Page 110 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 110

‫‪ / 108 /‬פרק שני ‪/‬‬

‫מאגיה‪ 164.‬לפני כעשור התקין לו יובל הררי מהדורה מחודשת בספרו 'חרבא דמשה'‪.‬‬
‫הוא הציע עדכונים לפרסומו של גסטר ובהם הצעות חדשות לתרגומו ולפירושו‪165.‬‬
‫ספר זה מצטרף לשורת טקסטים הנקראים 'ספרות החרב' ומתארים את הופעתה ואת‬
‫כוחותיה של חרב מופלאה‪ 166.‬לדעת הנינג (‪ )Henning‬ההשפעה של הדתות המקומיות‬
‫על המניכאים אינה ניכרת בטקסטים תאולוגיים‪ ,‬אולם אפשר לעקוב אחריה באמונות‬
‫העממיות העולות מטקסטים של השבעות ולחשים‪ 167‬כפי שראינו בטקסט זה‪ ,‬שבו‬

                                                                   ‫שרידי אמונה זורואסטרית‪.‬‬
‫גם הביטוי המקראי 'אהיה אשר אהיה' (שמות ג‪ ,‬יד) המופיע בטקסט המניכאי‪,‬‬
‫נכתב רבות בקמעות‪ ,‬לדוגמה בקמע ארץ־ישראלי שנמצא בחורבת כנף בגולן‪ 168.‬הביטוי‬
‫נראה לרוב גם בקערות ההשבעה (לדוגמה קערות ‪ ,)29 ,28‬ויש לראות בו‪ ,‬כמו במונחים‬
‫היהודיים האחרים בטקסט המניכאי‪ 169,‬עדות להשפעה יהודית על המאגיה המניכאית‪.‬‬
‫לעומת זאת השימוש בטקסט ושמו אנהיד (‪ )Anahid‬שמוצאו פרסי‪ ,‬יכול להעיד על מקור‬
‫זורואסטרי או ססאני לשמה של האלה אישתר‪ 170,‬ובכך יש עדות נוספת לסינקרטיזם‬

                                              ‫הספרותי והאיקונוגרפי שרווח בעולם המאגי‪.‬‬
‫עדות טקסטואלית‪ ,‬ארץ־ישראלית דווקא‪ ,‬לישות דמונית האוחזת כלי נשק בידה‪ ,‬יש‬
‫במסכתות קטנות‪ ,‬והיא מתקשרת גם למטה משה‪' :‬מה עשה סמאל מלאך המוות שלף‬
‫את חרבו מתערה ועמד לפני משה מיד‪ .‬עמד משה בחימה גדולה ונטל את מטה האלהים‬

           ‫בידו שחקוק שם המפורש שבו בקע הים ועשה נסין גדולים וגער בו וכעס'‪171.‬‬
‫עולה אפשרות כי הדמות בקערה ‪ 54‬מייצגת את אחד ממלכי השדים או שהיא מלאך‬
‫המוות סמאל‪ .‬זיהוי זה נובע מהיות הדמות כבולה ואוחזת בכלי נשק‪ .‬אפשרות אחרת‬
‫היא שזוהי דמותו של בגדנא‪ ,‬מלך השדים‪ ,‬אשר על פי טקסטים מאגיים אחרים בקערות‬
‫השבעה מתואר בעודו נחלץ לעזרת הלקוח במלחמה בשדים ואף אוחז חרב בידו‪ ,‬אם כי‬

                 ‫על הקערה עצמה הטקסט פונה לישות ששמה 'צפעסק'‪ ,‬הנזכרת לעיל‪.‬‬
‫טקסט ההשבעה בקערה ‪ 82‬מציין כי השימוש בחנית יעיל במלחמה בשדים‪ .‬החנית‬
‫שם מכונה 'חנית של קטרוס'‪ ,‬וכנראה משמשת את בגדנא במלחמתו בשדים‪ .‬המלאך‬

                                                                                        ‫גסטר‪ ,‬חרב משה‪.‬‬     ‫‪	164‬‬
‫הררי‪ ,‬חרבא דמשה‪ .‬ספר זה מתווסף למאמר רחב יריעה שפרסם הררי על המסורות של חרבו של‬                            ‫‪1	 65‬‬

                                                                                  ‫משה‪ :‬הנ"ל‪ ,‬חרב משה‪.‬‬      ‫‪1	 66‬‬
                                                                            ‫הנ"ל‪ ,‬חרבא דמשה‪ ,‬נספח א‪.‬‬       ‫‪1	 67‬‬
                                                                     ‫הנינג‪ ,‬טקסטים מניכאיים‪ ,‬עמ' ‪.39‬‬       ‫‪	168‬‬
                                                               ‫נווה ושקד‪ ,‬קמעות וקערות‪ ,‬עמ' ‪.45–44‬‬         ‫‪	169‬‬
                                                ‫דארקין־ מיסטרארנסט‪ ,‬טקסט מאגי להגנה‪ ,‬עמ' ‪.147‬‬              ‫‪1	 70‬‬
                                                                                                           ‫‪	171‬‬
                                                                                            ‫שם‪ ,‬עמ' ‪.152‬‬
‫מסכתות קטנות‪ ,‬אבות דרבי נתן‪ ,‬הוספה ב לנוסחא א‪ ,‬פרק ד‪ ,‬ד"ה ר' שמעון‪ .‬שורשיו של הדימוי‬
‫של מלאך לוחם מצויים כבר בתנ"ך בסיפורים שונים (במדבר כב‪ ,‬כג; יהושע ה‪ ,‬יג–יד; דברי הימים‬

                                                                                            ‫א כא‪ ,‬טו–טז)‪.‬‬
   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115