Page 9 - ETMOL_47
P. 9

‫״צארינב־ההומרכארינה״‬

                                       ‫מאת י‪.‬ח‪ .‬בילצקי‬

‫החומר המדרשי של ״שמואל בור״‬             ‫ספר אגדות החומש‬     ‫במאה ה״‪ 15‬וה״‪ 16‬הלכה והתרחבה‬
‫התאזרח ברחוב היהודי‪ .‬הספר המלבב‬          ‫ביידיש יצא לאור‬    ‫הספרות העממית ביידיש‪ .‬לשון הקודש‬
‫ומושך הלב בא למלא את מקומו של‬          ‫בשנת ‪ 1608‬ונדפס מאז‬  ‫היתה לשון ההלכה‪ .‬יידיש היתה הלשון‬
‫הרומאן האבירי‪-‬הנוצרי ואכן הצליח‬          ‫ב־‪ 150‬מהדורות •‬    ‫המדוברת‪ ,‬שבקשה אפיקים להתפתחו­‬
‫הצלחה לא מועטה‪ .‬מעשי הגבורה של‬         ‫מחברו היה דרשן נודד‬  ‫תה‪ .‬הלשון המדוברת מצאה את ביטוייה‬
‫גיבורי התנ״ך כפי שהם מתוארים‬                                ‫בספרי מוסר וספרי מעשיות‪ .‬האדם‬
‫ב״שמואל בוך״‪ ,‬קרנו באורם המיוחד‬                             ‫היהודי הפשוט ובעיקר האשה היהודיה‬
‫והם דחו הצידה את עלילות הגבורה של‬                           ‫לא יכלו לרוץ בכ״ב האותיות העבריות‬
‫גיבורים זרים‪ ,‬וכן עלילות נזירים‪ ,‬קדו­‬                       ‫של ספרי ההלכה‪ .‬ברור היה‪ ,‬כי אי'‬
                                                            ‫אפשר להשאיר חלקים גדולים של העם‬
                        ‫שים ומאדונות‪.‬‬                       ‫בידי ספרי עם גרמניים מודפסים באות­‬
‫ברור היה‪ ,‬כי משניות‪ ,‬גמרא‪ ,‬פוס­‬                             ‫יות עבריות‪ ,‬כי הרי תכנם של ספרי עם‬
‫קים‪ ,‬שאלות‪-‬ותשובות לא יעלו על‬                               ‫גרמניים אלה הוא נוצרי‪ .‬אם‪-‬כי ספרים‬
‫שולחנה של האשה היהודיה‪ .‬הקושי‬                               ‫אלה עברו עריכה וניטל מהם ״העוקץ״‬
‫איננו רק בשפה‪ ,‬שהיתה כל‪-‬כולה לשון‬                           ‫הנוצרי‪ ,‬הרי צביונו של הסיפור‪ ,‬נשאר‪.‬‬
‫קודש כתובה בנוטריקונים‪ ,‬כתיבה‬                               ‫רומאן על אלכסנדר מוקדון‪ ,‬״משלי‬
‫בראשי תיבות לשם הקיצור‪ ,‬אלא בעצם‬                            ‫סאנדיבאד״‪ ,‬״בן המלך והנזיר״ נמצאו‬
‫העניין‪ .‬לאשה הגישו ספר מתומצת המ­‬                           ‫על שולחנם של כל הקוראים שלא ידעו‬
‫כיל את עיקרי הדינים שאשה חייבת‬                              ‫עברית‪ .‬אף השירה הגרמנית ששיעש‪-‬‬
‫בהם‪ :‬נידה‪ ,‬חלה‪ ,‬הדלקת נרות וכן הור­‬                         ‫עה המונים בתיאטראות עובדה ליהודית‬
‫אות לחגים וימים טובים‪ .‬״סדר נשים״‬                           ‫אשכנזית והיא חדרה לרחוב היהודי‪.‬‬
‫זה היה המזון ההלכתי לאשה‪ .‬עד כאן‬                            ‫שירי גבורה ושירי אבירים היו נפוצים‬
‫ולא יותר‪ .‬ספר בעברי‪-‬טייטש בעניני‬                            ‫בין הקוראים היהודיים‪ .‬מן ההכרח היה‬
‫תורה לשמה והלכה לשמה כמעט ולא‬                               ‫להביא לקוראים היהודים ספרות מבית‬

                           ‫היה בנמצא‪.‬‬                               ‫היוצר היהודי בלשון המדוברת‪.‬‬
‫ב‪ 1545-‬הופיע בוונציה תרגום תהי­‬                             ‫עד אז זכו להצלחה מרובה העיבודים‬
‫לים ליידיש על‪-‬ידי אליהו בחור‪ ,‬וכן‬                           ‫בנוסח יהודי של ״בבא דאנטונא״‬
‫הופיע ספר המוסר ״יוסיפון״ ביידיש‪,‬‬                           ‫)ששמו נתגלגל ל״באווע בוך״(‪ ,‬״פאריז‬
‫בציריך ב‪ .1546-‬ב‪ 1552-‬הופיע בוו­‬                            ‫ווינה״ לאליהו בחור )‪,(1549-1472‬‬
‫נציה ״סדר מצוות נשים״‪ .‬ספרי יידיש‬                           ‫אולם לא היה די בזה‪ .‬ניכרת היתה‬
‫אלה נדפסו באות מיוחדת‪ ,‬דומה לכתב‬                            ‫תסיסתם של קוראים יהודיים אשר ביק­‬
                                                            ‫שו לא להיות סמוכים לשולחן זרים‪.‬‬
                                ‫רש״י‪.‬‬                       ‫ברחוב היהודי נפוץ גם הספר ״שמואל‬
‫הביטוי הקלאסי של התקופה ביצירת‬                              ‫בוך״‪ ,‬שמחברו לא ידוע‪ ,‬אחת היצירות‬
‫יידיש הריהו הספר ״צאינה וראינה״‬                             ‫המפוארות ביותר של ספרות יידיש‬
‫)״טייטש‪-‬חומש״( לר׳ יעקב בן יצחק‬                             ‫הקדומה‪ ,‬ספר חביב‪ ,‬שתכנו מקראי‪-‬‬
‫אשכנזי )‪ ,(1628-1550‬יליד יאנאווע‬                            ‫פיוטי מבית הספרות המדרשית‪ ,‬וגיבו­‬
‫)על‪-‬יד לובלין(‪ ,‬הספר הנפוץ ביותר‬
‫בעולם היהודי עד למלחמת העולם‬                                           ‫ריו ‪ -‬אישי התנ״ך האגדיים‪.‬‬
‫השנייה‪ ,‬שנדפס ב‪ 150-‬מהדורות‪.‬‬
   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14