Page 6 - ETMOL_47

‫■איהור בדיוות על פערח הרוחות ביהודה על־ידי המלך היהודי‬
‫והנציב הרומאי איפשר את התפשטות המרד‬

‫מאת מרדכי גיחון‬

‫בשנת ‪ ,48‬כשליט על כלקיס )מצפון‪-‬‬ ‫העניינים הסתבכו כאשר למדו‬ ‫בחודש אב של שנת ‪ 66‬לספירה‬
‫מערב לדמשק(‪ ,‬נסיכות קטנה במורדות‬ ‫השלטונות הרומאים לדעת‪ ,‬בימי‬ ‫השתלטו היהודים המתמרדים על ירוש*‬
‫הלבנון והבקעה‪ ,‬ולאחר מכן הוסיפו לו‬ ‫ארכילאוס בנו של הורדוס‪ ,‬אשר ירש‬ ‫לים‪ .‬בתחילת החודש הפסיק אלעזר בן‬
‫את הנסיכות השכנה ארבל‪ .‬בשנת ‪53‬‬ ‫את השלטון על יהודה ושומרון בשנת ‪4‬‬ ‫חנניה סגן הכהנים את קרבן הקיסר ועל‬
‫הומלך על החורן‪ ,‬הטרכון‪ ,‬הבשן והגולן‬ ‫לספירה‪ ,‬כי אין העם היהודי נכון לקבל‬ ‫דבר המרד הגלוי דווח לנציב הרומאי‬
‫וב‪ 61-‬נוספו לו הגליל ופריאה‪ ,‬היא‬ ‫כל שליט״שהוא‪ ,‬המומלך עליהם מטעם‬ ‫אשר מושבו היה באנטיוכיה בסוריה‬
‫השלטונות‪ .‬היה זה במידה רבה תוצאה‬ ‫על״ידי שני אישים ‪ -‬המלך אגריפס‬
‫עבר הירדן היהודית‪.‬‬ ‫של לחץ העם‪ ,‬שגרם לקיסר אוגוסטוס‬ ‫השני והנציב הרומאי בארץ ‪ -‬גסיום‬
‫אגריפס השני היה איפוא בדרך לקב­‬ ‫להגלות את ארכילאוס מן הארץ ולמנות‬
‫לת הירושה גם על לב ליבה של ארץ‪-‬‬ ‫פלורוס‪.‬‬
‫ישראל ‪ -‬על יהודה ושומרון‪ ,‬כאשר‬ ‫עליה נציב רומאי‪.‬‬ ‫סיפור המעשה נמסר על־ידי יוספוס‬
‫התדרדרו העניינים בירושלים‪ .‬אותה‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬כאשר נמסרה הארץ‪,‬‬ ‫פלאוויוס‪ ,‬הוא יוסף בן מתתיהו‪ ,‬בספרו‬
‫שעה‪ ,‬כאמור‪ ,‬לא היה לו מעמד רשמי‬ ‫תחילה בחלקים בלבד ואחר״כך רוב־‬ ‫על מלחמת היהודים‪ .‬מדבריו וכן מן‬
‫ביהודה‪ ,‬אך עמדו לו עזם אביו‪ ,‬ייחום‬ ‫רובה‪ ,‬בידי אגריפם הראשון )החל‬ ‫המאורעות אשר קדמו להתפרצות המרד‬
‫משרתו הגבוהה ומעמדו כנציג הבכיר‬ ‫משנת ‪ 37‬לספירה(‪ ,‬הוכח שתחת שרבי­‬ ‫ניתן ללמוד‪ ,‬כי שונים היו המניעים‬
‫של האומה בפני הקיסר ושלטונות רומי‪,‬‬ ‫טו של שליט המקובל על היהודים‬ ‫והמגמות של שני אישים אלו בהודעה‬
‫רכושו הניכר ביהודה‪ ,‬לרבות הארמו­‬ ‫והמכלכל את מעשיו בתבונה‪ ,‬אכן מוש­‬
‫נות בירושלים‪ ,‬וחוג גדול‪ ,‬מורכב‬ ‫על המרד‪.‬‬
‫מעתירי נכסים‪ ,‬של מקורבים מבני טובי‬ ‫גים יעדי המדיניות הרומית‪.‬‬ ‫אגריפס שהיה לו מעמד של מלך בן‬
‫ירושלים ‪ -‬כל אלו חיזקו וביצרו את‬ ‫ברית וידיד לעם הרומאי‪ ,‬טופח על׳ידי‬
‫מלך או נציב?‬ ‫השלטונות הרומאים לרשת את מקום‬
‫מעמדו‪.‬‬ ‫אביו אגריפס הראשון ולהיות מלך על‬
‫גם העם ביהודה‪ ,‬לרבות הכהונה‬ ‫כאשר נפטר אגריפם הראשון לפתע‬ ‫יהודה ונציג בכיר לאומה היהודית‬
‫הבכירה‪ ,‬ראו באגריפם את ראשם החי­‬ ‫בשנת ‪ 44‬עמדו איפוא השלטונות הרומ­‬ ‫באימפריה‪ .‬הרומאים אשר היו ערים‬
‫לוני הלכה למעשה‪ ,‬ומטבע הדברים‬ ‫אים בפני הבעיה‪ :‬האם להמליך את בנו‬ ‫מאוד לחיוניותה האסטרטגית של ארץ־‬
‫כאשר התחממו המוחות בירושלים בחו­‬ ‫אגריפס השני‪ ,‬אשר עלול היה להיהפך‬ ‫ישראל‪ ,‬שהיתה מעין גשר״יבשות‪,‬‬
‫דש אייר‪-‬סיוון שלפני פרוץ המרד‪ ,‬פנו‬ ‫כארכילאוס לפניו למוקד של רוגז ולגו­‬ ‫הבינו גם במידה מסויימת את ייחודו‬
‫מייד אל אגריפס‪ ,‬אשר חזר אותה שעה‬ ‫רם של מרי‪ ,‬או להחזיר את הנציבים‪,‬‬ ‫הדתי־חברתי של עם ישראל‪ ,‬והעדיפו‬
‫מביקור באלכסנדריה‪ ,‬כדי שירגיע את‬ ‫אשר תכופות‪ ,‬גם כאשר כוונתם היתה‬ ‫למסור את המימשל על ארץ היהודים‬
‫טובה‪ ,‬לא ידעו איך להנהיג את העם‬ ‫בידי שליט יהודי‪ .‬בדרך זו נמסרה הגנת‬
‫הרוחות‪.‬‬ ‫הספר המדברי בבשן‪ ,‬בחורן ועל סף‬
‫הדעת נותנת‪ ,‬כי נקרא לחזור לירוש­‬ ‫היהודי בלי לעורר זעם ותסיסה‪.‬‬ ‫הנגב‪ ,‬בידי שליט מקומי‪ ,‬אשר תפקידו‬
‫לים על‪-‬ידי אתותו הנסיכה ברניקה‪,‬‬ ‫הפתרון אשר נקטו השלטונות הרומ­‬ ‫היה גם לתחזק את הדרכים החשובות‬
‫שישבה בעיר בארמון המשפחה‪ .‬ברני‪-‬‬ ‫אים היה להחזיר אמנם את ה״פריפקטוס‬ ‫המגיעות מדרום ערב ומוצאיהן הנמלים‬
‫קה שהיתה גם בעלת מעמד ופירסום‬ ‫ופרוקורטור״‪ ,‬הוא הנציב הרומי‪ ,‬אך‬ ‫שבחופי הארץ‪ .‬שליט יהודי צפוי היה‬
‫ברומא‪ ,‬שיגרה גם ביוזמתה היא איגרת‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬לטפח את אגריפס השני‪,‬‬ ‫גם למשול בדרך הטובה ביותר על עם‬
‫לנציב הרומאי בסוריה קסטיום גאלוס‪,‬‬ ‫הנצר לבית הורדום‪ ,‬ולבחון את כישו­‬ ‫ישראל‪ ,‬לקיים את השקט ולהפחית את‬
‫בו תיארה את עוולותיו של הפרוקו‪-‬‬ ‫ריו ליטול לידיו את המלכות כולה‪,‬‬ ‫אי שביעות הרצון מההיכללות בתוך‬
‫רטור פלורוס‪ ,‬השליט בארץ‪ ,‬ואת מע­‬ ‫האימפריה הנכרית‪ .‬על פי הנחות אלה‬
‫שיו וציינה כי אם לא ירוסן ‪ -‬יגרום‬ ‫על‪-‬ידי קידומו ההדרגתי‪.‬‬
‫אי‪-‬לכך נתמנה אגריפם השני תחילה‪,‬‬ ‫נתמך וטופח בשעתו הורדוס המלך‪.‬‬
‫למרד רב ממדים‪.‬‬