Page 226 - מגילות מדבר יהודה ב לאתר

‫דניאל שוורץ‬

‫קומראן כבר בשנות החמישים‪ 4.‬גם היום רבים מאוד מקבלים את הזיהוי הזה‪ 5.‬בסקירה שלהלן‬

‫אצביע על היסודות העיקריים של זיהוי זה‪ ,‬המקובל גם עלי‪.‬‬

‫יש לציין שלמרות היציבות המרשימה של הזיהוי הזה היו תנודות מסוימות בעניין‪ ,‬במיוחד‬

‫בקרב חוקרים יהודים וישראלים‪ .‬פרשה זו מהווה סוגיה מרתקת של תולדות המחקר‪ ,‬אך כאן רק‬
‫אסכם את הדברים‪ ,‬תוך עמידה על שיקולים שהזמן גרמם או הפולמוס והתחרות בין הדתות‪6.‬‬

‫המדובר בעיקר בשלושה גלים חולפים‪:‬‬

‫א‪ .‬בשנות החמישים‪ ,‬שנים מעטות לאחר הגילויים הראשונים‪ ,‬התברר שיש במגילות קומראן‬

‫ביטויים קדם־נוצריים של רעיונות ומושגים שנחשבו עד אז אופייניים לנצרות ומבדילים אותה מן‬
‫היהדות‪ 7.‬בעקבות המשוואה שכת המגילות הייתה איסיית הסיקו רבים את המסקנה המתבקשת‪,‬‬
‫שיש כאן משום הוכחה לתאוריה הישנה שהאיסיים סללו את הדרך לנצרות‪ 8.‬אולם היו גם יהודים‬

‫שהגיבו באחד משני אופנים אחרים‪:‬‬

‫‪ .1‬בין אלה שלא רוו נחת מגילוי השורש היהודי הזה של הנצרות היו שביקשו להפוך את‬

‫הקערה על פיה‪ :‬הם איחרו את המגילות עד לאחר הופעת הנצרות והציגו אותן אפוא לא כספרות‬
‫יהודית שהכינה את הדרך לנצרות אלא כספרות נוצרית‪9.‬‬

‫‪ .2‬אחרים חשדו שחוקרים נוצרים – החייבים להכיר בחוב נוצרי ליהדות – מעדיפים למצוא‬

‫ראו למשל‪ :‬י' ידין‪ ,‬המגילות הגנוזות ממדבר יהודה‪ ,‬תל־אביב תשי"ח‪ ,‬עמ' ‪( 223–205‬מסקנתו‪' :‬או שכת‬ ‫‪ 4‬‬
‫מגילות ים־המלח אינה אלא כת האיסיים עצמה; או שהיא כת הדומה לאיסיים ביותר‪ ,‬במקום במגוריה‪,‬‬
‫בארגונה‪ ,‬במנהגיה וכיו"ב' [שם‪ ,‬עמ' ‪M. Burrows, The Dead Sea Scrolls, New York 1955, ;)]223‬‬ ‫ ‪5‬‬

‫‪pp. 273–298; A. Dupont-Sommer, Les écrits esséniens découverts près de la Mer morte, Paris 1959‬‬ ‫‪ 6‬‬
‫‪ 7‬‬
‫‪(= idem, The Essene Writings from Qumran, trans. G. Vermes, Oxford 1961); F.M. Cross, Jr., The‬‬ ‫‪ 8‬‬
‫ ‪9‬‬
‫‪Ancient Library of Qumran and Modern Biblical Studies2, Garden City, N.Y. 1961 (Chapter 2: ‘The‬‬
‫‪602‬‬
‫‘‪)Essenes, the People of the Scrolls‬‬

‫מספר דוגמאות מרכזיות מן השנים האחרונות‪ ,‬שיש ביניהן הבדלים דקים‪ :‬ח' אשל‪' ,‬כיתות‪ ,‬זרמים ומוקדי‬
‫כוח במדינה החשמונאית'‪ ,‬ד' עמית והנ"ל (עורכים)‪ ,‬ימי בית חשמונאי‪ :‬מקורות‪ ,‬סיכומים‪ ,‬פרשיות‬
‫נבחרות וחומר עזר (עידן‪ ,)19 ,‬ירושלים תשנ"ו‪ ,‬עמ' ‪'( 183–182‬כת קומראן כקבוצה איסיית'); ‪F. García‬‬

‫‪Martínez & J.Trebolle Barrera, The People of the Dead Sea Scrolls, Leiden 1995; H. Stegemann, The‬‬

‫‪Library of Qumran: On the Essenes, John the Baptist, and Jesus, Grand Rapids, Cambridge & Leiden‬‬

‫‪1998; E.P. Sanders, ‘The Dead Sea Sect and Others Jews: Commonalities, Overlaps and Differences’,‬‬

‫;‪T.H. Lim (ed.), The Dead Sea Scrolls in Their Historical Context, Edinburgh 2000, pp. 7–43‬‬

‫‪H.-J. Fabry, ‘Qumran und die Essener: Vom Beginn frühjüdischer Gruppenbildung bis zur Vielfalt der‬‬

‫‪“Häresien”’, M. Konradt & U. Steinert (eds.), Ethos und Identität: Einheit und Vielfalt des Judentums‬‬

‫‪in hellenistisch-römischer Zeit, Paderborn 2002, pp. 123–147‬‬

‫לנושא זה ראו גם‪L.H. Schiffman, ‘Confessionalism and the Study of the Dead Sea Scrolls’, Jewish :‬‬

‫‪Studies, 31 (1991), pp. 3–14‬‬

‫ראו מאמרי‪' :‬קומראן והנצרות הקדומה'‪ ,‬בקובץ זה‪.‬‬
‫לדיוני היסוד בתחום זה ראו למשל בפרקים המתאימים בספרים המנויים בהערה ‪ ,4‬וכן‪K. Stendahl (ed.), :‬‬

‫‪The Scrolls and the New Testament, New York 1957; M. Black, The Scrolls and Christian Origins,‬‬

‫‪New York 1961; H. Braun, Qumran und das Neue Testament, I–II, Tübingen 1966‬‬

‫ראו למשל‪ :‬י' בער‪"' ,‬סרך היחד"‪ :‬תעודה יהודית־נוצרית מתחילת המאה השניה לספה"נ (בצירוף דיונים‬
‫על מגילת ברית דמשק)'‪ ,‬ציון‪ ,‬כט (תשכ"ד)‪ ,‬עמ' ‪ ;60–1‬הנ"ל‪"' ,‬פשר חבקוק" ותקופתו'‪ ,‬שם‪ ,‬לד‬
‫(תשכ"ט)‪ ,‬עמ' ‪J.L. Teicher, ‘The Dead Sea Scrolls: Documents of the Jewish-Christian Sect ;42–1‬‬