Page 105 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 105
/העיטורים על קערות ההשבעה / 103 /
גם ביהדות הנפתו של ענף דקל היא פעולה שנועדה להרחקת רוחות רעות .עדות
לכך היא אחת ממצוות חג הסוכות :נטילת ארבעת המינים .בשעת נטילת הלולב ,אחרי
הברכה ,מנענע המתפלל את הלולב (ענף הדקל) מעלה מטה ולכל ארבע רוחות השמים:
מתני' והיכן היו מנענעין בהודו לה' תחילה וסוף ובאנא ה' הושיעה נא דברי ב"ה
וב"ש אומרין אף באנא ה' הצליחה נא א"ר עקיבא צופה הייתי ברבן גמליאל
ור' יהושע שכל העם היו מנענעין את לולביהן והם לא נענעו אלא באנא ה'
הושיעה נא ]...[ .אמר ר' יוחנן מוליך ומביא למי שהארבע רוחות שלו מעלה
ומוריד למי שהשמים והארץ שלו .במערבא מתנו הכי אמר רב חמא בר עוקבא
אמר ר' יוסי בר' חנינא מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות מעלה ומוריד כדי
לעצור טללים רעים .אמר רבי יוסי בר אבין ואיתימא ר' יוסי בר זבילא זאת אומרת
ש ָירי מצוה מעכבין את הפורענות שהרי תנופה ש ָירי מצוה היא ועוצרת רוחות
וטללים רעים
(בבלי ,סוכה לז ,ע"ב — לח ,ע"א)
נטילת ארבעת המינים היא מצווה מן התורה 146.כבר אז נודעו ללולב משמעויות ותפקידים
רבים ,ואלה מוסיפים להתקיים גם היום .אולם נראה כי נענוע הלולב הוא מנהג שנוסף
רק בימי התלמוד ,שכן שם צוין בפעם הראשונה כי ללולב יש יכולת להרחיק רוחות .קרוב
לוודאי היהודים הושפעו מהסביבה הקרובה ,שבה רווח מנהג ההנפה של ענף הדקל,
ומכיוון שהיהדות אימצה מנהגים רבים אחרים של התרבות המקומית נוסף גם מנהג זה
ונעשה לחלק מהטקס היהודי.
כדי לחזק את ההשערה כי הנפת הלולב בתלמוד היא תיאור של פעולה מאגית ולא
דתית אזכיר את תפיסתם של חז"ל בדבר המונחים 'רוח' ו'רוח רעה'' .רוח' במקרא אינה
מופיעה במשמעות דמונית ,ואילו בספרות חז"ל היא רווחת דווקא במשמעות של 'שד',
אם כי יש מקורות שבהם יכולה המילה להתפרש בשתי המשמעויות .עם המקורות
הראשונים המשתמשים בביטוי 'רוח רעה' במשמעות של ישות דמונית נמנים ויקרא
רבה (כד ,ד ,עמ' תקנג–תקנה) ,שם הרוח השלילית מכונה 'רוח ביש' ,ומדרש שיר השירים
זוטא (ג ,ח ,עמ' )11שבו נאמר על שלמה' :על מטתו לא היה יכול לנוח בתוכה מפני
רוחות רעות' .בספרי דברים (קצג ,עמ' )234מובא התיאור' :להלחם לכם עם אויבכם
להושיע אתכם — משרפים ועקרבים ורוחות הרעים' .זהו מקור תנאי שבו הרוחות הן
דמונים ונזכרות בסמיכות לעקרבים .בדומה למקור הבבלי שצוטט לעיל ,המצטט חכם
ארץ־ישראלי ,הרוחות מתוארות בגוף רבים ומינן זכר' :רוחות רעים' .יש בכך לחזק את
ההשערה כי 'רוח רעה' ממין נקבה אינה דומה במהותה לרוח רעה ממין זכר .נראה כי
1 46ויקרא כג ,מ.
