שטובי טבל מיד לאחר שקבר אדם מישראל‪ .‬על פי הלכת חכמים לא‬
               ‫הייתה לטבילה זו כל משמעות‪ ,‬שכן מטומאת מת יש להיטהר בתהליך שנמשך שבעה ימים‪ .‬ביום‬
               ‫השלישי וביום השביעי היה על המיטהר לבוא לפני הכוהן והוא ִהזה עליו מי חטאת‪ ,‬ורק ביום‬
               ‫השביעי היה על המיטהר לטבול‪ .‬והנה באחת המגילות שנמצאו בקומראן מופיעה תפילה שיש‬
               ‫לאמרה במהלך הטבילה (‪ ,)4Q414‬וממנה התברר שאנשי קומראן טבלו שלוש פעמים במהלך‬
               ‫ההיטהרות מטומאת מת‪ ,‬ביום הראשון‪ ,‬ביום השלישי וביום השביעי‪ 67.‬כך נאמר אף במגילת‬
               ‫המקדש‪ 68.‬טבילה זו של טוביה עשויה להיקשר לעדות הארכאולוגית של בתי קברות מימי הבית‬
               ‫השני שבהם נבנו מקוואות (בירושלים וביריחו)‪ .‬מסתבר כי הלכה זו‪ ,‬המוכרת ממגילות קומראן‪,‬‬

                               ‫היא הלכה כוהנית‪ ,‬שהייתה נחלתם של חוגים רחבים‪ ,‬ולא רק של אנשי הכת‪69.‬‬

                                           ‫ה‪ .‬צוואת נפתלי העברית‬

               ‫בין צוואות שנים־עשר השבטים נכללת כמובן צוואת נפתלי‪ ,‬וניתן לזהות בה מספר תוספות‬
               ‫נוצריות‪ 70.‬במערה ‪ 4‬בקומראן נמצא קטע מצוואת נפתלי בעברית (‪ ,)4Q215‬המתוארך על סמך‬

                 ‫הרודיון‪ ,‬אך הם שילבו במכתבם ביטויים ארמיים המעידים שהתקשו להתנסח בעברית; ראו ‪J.T. Milik,‬‬

                      ‫‪‘Lettre des administrateurs de Bet-Masiko a Yešua‘ fils de Galgula’, P. Benoit, J.T. Milik & R. de‬‬
                                                           ‫‪Vaux, Les grottes de Murabba‘ât (DJD, 2), Oxford 1960, pp. 155–159‬‬

                 ‫‪ 6	 6‬לדיון בהשפעת הארמית על העברית המקראית המאוחרת ראו‪E.Y. Kutscher, A History of the Hebrew :‬‬
                 ‫‪ ;Language, ed. R. Kutscher, Jerusalem & Leiden 1982, pp. 87–106‬א' הורביץ‪' ,‬הלשון העברית בתקופה‬
                 ‫הפרסית'‪ ,‬ח' תדמור (עורך)‪ ,‬שיבת ציון‪ :‬ימי שלטון פרס (ההיסטוריה של עם ישראל‪ ,‬ט)‪ ,‬תל־אביב תשמ"ג‪,‬‬

                                                                                           ‫עמ' ‪.309–306 ,223–210‬‬

                      ‫‪E. Eshel, ‘4QRitual of Purification A’, J. Baumgarten et al., Qumran Cave 4, XXV: Halakhic Texts 6	 7‬‬
                                                                                                  ‫‪(DJD, 35), Oxford 1999, pp. 135–154‬‬

                 ‫‪ ,11QTa 6	 8‬טור מט‪ ,‬שורות ‪ ,20–17‬ראו‪ :‬י' ידין‪ ,‬מגילת־המקדש‪ ,‬ב‪ :‬הנוסח ופירושו‪ ,‬ירושלים תשל"ז‪ ,‬עמ'‬
                                                                                                          ‫‪.153–152‬‬

                      ‫‪E. Eshel, ‘4Q414 Fragment 2: Purification of a Corpse-Contamination Person’, M. Bernstein, F. García 6	 9‬‬
                              ‫‪Martínez & J. Kampen (eds.), Legal Texts and Legal Issues (STDJ, 23), Leiden 1997, pp. 3–10‬‬

                 ‫‪ 	70‬בשנת ‪ 1894‬פרסם גסטר נוסח של צוואת נפתלי בעברית שהשתמר במספר כתבי־יד אשכנזיים מהמאה‬
                 ‫השתים־עשרה עד השש־עשרה לסה"נ‪ ,‬ראו‪M. Gaster, ‘The Hebrew Text of One of the Testaments :‬‬
                 ‫‪.of the Twelve Patriarchs’, Society of Biblical Archaeology: Proceedings, 16–17 (1894), pp. 33–49‬‬
                 ‫צוואה זו שונה בפרטים רבים מהנוסח היווני המופיע בצוואות שנים־עשר השבטים‪ ,‬וחלק מהשינויים‬
                 ‫הללו נובעים מדמותו של יוסף בצוואות השבטים‪ .‬בנוסח העברי המאוחר שפרסם גסטר יש ביקורת חריפה‬

‫מאוד על יוסף‪ ,‬על שלא קיבל את מנהיגותו של יהודה אחיו‪ ,‬וביקורת זו מותנה בצוואת נפתלי היוונית‪591 .‬‬
   210   211   212   213   214   215   216   217   218   219   220