Page 11 - ETMOL_47
P. 11
קדיש יהודה סילמן הוא אבי עתונות ההומור בארץ
שרובה היתה אלמונית ויצאה לקראת החגים ,בעיקר פורים
מאת ג .קרסל
הראשונה של העתון ההיתולי בעברית דית כמעט לעברית -שעשועי-לשון היהודים ,שהצטיינו תמיד בחוש ההו
-הוא המוסף שהדפיס סוקולוב וכיוצא באלה ,שהיו במשך דורות רבים מור שלהם ובעקיצותיהם ,קודם״בל
ב״הצפירה״ .מחוץ לארץ הגיעו עיתוני לחם-שעשועים לקורא העברי וגם בכך כלפי עצמם ,תרמו לא מעט לעתונות
ההיתול גם לארץ-ישראל וההופעה הצטיין סוקולוב ,שהיה אשף-הלשון הספרות ההיתולית בעולם .רק בעתונות
הראשונה של עתון-הומור בארץ היתה ובשל-כך היה לו מדור מיוחד בגליונות העברית איחרו פעמי ההומור להופיע.
בפורים תרס״ט ) ,(1909עם פירסום יום ששי של ״הצפירה״ ,הוא הפיליטון, העתונות העברית מאז לידתה היתה
״רצינית״ במידה רבה ולכל היותר
״ליהודים״ בירושלים. שהיה חתום עליו ״אורח לשבת״. הקדישה לתחום זה את הרשימה״הקלה
עתונות-ההומור שכללה גם קריקטו הקוראים היו בולעים פיליטונים אלה -הפיליטון ,שבו באו בעירוב משובה,
רות היא בדרך כלל בעולם ואצלנו, וציפו להם בכליון-עיניים במשך כל הומור ותגובות ״לא רציניות״ לאירועי
מעין אספקלריה עקומה לאירועי היום השב1ע .היה זה מדור ,שבדרך כלל היום .מהפיליטון עד להיתול ממש ,כלו
ולכל תחומי החיים .חוקרי הישוב היהו הגיב על אירועי השבוע בהומור ובקול מר למוסף מיוחד או לעתון מיוחד להו
די בארץ-ישראל חייבים להידרש מוס שנון ,כפי שרק סוקולוב הפיקח מור ,שבכללו גם הסטירה ,עוד היתה
לספרות-היתול זו ,שערכה לא פחות מן היה מסוגל לו .ואכן ,סוקולוב הוא גם רבה הדרך .האיש שהעז לעשות זאת
העתונות ״הרצינית״ .עתונות זו לא רק שהיה הראשון לעתונות ההומור בעב היה הנודע בעתונאים העברים במשך
שהיא מגלה פרשיות מאחורי-הקלעים רית ,בצורת מוספים מיוחדים לעיתון
אלא בעיקר ,שצורת תגובתה מאירה ״הצפירה״ ,שהוא היה עורכו ,ומשם שני דורות -נחום סוקולוב.
עניינים לעתים בהארה נכונה ומדוייקת עבר הנוסח גם לעתונים אחרים .בדרך מן הדין להוסיף ,שההומור העברי
יותר מהסיפור העתונאי הרגיל .על-ידי כלל נחשבת שנת תרס״ג ) (1903לשנתו היה מצויין במשך השנים בתכונה ייחו
11