Page 122 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני

‫‪ / 120 /‬פרק שני ‪/‬‬

‫מאז נראו מופעים רבים של אדם־עז במשמעות של שד‬

‫אפוטרופאי באתרים במערב איראן ובהם סוסה‪ 223,‬וכבר ציינתי‬

‫שמפלצות קיבלו גם תפקיד אפוטרופאי כאשר צוירו על‬

‫שערים ובכניסות לבתים כדי למנוע חדירת שדים חורשי רע‪224.‬‬

‫בתיאורים רבים מופיעים שדים בעלי ראש עז‪ ,‬ובהם נראה‬

‫השד אוחז בנחשים אנכיים או לפחות מוקף בהם‪ ,‬בעוד‬

‫ידיו מורמות כלפי מעלה בתנוחה של הפצרה‪.‬‬

‫נראה שהישות שהוצגה בין הנחשים הייתה‬

‫בעלת יכולת להשפיע עליהם‪ .‬ייתכן שבמקור‬

‫זו הייתה סצנה להרחקת נחשים‪ ,‬שהיו נפוצים‬

‫במסופוטמיה‪ ,‬חלקם ארסיים שהכשתם קטלנית‪225.‬‬

‫לפיכך אפשר לראות בחותמות שעליהם סצנה זו‬

‫קמעות מגנים מפני הכשת נחשים‪ .‬אין זה מן הנמנע‬

‫שהקומפוזיציה‪ ,‬שלאחר זמן נראתה בקמעות בבליים‬

‫ללמשתו ובתליוני קמע סוריים ואף בקערות השבעה‪,‬‬

‫מקורה בתקופה קדומה זו‪.‬‬ ‫איור ‪| 58‬‬

‫ישויות דמוניות רעות או יצורי כלאיים בעלי מאפיינים‬ ‫צלמית כסף שומרית‬

‫של שד ובהם גם קרני עז‪ ,‬נראים למן ראשית האלף הראשון‬

‫לפסה"נ בתליונים המתארים את השד פזוזו‪ ,‬בדרך כלל עם קרניים קצרות לראשו (לעיל‪,‬‬

‫איור ‪ .)54‬מן המאות השביעית–שישית לפסה"נ נעשו הקרניים רכיב קבוע בהצגת‬

‫שדים פניקיים (לעיל‪ ,‬איור ‪ .)53‬עוד דוגמה לקרני עז בדמותו של פזוזו היא פסלון עשוי‬

‫ברונזה המתאר את השד‪ 226.‬מוצאו של הפסל במצרים‪ ,‬ובכך הוא מבטא את הקשר‬

‫בין מסופוטמיה למצרים (קשר מאגי זה התקיים גם בתקופה מאוחרת הרבה יותר‪,‬‬

‫בין המאגיה הבבלית למאגיה הקופטית)‪ ,‬והדמיון בהצגת השדים מלמד על קשר בין‬

‫האזורים ועל ההתייחסות לאותם שדים‪ .‬הכתובת על הפסלון של פזוזו היא פניקית‪,‬‬

‫בדומה לכתובות על פסלונים של אלים מצריים מהתקופה הפניקית‪ .‬מורי (‪)Moorey‬‬

‫נוטה לייחס את הכתובת למחצית השנייה של המאה השישית לפסה"נ‪227.‬‬

‫שם‪ ,‬עמ' ‪.41–40‬‬ ‫‪ 223‬‬
‫בראון־הולצינגר‪ ,‬דמויות מגוננות‪ ,‬עמ' ‪.154–150‬‬ ‫‪ 224‬‬
‫‪ 225‬‬
‫פורדה‪ ,‬אדם ודמות‪ ,‬עמ' ‪.41‬‬ ‫‪ 226‬‬
‫מורי‪ ,‬פזוזו מברונזה‪ ,‬לוח ‪.VII‬‬ ‫‪2 27‬‬

‫שם‪ ,‬עמ' ‪.39‬‬