Page 119 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 119

‫‪ /‬העיטורים על קערות ההשבעה ‪/ 117 /‬‬

‫פזוזו נתלו על צווארי נשים הרות ויולדות ועל צווארי תינוקות כדי להעניק הגנה מפני‬
                                                                       ‫תקיפותיה של לילית‪209.‬‬

‫ניכר כי פנים גסות וקמוטות היו במסופוטמיה למאפיין דמותם של השדים‪ .‬מאפיין‬
‫זה תרם לעיצוב דמותם של הומבבה‪ ,‬השד המופיע באפוס של גילגמש‪ 210,‬ושל פזוזו‪,‬‬
‫השד הבבלי הקדום‪ ,‬ומשם הגיע גם ליוון בדמותה של גורגונה‪ .‬עיצוב זה מאפיין גם‬
‫את השדים הפניקיים‪ ,‬ומאוחר יותר את השדים המוצגים בקערות ההשבעה הכתובות‬
‫ארמית‪ .‬השוואה זו מעידה כי במסופוטמיה התקיים רצף ארוך שנים‪ ,‬למן האלף השני‬
‫ועד לאמצע האלף הראשון לפסה"נ‪ ,‬של הצגת פניהם של שדים מסוימים באמצעים‬

                                                                    ‫נוסחתיים וקבועים למדיי‪.‬‬
‫הדמיון בין פזוזו לדמות שעל קערות ההשבעה שראינו לעיל (איור ‪ )52‬מבחינת‬
‫תווי הפנים בא לידי ביטוי גם בטקסטים‪ :‬בקערה ‪ 8‬הטקסט מציין כי הדמות מייצגת‬
‫את אשמדאי‪ ,‬מלך השדים (כפי שפזוזו נחשב למלך השדים בתקופות מסוימות)‪ .‬ייתכן‬
‫שהדמיון האמנותי שבין הדמות בקערה לדמותו של פזוזו הוא תולדה של קשר נוסף‪:‬‬

                                           ‫קשר ספרותי שמקורו במסורות שעברו בעל פה‪.‬‬
‫תווי פנים קבועים יש לכמה דמויות מהקערות‪ ,‬ויש להם מקבילות הן באמנות‬
‫המזרחית הן בעולם הססאני‪ .‬תווי פנים אלה כוללים קווי גבות ישרים ואופקיים‬
‫המתחברים לאף מלבני אנכי וארוך (לדוגמה קערות ‪ ,5 ,4 ,3 ,2‬ועוד רבות)‪ .‬עיצוב תווי‬
‫פניו של השד המתואר בקמע הססאני (לעיל‪ ,‬איור ‪ )24‬זהה‪ .‬עיצוב זה של תווי פנים‬
‫היה נפוץ באמנות המזרחית‪ ,‬במסופוטמיה ובמזרח הקרוב‪ .‬יש תיאורים כאלה בדמויות‬
‫עשויות בתבליט (לדוגמה ח'רבת א־תנור בעבר הירדן) או בצלמיות (בית המלאכה של‬
‫בית נטיף) שהושפעו מהאמנות המסופוטמית הקדומה‪ 211.‬עוד דוגמה נראית על אפריז‬

             ‫אבן מבית הכנסת בכורזין‪ ,‬המתוארך לתקופה הרומית המאוחרת (איור ‪.)56‬‬
‫תווי הפנים של פסלי הקבורה מבית שאן‪ ,‬המתוארכים לתחילת המאה השנייה‬
‫לסה"נ‪ ,‬כוללים קו גבות אחד המתחבר לאף ויוצר מישור אחד‪ ,‬גבוה מהעיניים השקועות‬
‫(איור ‪ .)57‬עיצוב הפנים בכמה מישורים המופרדים בחדות כזאת הוא רכיב מזרחי‪,‬‬
‫המופיע באמנות הקדומה וגם במאוחרת‪ 212.‬אבי־יונה אף מוצא קשר בין דמויות אלה‬

             ‫מבית שאן לבין האמנות האשורית או הפרתית‪ ,‬המתבטא בסגנון הלבוש‪213.‬‬
‫עיצוב דומה של הגבות והאף במישור אחד ועיניים שקועות נראה גם בפניהן‬
‫של דמויות בשני לוחות מראה ששימשו להגנה מפני עין הרע‪ .‬בשני הלוחות‬

                    ‫מורי‪ ,‬פזוזו מברונזה‪ ,‬עמ' ‪.35‬‬  ‫‪	209‬‬
      ‫גרין‪ ,‬דמויות נאו־אשוריות‪ ,‬לוחות ‪.XV-IX‬‬      ‫‪	210‬‬
                                                  ‫‪2	 11‬‬
        ‫אבי־יונה‪ ,‬אמנות בארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪.10‬‬       ‫‪	212‬‬
‫פופ ואקרמן‪ ,‬אמנות פרסית‪ ,‬עמ' ‪ 634‬איור ‪.211‬‬        ‫‪	213‬‬

        ‫אבי־יונה‪ ,‬אמנות בארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪.15‬‬
   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124