Page 12 - ETMOL_47
P. 12
מהפכת התורכים הצעירים )(1908 ■■■■U U L I a J 1ו ■! עתונות ההומור אנו מגלים נקודות־
הוכרזה בכל רחבי האימפריה העותו תורפה וחולשות של ״גיבורים׳ /שבד־
מנית קונסטיטוציה חדשה .ולפי שאליע ס נ »nס ,ה atי• 0״ ה ס ו י ה «-jri רך כלל אין מעיזים להעלותם בעתונות
זר בן-יהודה לא רצה להשתמש במילה
הלועזית ״קונסטיטוציה״ חידש מילה »• W 13 חי8לר החידות; מי נןוור? W1218עעשזזו ״הרצינית״.
עברית לכך והיא -חשמה ,ראשי תי ובשל כך ,כיוון שעתונות זו ״טבולה״
בות של ״חוקת שלטון מוגבלה״ .חי ת י«!ונד* 0וז-ד .ד,וד»»».ז״ת, באירועי היום וכולה רמזים ,עקיצות
דוש לשוני זה היה במשך שנים חומר ושנינות לאירועים שונים ול״גיבורי'
לליצני הדור בארץ ובחוץ לארץ. הם״ ,לא יובנו לעתים העתונים
כותרת-משנה זו לא ירדה מעל דפי הע- ההומוריסטיים ללא ידיעה מובהקת
תון הזה עד לגליון הרביעי ,שיצא באירועים ובאנשים של אותם ימים.
בערב פסח תרע״ב ) .(1912מכאן ,שצי ללא ידע זה מתקפת לעתים ההומור,
רוף לשוני זה היה לסילמן ,ולא רק לו,
והשנינה יורדת לטמיון.
נושא ״נצחי״ להתבדחות.
באותם ימים שלטו בכיפת העתונות מחברים אלמוניים
הירושלמית אליעזר בן-יהודה ,אשתו
חמדה ובנו איתמר .אולם בתרס״ח רובם ככולם של עורכי״העתונים
) (1908החל להופיע בטאון מפלגת ההיתוליים וכותביהם היסוו את שמותי
״הפועל הצעיר״ בשם זה ,בסגנון שונה הם בכינויים שונים ומשונים ואילו
בתכלית מזה שרווח בעתונו של בן- החתימה המפורשת מופיעה אך לעתים
יהודה .סילמן היה מראשוני המשתתפים נדירות ביותר .רק עם פיענוחם של
ב״הפועל הצעיר״ ,ומעל דפי ״ליהודים״ כינויים אלה מתבארים דברים רבים
החל סילמן לקלוע חיציו בבן-יהודה, ושונים ,המוסיפים ואף מעמיקים את
החל בכותרת המשנה עד לגוף העתון
וכן בגליונות הבאים .אנו מוצאים בג- ידע התקופה בה נתפרסמו העתונים.
ליון הראשון מערכון היתולי על חמדה פרשה זו היא הסבוכה ביותר במחק
בן-יהודה וכן פה-ושם עקיצות נגד רה של עתונות-ההיתול בארץ ,ועלינו
משפחת בן-יהודה .עקיצות אלה נתרבו להכיר תודה והערכה לאספן עתונות
ההומור המנוח יעקב צדקוני ,שבמשך
בגליון השני)פורים תר״ע .(1910 שנים חקר ודרש בתחום זה אצל העור
ואכן בן-יהודה היה חומר ״אידיאלי״ כים והמחברים עצמם .יש להדגיש כי
לסטירה ולהתבדחות .קנאותו לעברית, בעתונות ההומור השתתפו כל השנים
חידושי-הלשון שלו נראו מגוחכים תחי סופרים ועתונאים מפורסמים רבים בעי
לה ,עד שנתקבלו ,ומכל שכן אלה שלא לום שם .פיענוחם מוסיף איפוא נדבכים
נתקבלו .נוסח-הכתיבה הפאתיטי של נכבדים לחקר הספרות והעתונות העב
חמדה ואיתמר ,היו נושאים לביקורת
חריפה מצידם של הסופרים שבאו מרו רית.
סיה ועוד .אף הגדיל לעשות בן-יהודה כל אלה הכינויים מפורשים במידה
בחתמו חוזה עם המומר העשיר פיינגו- מירבית בספרו של כותב הטורים האלה
לד )עד ימינו כמעט היו קיימים בתי- שעדיין לא ראה אור -״אוצר ספרות
מלון על שמו בטבריה ועוד( ועשאו ההומור והסאטירה והקריקטורה בארץ-
שותף לעתונו בסיועו הכספי .הגליון ישראל״ -רשימה ביבליוגרפית לספ
השני של ״ליהודים״ מלא וגדוש איפוא רות ההיתול בארץ-ישראל מראשית הי
חומר סטירי על בית בן-יהודה והשות מים עד תחילת שנות השבעים ,מאוספו
פות הזו עם פיינגולד .ואמנם חומר
היתולי זה מוסיף לא מעט חומר חשוב של יעקב צדקוני.
על בן-יהודה ודרך כתיבתם של בני
המשפחה .מהגליון השני עד הששי מו העורך הראשון
פיע מתחת לשם העתון ,המוטו :״כי
לדגדך אני בא״ על דרך המוטו של ברנר זכות הבכורה בהוצאת עתונות-הומור
בעברית בארץ-ישראל מגיעה לקדיש
ב״המעורר״ -״כי לעוררך אני בא״. יהודה סילמן ,הראוי להיחשב גם כאבי
בגליונות הבאים מרחיב סילמן את הפזמון הקל והפזמון ההומוריסטי
היריעה וכמובן שגם בן-יהודה אינו חסר בארץ .סילמן היה עתונאי ,פיליטוניסט,
שם .אולם הוא מוסיף גם את ״הפועל סופר ,מחזאי ותופעה לא רגילה בימי
הצעיר״ ואת אנשי העליה השניה .אף העליה-השניה ,סמל ״הרצינות הנור
החלו להופיע קריקטורות .עשרה גיליו אית״ .סילמן הוציא בפורים תרס״ט
נות יצאו מ״ליהודים״ והאחרון יצא ) (1909את העתון ההיתולי הראשון,
בערב פסח תרפ״ה ) .(1925היתה זו כעתון בפני עצמו ולא כתוספת לעתון
״חוברת יובל״ ,מוקדשת בעיקרה כלשהו ,בשם ״ליהודים״ .הוא היה העו
לפתיחת האוניברסיטה העברית בירוש רך וגם המו״ל ,והכל בחתימה מפורשת
לים .בגליונות אלה מקופלות לא מעט -דבר לא רגיל בעתונות ההומור -
פרשיות בתולדות הישוב ,אירועיו ,אי-
והוא גם מילא בעצמו את כל העתון.
שיו ועוד. כותרת המשנה של העתון היתה
״עתון חשמתי״ ,והוא צירוף שספק אם
קורא בן ימינו יידע משמעותו .לאחר
12
