Page 105 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 105

‫‪ /‬העיטורים על קערות ההשבעה ‪/ 103 /‬‬

‫גם ביהדות הנפתו של ענף דקל היא פעולה שנועדה להרחקת רוחות רעות‪ .‬עדות‬
‫לכך היא אחת ממצוות חג הסוכות‪ :‬נטילת ארבעת המינים‪ .‬בשעת נטילת הלולב‪ ,‬אחרי‬
‫הברכה‪ ,‬מנענע המתפלל את הלולב (ענף הדקל) מעלה מטה ולכל ארבע רוחות השמים‪:‬‬

    ‫מתני' והיכן היו מנענעין בהודו לה' תחילה וסוף ובאנא ה' הושיעה נא דברי ב"ה‬
    ‫וב"ש אומרין אף באנא ה' הצליחה נא א"ר עקיבא צופה הייתי ברבן גמליאל‬
    ‫ור' יהושע שכל העם היו מנענעין את לולביהן והם לא נענעו אלא באנא ה'‬
    ‫הושיעה נא‪ ]...[ .‬אמר ר' יוחנן מוליך ומביא למי שהארבע רוחות שלו מעלה‬
    ‫ומוריד למי שהשמים והארץ שלו‪ .‬במערבא מתנו הכי אמר רב חמא בר עוקבא‬
    ‫אמר ר' יוסי בר' חנינא מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות מעלה ומוריד כדי‬
    ‫לעצור טללים רעים‪ .‬אמר רבי יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבילא זאת אומרת‬
    ‫ש ָירי מצוה מעכבין את הפורענות שהרי תנופה ש ָירי מצוה היא ועוצרת רוחות‬

                                                                              ‫וטללים רעים‬
                                                          ‫(בבלי‪ ,‬סוכה לז‪ ,‬ע"ב — לח‪ ,‬ע"א)‬

‫נטילת ארבעת המינים היא מצווה מן התורה‪ 146.‬כבר אז נודעו ללולב משמעויות ותפקידים‬
‫רבים‪ ,‬ואלה מוסיפים להתקיים גם היום‪ .‬אולם נראה כי נענוע הלולב הוא מנהג שנוסף‬
‫רק בימי התלמוד‪ ,‬שכן שם צוין בפעם הראשונה כי ללולב יש יכולת להרחיק רוחות‪ .‬קרוב‬
‫לוודאי היהודים הושפעו מהסביבה הקרובה‪ ,‬שבה רווח מנהג ההנפה של ענף הדקל‪,‬‬
‫ומכיוון שהיהדות אימצה מנהגים רבים אחרים של התרבות המקומית נוסף גם מנהג זה‬

                                                                ‫ונעשה לחלק מהטקס היהודי‪.‬‬
‫כדי לחזק את ההשערה כי הנפת הלולב בתלמוד היא תיאור של פעולה מאגית ולא‬
‫דתית אזכיר את תפיסתם של חז"ל בדבר המונחים 'רוח' ו'רוח רעה'‪' .‬רוח' במקרא אינה‬
‫מופיעה במשמעות דמונית‪ ,‬ואילו בספרות חז"ל היא רווחת דווקא במשמעות של 'שד'‪,‬‬
‫אם כי יש מקורות שבהם יכולה המילה להתפרש בשתי המשמעויות‪ .‬עם המקורות‬
‫הראשונים המשתמשים בביטוי 'רוח רעה' במשמעות של ישות דמונית נמנים ויקרא‬
‫רבה (כד‪ ,‬ד‪ ,‬עמ' תקנג–תקנה)‪ ,‬שם הרוח השלילית מכונה 'רוח ביש'‪ ,‬ומדרש שיר השירים‬
‫זוטא (ג‪ ,‬ח‪ ,‬עמ' ‪ )11‬שבו נאמר על שלמה‪' :‬על מטתו לא היה יכול לנוח בתוכה מפני‬
‫רוחות רעות'‪ .‬בספרי דברים (קצג‪ ,‬עמ' ‪ )234‬מובא התיאור‪' :‬להלחם לכם עם אויבכם‬
‫להושיע אתכם — משרפים ועקרבים ורוחות הרעים'‪ .‬זהו מקור תנאי שבו הרוחות הן‬
‫דמונים ונזכרות בסמיכות לעקרבים‪ .‬בדומה למקור הבבלי שצוטט לעיל‪ ,‬המצטט חכם‬
‫ארץ־ישראלי‪ ,‬הרוחות מתוארות בגוף רבים ומינן זכר‪' :‬רוחות רעים'‪ .‬יש בכך לחזק את‬
‫ההשערה כי 'רוח רעה' ממין נקבה אינה דומה במהותה לרוח רעה ממין זכר‪ .‬נראה כי‬

                                                                                              ‫‪ 1	 46‬ויקרא כג‪ ,‬מ‪.‬‬
   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110