Page 121 - שערות לילית וקרני אשמדאי / נעמה וילוז'ני
P. 121

‫‪ /‬העיטורים על קערות ההשבעה ‪/ 119 /‬‬

‫הקערות גם כן‪ .‬יש להניח שהגיע ליהדות בהשפעת הסביבה‪ ,‬עם האימוץ הכללי של‬
‫השדה — צורתה ונזקיה — ושתיאוריה בציורי הקערות משקפים חלקית את תיאוריה‬
‫הטקסטואליים‪ ,‬הן המסופוטמיים (ובהם גם חזה חשוף וכפות רגליים חייתיות) הן‬
‫היהודיים (השער הארוך)‪ .‬לעומת זאת לילית או ילדיה‪ ,‬שהם בעלי כנפיים‪ ,‬מוזכרים‬
‫בדיון רפואי על הפלות נשים‪ ,‬ובו תיאורים של עוברים מּו ָפּלים‪' :‬אמר ר' יהודה אמר‬
‫שמואל‪ :‬המפלת דמות לילית‪ ,‬אמו טמאת לידה‪ .‬ולד הוא‪ ,‬אלא שיש לו כנפיים' (בבלי‪,‬‬
‫נדה כד‪ ,‬ע"ב)‪ .‬אולם לילית אינה מתוארת כלל בטקסטים של קערות ההשבעה‪ .‬בטקסט‬
‫פהלווי מהמאה התשיעית‪ ,‬שנקרא ‪ ,Bahman yasht‬השדים בעלי שער פרוע‪ 219.‬דמות‬
‫בעלת שער פרוע נראית בקמע הססאני שתואר קודם (לעיל‪ ,‬איור ‪ .)24‬שער דומה ביותר‬

                           ‫לשער של שד זה נראה גם בדמות בקערה ‪ ,22‬ובקערות ‪.77 ,25‬‬
‫בעת הדיון על שער השדה ראוי לזכור שבאמנות המערבית דמויות שליליות או‬
‫דמויות המייצגות תרבויות נחותות מתוארות כששערן ארוך ופרוע‪ .‬תיאור זה מאפיין‬
‫דמויות נקביות וזכריות כאחד‪ .‬דוגמה לכך היא הצגת נשים מופקרות‪ ,‬ובהן המנאידות‪,‬‬
‫בעולם היווני‪ .‬נשים בדרך כלל הוצגו בשער אסוף לאחור או עטוף בכיסוי ראש‪ ,‬ואילו‬
‫אישה מופקרת או אישה אחוזת אמוק זוהתה על פי שערה הארוך והפזור‪ 220.‬בתיאורי‬
‫היוונים נראו הברברים בעלי שער ארוך‪ ,‬תופעה שעברה גם לרומים‪ ,‬כפי שנראה בתיאור‬
‫הדאקים בעמוד טריאנוס מן המאה השנייה לספה"נ‪ 221.‬לעומת זאת באמנות המזרחית‬
‫תוארו נשים בדרך כלל בשער ארוך‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬המלכים הססאנים התפארו בשער ארוך‪,‬‬
‫ולעתים קרובות הוא נראה מתנופף לאחור בעודם דוהרים על הסוס או מפוזר לצדי‬
‫ראשם בתיאוריהם החזיתיים‪ .‬ניכר שהשער הארוך היה מאפיין של העולם המזרחי‪,‬‬
‫ובאמנות היוונית היה סמל לעולם הזה‪ .‬אשר לשדים‪ ,‬יש להניח ששער פרוע היה מאפיין‬
‫דמוני מקובל בשתי התרבויות‪ ,‬המערבית והמזרחית‪ ,‬שכן רוב השדים בקערות ההשבעה‬

                        ‫הם בעלי שער פרוע‪ ,‬בדרך כלל ארוך אצל נשים וקצר אצל גברים‪.‬‬

                                                                        ‫קרניים ואוזניים‬
‫הקרניים והאוזניים החייתיות הן שני מאפיינים בולטים של דמות השד בקערות‬
‫ההשבעה‪ ,‬והם נעשו סמל מייצג של דמויות רעות כבר בתקופות הקדומות‪ :‬השמאנים‬
‫בתרבויות השבטיות הקדומות שימשו מתווכים בין האדם לבין הישויות העל־טבעיות‪.‬‬
‫בטקסיהם הם חיקו את צורת החיה באמצעות התחפשות והתנהגות המסמלת אותה‪,‬‬
‫כדי שיוכלו לקבל את כוחה‪ .‬ביטויים לכך יש גם באמנות המסופוטמית הקדומה‪ .‬כבר‬
‫ב־‪ 3,000‬לפסה"נ היו רמזים לשמאניזם הקדום בצלמית כסף המתארת אדם חובש כובע‬

                 ‫שבקצהו קרני עז ואוזניים ועל גבו סימנים של נוצות ציפור (איור ‪222.)58‬‬

                                                            ‫וסט‪ ,‬בהמאן יאשט‪ ,‬עמ' ‪.193‬‬  ‫‪2	 19‬‬
                                    ‫מורפורד ולנרדון‪ ,‬מיתולוגיה קלסית‪ ,‬עמ' ‪.312–311‬‬     ‫‪	220‬‬
                                                                                       ‫‪2	 21‬‬
                                                       ‫וילר‪ ,‬אמנות רומית‪ ,‬עמ ‪.181–176‬‬  ‫‪2	 22‬‬
                                             ‫פורדה‪ ,‬אדם ודמות‪ ,‬עמ' ‪ 32–31‬איור ‪.b ,a 9‬‬
   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126