Page 10 - ETMOL_47
P. 10

‫היכן לסחוט את הדמעה והיכן להיעצר‬                               ‫עיטור בספר ״צאינה וראינה״‬      ‫השם ״צאינה וראינה״ לקוח מ״שיר‬
‫ולהביא את העקדה על גדולתה ועמקו‪-‬‬                                                              ‫השירים״ )ג‪ /‬י״א( ‪ -‬״צאינה וראינה‬
‫תה‪ .‬וכן מאורעות היסטוריים אחרים‪,‬‬        ‫ו״צאינה וראינה״ )ספרי יידיש נשאו‬                      ‫בנות ציון במלך שלמה״‪ .‬המהדורה‬
‫שהחומש מקמץ בסיפורם ורק האגדה‬           ‫אותם ימים שמות עבריים(‪ .‬הספר‬                          ‫הראשונה נדפסה בפראג בשנת שס״ח‬
‫והמידרש מוציאים אותם לאור היום‬          ‫״מליץ יושר״‪ ,‬אוסף של פירושים על‬                       ‫)‪ ,(1608‬המהדורה השניה הופיע בשנת‬
                                        ‫התורה‪ ,‬נדפס ב‪ .1585-‬הספר השני ‪-‬‬
                      ‫ולהבנה הכוללת‪.‬‬    ‫״המגיד״ ‪ -‬הוא פירוש עממי ותרגום‬                                                 ‫ש״ע )‪.(1610‬‬
                                        ‫של נביאים וכתובים‪ .‬בספר זה הוא גם‬                     ‫הספר התחבב מייד על הקוראות‪.‬‬
      ‫גינויים ללא הצלחה‬                 ‫הדפיס את פירוש רש״י‪ ,‬וכך הוסיף‪:‬‬                       ‫ממנו שאבה האשה היהודיה את כל‬
                                        ‫״איטלעכער קאן איין למדן ווערן‪ ,‬די‬                     ‫ידיעותיה בדברי הימים שלנו‪ .‬על ספר‬
‫מחבר ״צאינה וראינה״ לא ״ליקק‬            ‫תורה וועט זיך מערן״ )כל אחד יכול‬                      ‫זה שפכה את דמעותיה כשאלוהים הח­‬
‫דבש״‪ .‬בשנות ‪ 1679-1676‬הופיעו שני‬        ‫להיות למדן וכך תרבה תורה(‪ .‬ספרים‬                      ‫ריב את סדום וכשאברהם הוביל את בנו‬
‫תרגומים של התנ״ך ליידיש‪ :‬של יצחק‬        ‫אלה אמנם זכו לתפוצה מסויימת‪ ,‬אולם‬                     ‫יצחק לעקדה‪ .‬היא הצטרפה לשרה‪,‬‬
‫וויצנהויזן ושל יצחק בליץ‪ .‬בהקדמה‬        ‫את עיקר פירסומו קיבל ר׳ יעקב בן‬                       ‫רבקה‪ ,‬רחל ולאה וטיילה אתן בגן־עדן‬
‫של שני הספרים פגעו המתרגמים‬             ‫יצחק אשכנזי‪ ,‬לאחר הוצאת ״צאינה‬                        ‫ושמעה מהן מחדש את פרשיות חייהן‬
‫בכבודו של ר׳ יעקב בן יצחק‪ .‬אם מתוך‬                                                            ‫המופלאות‪ .‬בקריאת ספר זה הרגישה‬
‫קנאה לפרסום הרב של ״צאינה ור­‬                                        ‫וראינה״‪.‬‬                 ‫עצמה האשה היהודיה שוות ערך לגבר‬
‫אינה״‪ ,‬אם מתוך חשש‪ ,‬שמא ישכח‬            ‫המקור הראשי של האגדות המובאות‬                         ‫בכל הקשור להיטוריה היהודית הקדו­‬
‫הטכסט התנ״כי בגלל האגדה‪ ,‬המעיטו‬         ‫בספר הוא פירושו של רבנו בחיי בן‬
‫את ערך מפעלו‪ .‬אבל שני התרגומים‬          ‫אשר‪ ,‬על התורה‪ .‬בן אשר חי במחצית‬                                                          ‫מה‪.‬‬
‫של יוסף ויצנהויזן ויקותיאל בן יצחק‬      ‫השניה של המאה ה‪ 13-‬וראשיתה של‬                                        ‫כיצד נתחבר ספר זה?‬
‫בליץ היו‪ ,‬עם כל חשיבותם‪ ,‬יבשים‪,‬‬         ‫המאה ה‪ .14-‬פירושו על התורה הוא‬                        ‫בהוצאת בזל‪ ,‬היא ההוצאה השלישית‬
                                        ‫ערבוב פשט‪ ,‬מדרש וקבלה‪ .‬רבנו בחיי‬                      ‫של ״צאינה וראינה״‪ ,‬נאמר בשער‬
                        ‫ללא לחלוחית‪.‬‬    ‫גם חיבר את הספר ״כד הקמח״‪ ,‬אשר‬
‫אנשי ההלכה‪ ,‬ביניהם גם המהר״ל‪,‬‬           ‫שימש את כל המגידים וממנו שאבו‬                                                         ‫הספר‪:‬‬
‫שחששו שמא בגלל האגדה שב״צאינה‬           ‫מדרשים שונים כשהופיעו בפני ציבור‬                      ‫״חמישה חומשי תורה בלשון אשכנז‪:‬‬
‫וראינה״ ישתכח התנ״ך עצמו‪ ,‬לחמו‬                                                                ‫בנות ציון צאינה וראינה בעטרה שעי­‬
‫בספר זה‪ .‬המשכילים באוסטריה הוציאו‬                         ‫יהודי בבית‪-‬המדרש‪.‬‬                   ‫טר לכם איש חי רב פעלים בחיבור‬
‫צו איסור על קריאת ״צאינה וראינה״‪.‬‬       ‫״צאינה וראינה״ איננו ספר מתורגם‬                       ‫מופלא הלז‪ ,‬אשר אסף בין העמרים‬
‫גם המלך האוסטרי יוסף השני שוכנע‪,‬‬        ‫מהטקסט העברי‪ .‬הוא מביא את הסיפור‬                      ‫ולקט אחר הקוצרים אחת הנה ואחת‬
‫כי ספר זה מפיץ בדיות ומעודד אמונות‬      ‫מהחומש בלבוש פיוטי‪ .‬רקמת הזמן‬                         ‫הנה במדרשים‪ ,‬באגדות‪ ,‬בדברי רש״י‬
‫תפלות‪ ...‬המשכילים האוסטריים יעצו‬        ‫והמקום של החומש לובשת איצטלה‬                          ‫והרמב״ן ורבנו בחיי ובחזקוני‪ ,‬בצרור‬
‫למלמדים ולסתם יהודים להשתמש‬             ‫אגדתית‪ .‬כיד הדמיון הטובה עליו‪ ,‬מתו­‬                   ‫המור ותולדות יצחק ושאר מפרשים‬
‫בספר ״עץ החיים״‪ ,‬היינו בתרגום החו­‬      ‫אר גן העדן בגווני פיוט שרק משוררים‬                    ‫שבכל פרשה ופרשה‪ ,‬את כל דבריהם‬
                                        ‫גדולים יכולים להגיע לדרגת ביטוי כזו‪.‬‬                  ‫הקרובים יותר לפשט אצלו‪ ,‬והעלה‬
                         ‫מש למנדלסון‪.‬‬   ‫חזון‪ ,‬דמיון‪ ,‬כיסופים שלובים ודבוקים‬                   ‫בחיבורו הלז בלשון אשכנז‪ .‬ובהיות‬
‫הספר ״צאינה וראינה״ תורגם ללשו­‬         ‫יחדיו‪ .‬יעקב בן יצחק אשכנזי‪ ,‬ידע את‬                    ‫שתועלת חיבור הלז היא ביתר שאת‬
‫נות רבות‪ ,‬גם ללאטינית‪ .‬התחכמו‬           ‫חוש הפרופורציה‪ .‬כשסיימה האשה לק­‬                      ‫ויתר עוז לאנשים ונשים שימצאו מרגוע‬
‫המתנגדים ל״צאינה וראינה״ וכרכו את‬       ‫רוא בעקדת יצחק‪ ,‬ידעה את כל המאורע‬                     ‫לנפשם להבין דברי אלוהים חיים בלשון‬
‫תרגום מנדלסון בכריכת ״צאינה ור­‬         ‫מלפני ולפנים‪ ,‬ידעה את עולמו הפנימי‬                    ‫קלילא בטרם אשר יצא לאור כבר יצא‬
‫אינה״‪ .‬הוצאה כזאת הופיעה בבאזל‬          ‫של האב והמובל לעקדה‪ .‬ידעה גם את‬                       ‫טבע בעולם‪ ...‬בכן נערו חצנכם לעזרת‬
‫בשנת ‪ 1822‬והיתה זו הוצאה מאד הדו­‬       ‫כל האגדות על שרה‪ ,‬האם‪ ,‬אשר החומש‬                      ‫י״י בגבורים בק״ק לובלין לקרבה אל‬
‫רה‪ .‬החוקר ד״ר יעקב שאצקי‪ ,‬מספר כי‬       ‫אינו משתפה כלל במאורע‪ .‬ידע המגיד‬                      ‫מלאכת י״י לגלות שפוני טמוני חכמות‬
‫בשנת ‪ 1861‬פירסם מו״ל ידוע בפירט‬                                                               ‫חיבור הלז‪ .‬ואחרי כן נדפסו פעמיים‬
‫)בייערן( ספר לנשים יהודיות‪ ,‬מודפס‬                              ‫עיטור מספר ״צאינה וראינה״‬
‫באותיות עבריות וקרא לספר בשם‬                                                     ‫מהדורה אחרת‬                         ‫בק״ק קראקא״‪.‬‬
‫״צאינה וראינה״‪ .‬אולם המלחמות לא‬
‫עזרו‪ .‬אף ספר לא תפס את מקומו‪ ,‬כי‬                                                                   ‫דורש בפרשת השבוע‬
‫ספר זה הוא מעשה אמנות‪ .‬הספר ‪-‬‬
‫כותב ההיסטוריון דובנוב ‪ -‬הוא כולו‬                                                             ‫מחבר הספר יעקב בן יצחק אשכנזי‪,‬‬
‫״שירה ומוסר‪ ,‬רגשי התעוררות יוצאים‬                                                             ‫היה מגיד ‪ /‬דרשן‪ ,‬העובר בערים‪,‬‬
‫מתוך דפיו ונכנסים לתוך נשמות הילדים‬                                                           ‫בכפרים ובישובים נידחים ודורש דר­‬
‫ונעשים בסים להשקפת עולמם״‪ .‬ודו‪-‬‬                                                               ‫שות מפרשיות השבוע‪ .‬הוא הכיר וידע‬
‫בנוב מוסיף‪ :‬״האשה העבריה שהיתה‬                                                                ‫את שומעיו‪ .‬הוא הכיר וידע את‬
‫כמעט מנותקת לגמרי ממקור הדת וני­‬                                                              ‫תשוקותיהם לאגדות מרתקות‪ .‬בנדודיו‬
‫דונה למשמעת סמויה‪ ,‬הלכה והתעוררה‬                                                              ‫מכפר לכפר‪ ,‬מציבור יהודי אחד לשני‪,‬‬
‫בהשפעת הספר לדת שבלב‪ ,‬שהיתה‬                                                                   ‫גמל בו הרעיון להגיש ספר‪-‬חומש‬
‫חסרה לגברים באותה תקופה של שלטון‬                                                              ‫לנשים‪ ,‬מבוסם ומעובד על מדרשים‬

                              ‫הרבנות״‬                                                                                        ‫ואגדות‪.‬‬
‫גם החוקרים מאקס אריק‪ ,‬י‪ .‬צינברג‬                                                               ‫בשנת ‪ 1585‬פירסם יעקב בן יצחק‬
‫וש‪ .‬ניגר מפזרים שבחים רבים למפעלו‬                                                             ‫אשכנזי ספר עברי בשם ״שורש יעקב״‪,‬‬
                                                                                              ‫והוא כעין ״שולחן ערוך״ של דינים‪ .‬זהו‬
        ‫של רבי יעקב בן יצחק אשכנזי‪.‬‬                                                           ‫החיבור העברי היחידי שלו‪ ,‬כל יתר‬
‫ר׳ יצחק נפטר בפראג בשנת שפ״ג‬                                                                  ‫ספריו נכתבו ביידיש‪ .‬שלושה ספרים‬
                                                                                              ‫חיבר ביידיש‪ :‬״מליץ יושר״‪ ,‬״המגיד״‬
                               ‫)‪.(1624‬‬

                                                                                              ‫סו‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15