Page 11 - ETMOL_47
P. 11

‫קדיש יהודה סילמן הוא אבי עתונות ההומור בארץ‬
‫שרובה היתה אלמונית ויצאה לקראת החגים‪ ,‬בעיקר פורים‬

                                      ‫מאת ג‪ .‬קרסל‬

‫הראשונה של העתון ההיתולי בעברית‬       ‫דית כמעט לעברית ‪ -‬שעשועי‪-‬לשון‬       ‫היהודים‪ ,‬שהצטיינו תמיד בחוש ההו­‬
‫‪ -‬הוא המוסף שהדפיס סוקולוב‬            ‫וכיוצא באלה‪ ,‬שהיו במשך דורות רבים‬   ‫מור שלהם ובעקיצותיהם‪ ,‬קודם״בל‬
‫ב״הצפירה״‪ .‬מחוץ לארץ הגיעו עיתוני‬     ‫לחם‪-‬שעשועים לקורא העברי וגם בכך‬     ‫כלפי עצמם‪ ,‬תרמו לא מעט לעתונות‬
‫ההיתול גם לארץ‪-‬ישראל וההופעה‬          ‫הצטיין סוקולוב‪ ,‬שהיה אשף‪-‬הלשון‬      ‫הספרות ההיתולית בעולם‪ .‬רק בעתונות‬
‫הראשונה של עתון‪-‬הומור בארץ היתה‬       ‫ובשל‪-‬כך היה לו מדור מיוחד בגליונות‬  ‫העברית איחרו פעמי ההומור להופיע‪.‬‬
‫בפורים תרס״ט )‪ ,(1909‬עם פירסום‬        ‫יום ששי של ״הצפירה״‪ ,‬הוא הפיליטון‪,‬‬  ‫העתונות העברית מאז לידתה היתה‬
                                                                          ‫״רצינית״ במידה רבה ולכל היותר‬
                 ‫״ליהודים״ בירושלים‪.‬‬        ‫שהיה חתום עליו ״אורח לשבת״‪.‬‬   ‫הקדישה לתחום זה את הרשימה״הקלה‬
‫עתונות‪-‬ההומור שכללה גם קריקטו­‬        ‫הקוראים היו בולעים פיליטונים אלה‬    ‫‪ -‬הפיליטון‪ ,‬שבו באו בעירוב משובה‪,‬‬
‫רות היא בדרך כלל בעולם ואצלנו‪,‬‬        ‫וציפו להם בכליון‪-‬עיניים במשך כל‬     ‫הומור ותגובות ״לא רציניות״ לאירועי‬
‫מעין אספקלריה עקומה לאירועי היום‬      ‫השב‪1‬ע‪ .‬היה זה מדור‪ ,‬שבדרך כלל‬       ‫היום‪ .‬מהפיליטון עד להיתול ממש‪ ,‬כלו­‬
‫ולכל תחומי החיים‪ .‬חוקרי הישוב היהו­‬   ‫הגיב על אירועי השבוע בהומור ובקול­‬  ‫מר למוסף מיוחד או לעתון מיוחד להו­‬
‫די בארץ‪-‬ישראל חייבים להידרש‬           ‫מוס שנון‪ ,‬כפי שרק סוקולוב הפיקח‬     ‫מור‪ ,‬שבכללו גם הסטירה‪ ,‬עוד היתה‬
‫לספרות‪-‬היתול זו‪ ,‬שערכה לא פחות מן‬     ‫היה מסוגל לו‪ .‬ואכן‪ ,‬סוקולוב הוא גם‬  ‫רבה הדרך‪ .‬האיש שהעז לעשות זאת‬
‫העתונות ״הרצינית״‪ .‬עתונות זו לא רק‬    ‫שהיה הראשון לעתונות ההומור בעב­‬     ‫היה הנודע בעתונאים העברים במשך‬
‫שהיא מגלה פרשיות מאחורי‪-‬הקלעים‬        ‫רית‪ ,‬בצורת מוספים מיוחדים לעיתון‬
‫אלא בעיקר‪ ,‬שצורת תגובתה מאירה‬         ‫״הצפירה״‪ ,‬שהוא היה עורכו‪ ,‬ומשם‬                  ‫שני דורות ‪ -‬נחום סוקולוב‪.‬‬
‫עניינים לעתים בהארה נכונה ומדוייקת‬    ‫עבר הנוסח גם לעתונים אחרים‪ .‬בדרך‬    ‫מן הדין להוסיף‪ ,‬שההומור העברי‬
‫יותר מהסיפור העתונאי הרגיל‪ .‬על‪-‬ידי‬    ‫כלל נחשבת שנת תרס״ג )‪ (1903‬לשנתו‬    ‫היה מצויין במשך השנים בתכונה ייחו­‬

‫‪11‬‬
   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15   16