Page 13 - ETMOL_47
P. 13
וכלפי פנים -הסוכנות ,הוועד-הלאומי, הקריקטורה הראשונה
ההסתדרות ,המפלגות בישוב ועוד .מאז
קום המדינה נעשו המנגנונים הממשל- כ״משקל כנגד״ לעתונו של סילמן
תים מטרה עיקרית לשנינה ולהיתול. יצא מקץ חודש ,היינו בערב פסח
אף כאן ניתן לעקוב אחרי שלבי ראשית תרס״ט ) ,(1909העתון ההיתולי השני
המדינה ותולדותיה באספקלריה עקומה. בשם ״חמר גמל״ .כותרת המשנה
היו גם עתוני-היתול לפי המפלגות - היתה :״ירחון היתולי גיליון א״ .אולם
ימין ושמאל .אלה מימין ירו חיצים גליונות נוספים לא הופיעו .וב״חמר
בהסתדרות ובמפלגות הפועלים ואילו גמל״ מופיעה הקריקטורה הראשונה
אנשים הקרובים לשמאל ירו לכיוון הה בעתונות ההיתול בארץ ,שמבצעה היה
פוך .ב״קרבות״ אלה השתתפו המורה לציור ב״בצלאל״ ארנולד
קריקטוריסטים לרוב ,מהם שהוציא לחובסקי .אליעזר בךיהודה הוא נושא
הקריקאטורה הראשונה ולאחריו חוקר־
קריקטורות אלה בספרים. הטבע אהרוני ועוד .מעתון זה מתחילה
ומעניין ,שעל-אף ריבוי עתוני- ההיסטוריה של הקריקטורה בעתונות*
ההיתול לא זכתה עתונות זו לבמה קבו ההיתול ובהדרגה גם בעתונות העברית
עה .ראינו שהרציפות הגדולה ביותר
היתה במשך שנים רבות לעתונו של בכלל.
סילמן ״ליהודים״ ,כלומר עשרה גליו- כן מופיעות פרודיות למדורים שונים
נות .הנסיון הראשון לעתון היתולי בעתונים וגם לעתוני בךיהודה .בעתון
קבוע היה בראשית ,1941כשנוסד זה גם מופיע לראשונה העתונאי שהיה
השבועון ״סכות״)בעריכת הקריקטורי בעל מדור פיליטונים קבוע בעתונים
סט יוסף בס ויעקב רזניק( .זהו הנסיון שונים בארץ במשך שנים רבות -י.
הממושך ביותר בתולדות העתונות קרניאל ,הנודע יותר בכינויו :״עזמות״.
ההיתולית .הוא יצא במשך שש שנים. מאז ואילך החלו מופיעים בארץ לע
היו נסיונות דומים לפני-כן ולאחריו, תים מזומנות עתוני־היתול ,בדרך כלל
אולם כולם כאחד לא האריכו ימים לפורים ,אולם ההיתול לא פסח גם על
)״העקרב״ ״צפור הנפש״ ועוד( .צירופו מועדים אחרים וכן על אירועים מיוחדים
של קריקטוריסט )יוסף בם( לעריכת
״סכות״ גרמה להתפתחות הקריקטורה בישוב ובתנועה הציונית.
ובם אף הוציא רבות מהן בספרים מיוח פרשה מיוחדת היא השמות השונים
דים .יש לציין גם את מדור התרגומים ואף המשונים שנקראו בהם העתונים.
בעתונות זו ובהם הופיעו תירגומי סיפו בדרך כלל נלקחו השמות מהמועדים
רים הומוריסטיים קצרים מספרות העו להם הוקדשו העתונים וביחוד הדברים
לם והועתקו גם בדיחות מעתונות העו אמורים בעתונים שיצאו לפורים:
״אחשדרפן״ ,״ויזתא״ ,״אזני המן״,
לם. ״מהודו ועד כוש״ וכיוצא באלה שמות.
למועדים אחרים נקראו העתונים בשם
פעם בשנה ״אפיקומן״ לפסח ,״אקדמות״ לשבו
מותר להתבדח עות ,״הסביבון הגדול״ ו״על הניצים״
לחנוכה ועוד .אולם ,כאמור ,רוב עתוני
במשך שבעים-וכמה שנים ליוו ההו
מור וההיתול את הישוב בכל צעדיו, ההיתול יצאו לפורים.
איש לא נוקה מצפרני ההיתול .ודאי וכך ,מעתון לעתון אנו עוברים
שלא תמיד קלע ההומור למטרתו .לע כברות-דרך של הישוב .אירועים
תים היה צורך להרבות ב״דיגדוג״ כדי שהסעירו בימי הופעת העתון נשכחו עד
להרבות צחוק .אולם האופי ההומוריס מהרה וחדשים באו במקומם .לאחר
טי ,שריחף בכללו על עתונות ההומור, מלחמת העולם הראשונה נתרבו עתוני
הוא ש״איזן״ לא במעט את האופי ״הר ההיתול ומהם שיצאו בקביעות ,במוע
ציני״ של העתונות ,לחם חוקנו יום-יום. דים מסויימים ,ולעתים באותו השם -
אכן גם העתונות היומית הוציאה כך למשל ״אץ קוצץ״ של צבי קרול
מוספי-היתול ,ביחוד לפורים ,ואז ,פעם ויעקב רזניק ,עתון בו השתתפו גם
בשנה ,הירשה לעצמו כמעט כל עתון סופרים ועתונאים נודעים בעילום שם.
ללגלג ולהתבדח על חשבון עצמו ,כמו סוג מיוחד בעתוני-היתול אלה הוא
הפרודיה ,כלומר חיקוי לנוסח כתיבתם
בן ליד קליעת חיצים באחרים. של סופרים ידועים ואף הוקצה בהם
ההומור הוא לעתים קרובות ״רציני״ מדור מיוחד בשם -״כך כותבים
יותר מהמאמר העמוק ביותר ומשום כך אצלנו״ ,מעין ילקוט של ״צימוקים״
חשיבותה הרבה של עתונות ההיתול
בארץ .היא ״מאזנת״ את סיפור קורות- מהמתפרסם בעתונות.
הימים בעתונות על ידי תוספת נופך של
הומור ולעתים גם הומור מריר .רק על נגד הואננגגדלישם,מ נאגלד ימין
ידי בדיקת שני מקבילים אלה אנו מקב
לים תמונה נאמנה ממה שהתרחש אצלנו העוקצים היו מכוונים גם כלפי חוץ,
בימי המנדט -כלפי המימשל המנדטורי,
במשך השנים האלה.
13