Page 13 - ETMOL_47
P. 13

‫וכלפי פנים ‪ -‬הסוכנות‪ ,‬הוועד‪-‬הלאומי‪,‬‬          ‫הקריקטורה הראשונה‬
‫ההסתדרות‪ ,‬המפלגות בישוב ועוד‪ .‬מאז‬
‫קום המדינה נעשו המנגנונים הממשל‪-‬‬        ‫כ״משקל כנגד״ לעתונו של סילמן‬
‫תים מטרה עיקרית לשנינה ולהיתול‪.‬‬         ‫יצא מקץ חודש‪ ,‬היינו בערב פסח‬
‫אף כאן ניתן לעקוב אחרי שלבי ראשית‬       ‫תרס״ט )‪ ,(1909‬העתון ההיתולי השני‬
‫המדינה ותולדותיה באספקלריה עקומה‪.‬‬       ‫בשם ״חמר גמל״‪ .‬כותרת המשנה‬
‫היו גם עתוני‪-‬היתול לפי המפלגות ‪-‬‬        ‫היתה‪ :‬״ירחון היתולי גיליון א״‪ .‬אולם‬
‫ימין ושמאל‪ .‬אלה מימין ירו חיצים‬         ‫גליונות נוספים לא הופיעו‪ .‬וב״חמר‬
‫בהסתדרות ובמפלגות הפועלים ואילו‬         ‫גמל״ מופיעה הקריקטורה הראשונה‬
‫אנשים הקרובים לשמאל ירו לכיוון הה­‬      ‫בעתונות ההיתול בארץ‪ ,‬שמבצעה היה‬
‫פוך‪ .‬ב״קרבות״ אלה השתתפו‬                ‫המורה לציור ב״בצלאל״ ארנולד‬
‫קריקטוריסטים לרוב‪ ,‬מהם שהוציא‬           ‫לחובסקי‪ .‬אליעזר בךיהודה הוא נושא‬
                                        ‫הקריקאטורה הראשונה ולאחריו חוקר־‬
              ‫קריקטורות אלה בספרים‪.‬‬     ‫הטבע אהרוני ועוד‪ .‬מעתון זה מתחילה‬
‫ומעניין‪ ,‬שעל‪-‬אף ריבוי עתוני‪-‬‬            ‫ההיסטוריה של הקריקטורה בעתונות*‬
‫ההיתול לא זכתה עתונות זו לבמה קבו­‬      ‫ההיתול ובהדרגה גם בעתונות העברית‬
‫עה‪ .‬ראינו שהרציפות הגדולה ביותר‬
‫היתה במשך שנים רבות לעתונו של‬                                           ‫בכלל‪.‬‬
‫סילמן ״ליהודים״‪ ,‬כלומר עשרה גליו‪-‬‬       ‫כן מופיעות פרודיות למדורים שונים‬
‫נות‪ .‬הנסיון הראשון לעתון היתולי‬         ‫בעתונים וגם לעתוני בךיהודה‪ .‬בעתון‬
‫קבוע היה בראשית ‪ ,1941‬כשנוסד‬            ‫זה גם מופיע לראשונה העתונאי שהיה‬
‫השבועון ״סכות״)בעריכת הקריקטורי­‬        ‫בעל מדור פיליטונים קבוע בעתונים‬
‫סט יוסף בס ויעקב רזניק(‪ .‬זהו הנסיון‬     ‫שונים בארץ במשך שנים רבות ‪ -‬י‪.‬‬
‫הממושך ביותר בתולדות העתונות‬            ‫קרניאל‪ ,‬הנודע יותר בכינויו‪ :‬״עזמות״‪.‬‬
‫ההיתולית‪ .‬הוא יצא במשך שש שנים‪.‬‬         ‫מאז ואילך החלו מופיעים בארץ לע­‬
‫היו נסיונות דומים לפני‪-‬כן ולאחריו‪,‬‬      ‫תים מזומנות עתוני־היתול‪ ,‬בדרך כלל‬
‫אולם כולם כאחד לא האריכו ימים‬           ‫לפורים‪ ,‬אולם ההיתול לא פסח גם על‬
‫)״העקרב״ ״צפור הנפש״ ועוד(‪ .‬צירופו‬      ‫מועדים אחרים וכן על אירועים מיוחדים‬
‫של קריקטוריסט )יוסף בם( לעריכת‬
‫״סכות״ גרמה להתפתחות הקריקטורה‬                        ‫בישוב ובתנועה הציונית‪.‬‬
‫ובם אף הוציא רבות מהן בספרים מיוח­‬      ‫פרשה מיוחדת היא השמות השונים‬
‫דים‪ .‬יש לציין גם את מדור התרגומים‬       ‫ואף המשונים שנקראו בהם העתונים‪.‬‬
‫בעתונות זו ובהם הופיעו תירגומי סיפו­‬    ‫בדרך כלל נלקחו השמות מהמועדים‬
‫רים הומוריסטיים קצרים מספרות העו­‬       ‫להם הוקדשו העתונים וביחוד הדברים‬
‫לם והועתקו גם בדיחות מעתונות העו­‬       ‫אמורים בעתונים שיצאו לפורים‪:‬‬
                                        ‫״אחשדרפן״‪ ,‬״ויזתא״‪ ,‬״אזני המן״‪,‬‬
                                   ‫לם‪.‬‬  ‫״מהודו ועד כוש״ וכיוצא באלה שמות‪.‬‬
                                        ‫למועדים אחרים נקראו העתונים בשם‬
          ‫פעם בשנה‬                      ‫״אפיקומן״ לפסח‪ ,‬״אקדמות״ לשבו­‬
        ‫מותר להתבדח‬                     ‫עות‪ ,‬״הסביבון הגדול״ ו״על הניצים״‬
                                        ‫לחנוכה ועוד‪ .‬אולם‪ ,‬כאמור‪ ,‬רוב עתוני‬
‫במשך שבעים‪-‬וכמה שנים ליוו ההו­‬
‫מור וההיתול את הישוב בכל צעדיו‪,‬‬                           ‫ההיתול יצאו לפורים‪.‬‬
‫איש לא נוקה מצפרני ההיתול‪ .‬ודאי‬         ‫וכך‪ ,‬מעתון לעתון אנו עוברים‬
‫שלא תמיד קלע ההומור למטרתו‪ .‬לע­‬         ‫כברות‪-‬דרך של הישוב‪ .‬אירועים‬
‫תים היה צורך להרבות ב״דיגדוג״ כדי‬       ‫שהסעירו בימי הופעת העתון נשכחו עד‬
‫להרבות צחוק‪ .‬אולם האופי ההומוריס­‬       ‫מהרה וחדשים באו במקומם‪ .‬לאחר‬
‫טי‪ ,‬שריחף בכללו על עתונות ההומור‪,‬‬       ‫מלחמת העולם הראשונה נתרבו עתוני‬
‫הוא ש״איזן״ לא במעט את האופי ״הר­‬       ‫ההיתול ומהם שיצאו בקביעות‪ ,‬במוע­‬
‫ציני״ של העתונות‪ ,‬לחם חוקנו יום‪-‬יום‪.‬‬    ‫דים מסויימים‪ ,‬ולעתים באותו השם ‪-‬‬
‫אכן גם העתונות היומית הוציאה‬            ‫כך למשל ״אץ קוצץ״ של צבי קרול‬
‫מוספי‪-‬היתול‪ ,‬ביחוד לפורים‪ ,‬ואז‪ ,‬פעם‬     ‫ויעקב רזניק‪ ,‬עתון בו השתתפו גם‬
‫בשנה‪ ,‬הירשה לעצמו כמעט כל עתון‬          ‫סופרים ועתונאים נודעים בעילום שם‪.‬‬
‫ללגלג ולהתבדח על חשבון עצמו‪ ,‬כמו­‬       ‫סוג מיוחד בעתוני‪-‬היתול אלה הוא‬
                                        ‫הפרודיה‪ ,‬כלומר חיקוי לנוסח כתיבתם‬
          ‫בן ליד קליעת חיצים באחרים‪.‬‬    ‫של סופרים ידועים ואף הוקצה בהם‬
‫ההומור הוא לעתים קרובות ״רציני״‬         ‫מדור מיוחד בשם ‪ -‬״כך כותבים‬
‫יותר מהמאמר העמוק ביותר ומשום כך‬        ‫אצלנו״‪ ,‬מעין ילקוט של ״צימוקים״‬
‫חשיבותה הרבה של עתונות ההיתול‬
‫בארץ‪ .‬היא ״מאזנת״ את סיפור קורות‪-‬‬                        ‫מהמתפרסם בעתונות‪.‬‬
‫הימים בעתונות על ידי תוספת נופך של‬
‫הומור ולעתים גם הומור מריר‪ .‬רק על‬           ‫נגד הואננגגדלישם‪,‬מ נאגלד ימין‬
‫ידי בדיקת שני מקבילים אלה אנו מקב­‬
‫לים תמונה נאמנה ממה שהתרחש אצלנו‬        ‫העוקצים היו מכוונים גם כלפי חוץ‪,‬‬
                                        ‫בימי המנדט ‪ -‬כלפי המימשל המנדטורי‪,‬‬
                   ‫במשך השנים האלה‪.‬‬

‫‪13‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18