Page 7 - ETMOL_47
P. 7
הגדרה סבירה של הסמכויות בין אגריפס השני כפי נציב בפיקוח נציב
השנים .ובעיקר ,הנציב ראה באגריפס שהוא מופיע באחת ממטבעותיו
השני ,מתחרה למשרתו אשר עלול מה היה טיבה של משרת הפרפקטוס
ופרוקורטור?
לרשתו כל יום ,על פי צו קיסרי.
היה זה תוארם של נציבי פרובינקיות
רומא קונה לב יהודים )מושבות במובן המדיני״עכשווי של
מונח זה( ,אשר נתמנו במישרין על״ידי
אף-על-פי-כן ,היה הפעם לשני האי קיסרי רומא ונשמעו להם ואילו בשל
שים עניין משותף בהרגעת הרוחות. שטחן הקטן של המושבות או טיבה
פרוקורטור אשר לא השכיל לשמור על אחרת ,לא הוצב בהן לפחות לגיון רומ
השקט בפרובינקיה שנתונה היתה אי אחד בהצבת קבע .התואר פרוקו־
למרותו ואשר לא ידע למנוע מהומות, רטור בא לרמוז על חשיבותה הכלכלית
עלול היה לקפח את התקדמותו בסולם והפיננסית של המושבה ,אשר הנציב
התפקידים או אף להגיע למצב גרוע אמור היה לשקוד על כך שתתרום את
מזה .ואילו אגריפם היה מעוניין ליצור חלקה לקופת האימפריה )על פי הנוהג
אצל הקיסר את הרושם ,כי אוכלוסית הרומאי דאז ,בא חלק מן הפרובינקיות
הארץ נאמנה לרומא ,כי אין בה רוח של תחת שלטון הסינט בעוד אשר אותו
פריקת עול מלכות ,וכי רומא לא תסתכן חלק שבו היו מוצבים לגיונות או
כלל מבחינתה ,אם תעביר את השלטון שנחשבו כחוליות חיוניות לאימפריה -
לידיו הוא. סר במישרין למשמעת הקיסר(.
סיכוייו להצלחה ערב המרד היו טו עד כמה שניתן לאמר כיום ,יוחד
בים למדי .במצרים מונה לפני כן כנציב מעמדו של הפרוקורטור ביהודה בכך,
היהודי טבריוס יוליוס אלכסנדר ,בן שמצד אחד ניתנו לו סמכויות-יתר וב
אחיו של פילון האלכסנדרוני ובנו של תוך זה זכות לדון דיני נפשות )להוציא
ראש הקהילה שם .בית הורדוס ובית אנשים בעלי אזרחות רומאית מלאה(,
ה״אלברכוס״ אלכסנדר היו מחותנים. אולם כנגד זה ,הוכפף לפיקוחו ולמרותו
גם ביקורו של אגריפס באלכסנדריה לא העליונה של הנציב הסורי ובידי תושבי
היה ביקור נימוסין סתם .מינויו של יהודה היתה הזכות להסתייע בנציב
טיבריוס יוליוס אלכסנדר למשרה, הסורי כדי לבקש תיקון עוולות מבלי
שהיתה אחת הבכירות במינהל האימפ להזדקק לשלטונות אשר ברומא .נראה
ריה ושהפקידה בידו את מפתחות אסם לי ,כי מצב עניינים זה מוסבר מתוך
התבואה של רומא -בא מתוך מגמה מעמדו המיוחד וארעיות תפקידו של
מפורשת של נרון קיסר לקרב את הפרוקורטור ביהודה ,אשר הועד למלא-
האצולה היהודית החילונית המקובלת בלבד את מקומו של נצר לבית המלוכה
כנאמנה למלכות .יתכן גם כי היה קשר היהודי אגריפס ,עד אשר יוחלט להמלי
בין צעד זה לביצור העורף הים-תיכוני
לקראת מסעותיו המתוכננים של נרון כו על יהודה כולה.
לגדות הים הכספי מזה ולחבש ,לדיכוי עניין זה היה עשוי ליצור ניגודים
האתיופים ,מזה .טוב היה להפקיד ערב וחיכוכים בין שני בעלי המשרות -
המסע את מצרים בידים נאמנות ולרצות המלך והנציב .מעמד המלך ,השפעתו,
את ראשי היהודים אשר על פי סברת עמדתו החברתית הבכירה בתוך חוג
הקיסר עשויים היו להשרות רצון טוב הצמרת שברומא וגישתו ,ללא תיווך
על יהודי התפוצות המזרחיות בכלל .על הנציב ו״מעל לראשו״ אפילו לקיסר -
רקע זה יכול היה אגריפס השני לקוות הפחיתו ממעמדו הבכיר הבלעדי של
שתיאום צעדים עם טבריוס יוליוס אלכ הנציב .בהיעדר מעמד רשמי לאגריפס,
להוציא אולי פיקוח על עניינים שונים
סנדר עשוי יהיה לקדם את ענייניו. הקשורים בבית-המקדש ,נמנעה גם
הרומאים כובשים את ירושלים -תבליט מהמאה ה־ ,7במוזיאון הבריטי