Page 19 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 19
מבוא
לשונות ׳שטמה ושנאה׳ )טור (8מתפרשות על פי פירושו של יפת בן עלי ללשון ׳היכל קדשו׳ )תה׳
יא ,ד( – שהביזנטים ביקשו להראות את כבודו של ההר שממנו ביקשו להוציא את ישראל ׳פכיף
יסכן מעכם ואנתם טמאים וערלים׳ )שהלא איך ישכון אתכם )ישראל( ואתם טמאים וערלים(8.
פיוט הגאולה לשבת פרשת שמיני החתום ׳שמואל בן הושענא׳ עוסק באש הזרה שהעלו נדב
ואביהו במזבח .אבל זו ,כמובן ,אך ורק נקודת המוצא .המסקנות הנוגעות להווה הן המעלות שאלות
בפי הפייטן .נדב ואביהוא ,שנשרפו חיים ,לא ביקשו אלא להוסיף אהבה על אהבה בשעת חנוכת
המזבח ,לאחר שאהרן אביהם פעל באופן מוגבל בדיוק כפי שנצטווה .השאלה שהפייטן שואל היא
כיצד זה אפשר שערל וטמא אשר טימאו את המקדש והעלו אותו באש בזדון ,לא נענשו כלל .יתר על
כן ,אלופי אדום עוד טבעו את חותמם במתחם המקודש באמצעות סמליהם ,הכנסיות המפורסמות.
את החתימה של החטיבה הזאת הפייטן כבר מנסח בלשונות של תפילה ובקשה .ואולם חיזוק עיקרי
תפילתו של רשב״ה מקבלת בחטיבת ׳ועד מתי׳ במשמעות ׳מתי כבר׳ החותמת את פיוט הגאולה.
היא כתובה בטורים קצרים ובדרישה תקיפה .כאן הוא מבקש על ארמונו שייבנה כפי שהוא מבקש על
הכנסייה שתיחרב .שרידי המקדש ייחשפו אז למגינת לבו של האויב .אז יזבחו הכוהנים המשוחים
נסכים ,ואני ,הפייטן אומר ,אזכה להגיש אישים כמקדם ביום השמיני .פיוטי הגאולה )ה׳ מלכנו(
של ר׳ שמואל כתובים דרך קבע במבנה חצוי ,ושני חלקיו מתייחדים בפרוסודיה שלהם ובחריזתם:
ה׳ מלכינו
ְשׁ ֵני ִפ ְר ֵחי ְכהוּ ָנּה ַה ְמ ַד ִמּים ְלה ֹו ִסיף אַ ֲה ָבה ַעל אַ ֲה ָבה
ִמ ְק ַטר ֵאשׁ ָז ָרה ְבּ ַה ְק ִרי ָבם ֻל ְבּ ָתה ָבם ֶל ָה ָבה
ְו ֵאי ָע ֵרל ְו ָט ֵמא ִט ְמּאוּהוּ ַו ַיּ ִצּיתוּהוּ ְל ַה ְל ִהי ָבה
א ֹות ֹו ָתם א ֹות ֹות ָשׂמוּ ] ָשׂ[ ֵרי ַמ ְד ֵה ָבה אַף ַאלּוּ ֵפי ִד ְנ ָה ָבה
ְל ָכל ָבּ ָשׂר ִשׁי ֵתם ֵדּי ָרא ֹון ִוי ַל ֲה ֵטם ַהיּ ֹו]ם[ ַה ָבּא
ועד מתי ָבּ ֹנה ִי ָבּ ֶנה אַ ְרמ ֹו ִני
ִנוּוּל יוּ ַשׂם ֵבּית ַא] ְדמ ֹו ִני[
ָה ְח ֵשׂף יוּ ְח ַשׂף ְי ָמ ִני
ְו ֵיאָ ֵכל ְבּ ַשׂר מ ֹו ִני
שׁ ֹוב ָישׁוּב א ֹו ְמ ִני
ֲעל ֹוץ ְכּי ֹום ַק ְדמ ֹו ִני
ְנ ִסי ִכי ַי ְנ ִסי וּ ְמשׁוּ ֵחי ַשׁ ְמ ִני
ִאי ַשּׁי ְל ַה ְת ִשׁיר ַבּיּ ֹום ַה ְשּׁ ִמי ִני
8גיל ,א״י ,א ,עמ׳ 278ואילך .את ספר תהלים פירש יפת בן עלי בשלב מאוחר של פעילותו הפרשנית ,השוו מרויק,
סדר הספרים ,עמ׳ .460–445
17