Page 114 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני

‫‪ / 112 /‬פרק שני ‪/‬‬

‫הדמויות‪ ,‬ובכך היא מזכירה את אמנות התבליטים והגילוף של לוריסטן‪ 187,‬המבטאת את‬
‫הסגנון האמנותי הפרסי הקדום‪.‬‬

‫נראה כי תכונות אלה של האמנות הפרתית עברו לאמנות הססאנית וממנה לאמנות‬
‫הביזנטית המערבית‪ 188,‬ושם באו לידי ביטוי בתחומים מסוימים של יצירה אמנותית‪.‬‬
‫בתקופה הססאנית שולבו מסורות מזרחיות פרתיות עם מוטיבים מערביים ובהם שבירה‬
‫חלקית של החזיתיות‪ 189.‬לצד תיאורים חזיתיים לחלוטין של מלכים ססאנים יש גם‬
‫תיאורים שבהם גוף הדמות נראה חזיתי ואילו ראשה בצדודית‪ 190.‬כדי לבחון את מקומה‬
‫של החזיתיות בציורי קערות ההשבעה יש אפוא לזכור את המסורת האמנותית בתרבות‬
‫המזרחית שבה נוצרו‪ .‬נוסף על כך יש להביא בחשבון את המאפיין האמנותי האוניברסלי‬
‫הבולט הן של האמנות המזרחית הן של האמנות המערבית בתיאורי דמויות של מפלצות‬
‫או שדים‪ :‬הצגה חזיתית של הראש והגוף‪ ,‬בעוד הרגליים יכולות להיראות בצדודית‪ .‬הצגה‬
‫חזיתית של השדים נראית באמנות המסופוטמית — הבבלית והאשורית‪ 191,‬וממשיכה גם‬
‫באמנות הפרתית‪ .‬החזיתיות בתיאור מפלצות נראית גם ביוון‪ ,‬כנראה בהשפעה מזרחית‪,‬‬
‫בעיקר בתקופת ההתמזרחות (המאה השביעית לפסה"נ)‪ ,‬ונוסחאות אחדות‪ ,‬בעיקר‬

‫בהצגת הגורגונה‪ ,‬נראות עד לתקופה הקלסית‪192.‬‬
‫התנוחה החזיתית של הדמויות בקערות ההשבעה הבבליות בולטת במיוחד‪ ,‬ואף‬
‫משמשת אבן דרך בזיהוי הדמות כשד‪ .‬כמעט כל הישויות המזיקות המתוארות על‬
‫קערות ההשבעה הן חזיתיות וכבולות‪ .‬למקצתן אף נוספו שתי קרניים או זוג אוזניים‬
‫חייתיות להדגשת מפלצתיותן‪ .‬רגליהן של אחדות מהדמויות פונות הצדה‪ ,‬שתיהן לאותו‬
‫כיוון‪ ,‬ושאר גופן חזיתי‪ .‬הצגה חזיתית של ישויות רעות נראית באמנות המסופוטמית‬
‫על מבנים‪ ,‬על חפצים ועל כלים שנמצאו באתרים רבים‪ ,‬כבר מהתקופה הקדומה‪,‬‬
‫האלף השני והראשון לפסה"נ‪ .‬על תבליטים ועל חותמות מסופוטמיים נראים אין־ספור‬
‫מופעים של אל או של גיבור (בדרך כלל מרדוק או גילגמש ואנקידו)‪ ,‬הנלחמים בשד‬
‫מפלצתי ומכניעים אותו (איורים ‪ 193.)51 ,50‬ברוב התיאורים השד מתואר כשפניו ופלג‬
‫גופו העליון חזיתיים לחלוטין‪ ,‬ורגליו הכורעות מוצגות בצדודית (כפי שמוצגת הגורגונה‬

‫מורי‪ ,‬ברונזות מלוריסטן; גירשמן‪ ,‬איראן מהעת העתיקה‪.‬‬ ‫‪1 87‬‬
‫קורטיס‪ ,‬מסופוטמיה ואיראן‪ ,‬עמ' ‪ ;72–71‬קולון‪ ,‬אמנות המזרח הקרוב‪ ,‬עמ' ‪.192‬‬ ‫‪1 88‬‬
‫על השפעות פרתיות וססאניות ועל שילוב של שתיהן באמנות הביזנטית והאסלאמית הקדומה‬ ‫‪ 189‬‬
‫בארץ־ישראל וסוריה ראו עבודת הדוקטור של רינה טלגם‪ :‬המקורות הסגנוניים של הפיסול‬
‫האומאי והשתקפותם בחר' אל מפג'ר ומשאטה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשנ"ו‪ .‬על‬ ‫‪ 190‬‬
‫‪ 191‬‬
‫ההשפעות הססאניות על האמנות המערבית ראו אזרפאי‪ ,‬אמנות ססאנית‪.‬‬ ‫‪ 192‬‬
‫גירשמן‪ ,‬איראן‪ ,‬עמ' ‪.283‬‬ ‫‪ 193‬‬

‫למברט‪ ,‬גילגמש בספרות‪ ,‬עמ' ‪ ,52–37‬לוחות ‪.XI–VII‬‬
‫גולדמן‪ ,‬גורגונה‪ ,‬לוחות ‪.IX–I‬‬

‫למברט‪ ,‬גילגמש בספרות‪ ,‬לוחות ‪.VIII: 7–11–;VII: 2-4, 5‬‬