Page 109 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 109

‫‪ /‬העיטורים על קערות ההשבעה ‪/ 107 /‬‬

‫כבר באיקונוגרפיה האשורית‪ 157.‬משום כך סממני דמותו של אל השאול דומים לסממני‬
‫דמויות השדים‪ ,‬ותכונותיו דומות לאלה של השדים‪ :‬קרניים מזדקרות מראשו וניבים‬

                                                                                 ‫נשלחים מפיו‪.‬‬
‫עדות טקסטואלית לשימוש של המאגיקון או של הגיבור בכלי נשק חד בשעת‬
‫הפעולה המאגית יש בהקשרים מאגיים שונים‪ :‬טקסט מאגי מניכאי‪ 158,‬הכתוב בפרסית‬
‫אמצעית ובו לחשים להסרת חום מגופו של הלקוח ותיאור של שיטת הפעולה של‬
‫המאגיקון‪ ,‬מתאר בין השאר את מראה השד הגורם לחום הגבוה‪' :‬יש לו שלוש צורות‬
‫וכנפי גריפון'‪ 159.‬בהמשך הלחש מובא תיאור של רופא ושמו פרידון‪ 160,‬המוזכר תדיר‬
‫בתפילות מניכאיות והשבעות וגם בקמעות זורואסטריים‪' :‬שלוש צורות בתוכי‪ ,‬ובטן (?)‬
‫של אש‪ .‬בידיי אני אוחז ומניף גרזן חד‪ ,‬אני חגור בחרב מושחזת ובפגיון עשוי מחומר‬
‫בלתי שביר‪ ,‬ויש עמי השוט של הדיבור והשמיעה של המלאכים [‪ ]...‬שבעת הפגיונות‬

                 ‫העשויים מתכת קשה אשר אחזתי בידי [‪ ]...‬בעצמה [‪ ]...‬הקשים שבהם'‪.‬‬
‫בטקסט מאגי מניכאי אחר יש עדות לשימוש נרחב במונח 'הפגיון הגדול של משה'‪161.‬‬
‫גם אם הכוונה לחרב של משה ולא לפגיון‪ ,‬המילה שנוקט כותב הלחש היא 'פגיון'‪ .‬הפגיון‬
‫של משה מופיע בטקסט המניכאי בהקשר הנרטיבי ובו מות ילדיהם של אדם וחווה‬
‫הוביל ליציאת עם ישראל ממצרים‪ .‬בסיפור המקראי אהרון משתמש במטהו ממש כמו‬
‫מאגיקון בשעת פעולה מאגית‪ ,‬ומתחרה אף במאגיקונים המצרים‪ַ ' :‬ו ַּי ְׁש ִליכּו ִאיׁש ַמ ֵּטהּו‪,‬‬
‫ַו ִּי ְהיּו ְל ַתִּני ִנם ַו ִּי ְב ַלע ַמ ֵּטה־ ַא ֲה ֹרן ֶאת־ ַמּטֹ ָתם' (שמות ז‪ ,‬יב)‪ 162.‬יש להניח שמטהו‪ ,‬אשר‬
‫נתפס לעתים כחרב‪ ,‬שימש השראה לכותבי טקסטים מאגיים לתיאור חפץ בעל כוחות‬

                                                                                    ‫על־טבעיים‪.‬‬
‫לפגיון משה יש זיקה לטקסט המאגי עצמו וקשר הדוק לעולם המאגיה‪ ,‬היהודית‬
‫והלא־יהודית‪ 163.‬ב־‪ 1896‬כתב גסטר (‪ )Gaster‬מאמר על טקסט מאגי יהודי שהתגלה כספר‬

               ‫בלק וגרין‪ ,‬אלים‪ ,‬שדים וסמלים‪ ,‬עמ' ‪ ;44–43‬ליווינגסטון‪ ,‬ארכיוני אשור‪ ,‬עמ' ‪.76–68‬‬            ‫‪	157‬‬
‫המניכאיזם היה דת גנוסטית חשובה שייסד הנביא מאני‪ ,‬שחי בסוריה ב־‪ 276–210‬לסה"נ‪ .‬היא‬                         ‫‪	158‬‬
‫התקיימה מהמאה השלישית עד המאה השביעית‪ .‬רוב כתביו המקוריים של הנביא מאני אבדו‪,‬‬
‫אולם שרדו בהעתקים ובתרגומים רבים‪ .‬המניכאים כתבו בארמית־סורית וכתביהם תורגמו‬                              ‫‪1	 59‬‬
‫לשפות רבות‪ .‬הם היו פופולריים בפרס בקרב הפרתים והססאנים‪ .‬במערב הם תורגמו ליוונית‪,‬‬                         ‫‪	160‬‬

                                              ‫ללטינית ולקופטית‪ .‬עוד על הדת ראו ביוואן‪ ,‬מניכאיזם‪.‬‬         ‫‪	161‬‬
                                                                     ‫הנינג‪ ,‬טקסטים מניכאיים‪ ,‬עמ' ‪.41‬‬     ‫‪	162‬‬
                                                                                                         ‫‪1	 63‬‬
‫פרידון (פרהיטנא) הוא רופא מיתולוגי בדת הזורואסטרית‪ .‬הוא אחראי בין השאר לזה שעמד‬
‫נגד אזי דהק‪ .‬פרידון מופיע עם קסדה בעלת קרני שור‪ .‬הוא אויבם של השדים וגם האל המרפא‪,‬‬

                                                                     ‫ומופיע בכל פעם שנזקקים לריפוי‪.‬‬
                                                            ‫דרקין־מייסטרארנסט‪ ,‬טקסט מאגי להגנה‪.‬‬
                                           ‫מעט קודם לכן המטה מכונה ' ַמ ֵּטה ָה ֱאֹל ִהים' (שמות ד‪ ,‬כ)‪.‬‬
                                                  ‫דרקין־מייסטרארנסט‪ ,‬טקסט מאגי להגנה‪ ,‬עמ' ‪.149‬‬
   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114