Page 18 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 18

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

‫ומירושלים שבאו אליו וביקשו שימנה עליהם מושל מטעמו‪ ,‬ואף התחייבו להעלות לו מס‪ .‬היו‬
‫אלה נציגי השבטים הערביים בעלי בריתו של המושל הדמשקאי אַ ְל ַפּ ְת ִכּין‪ .‬אלפתכין ובעלי בריתו‬
‫מקרב שבטי ערב חברו לצימיסקס במלחמתו בפאטמים שבאו מן המגרב‪ ,‬ויסדו שושלת ח׳ליפים‬
‫מצרית בפסטאט‪ .‬בניסיונות ההתפשטות שלהם כבשו הפאטמים חלקים מארץ ישראל‪ .‬ביום ‪24‬‬
‫במאי ‪ 970‬נכבשה רמלה‪ .‬מול הח׳ליף הפאטמי אַ ְל ֻמ ִעזּ )מת בשנת ‪ (975‬עמדו עכשיו הביזנטים עם‬

                           ‫יוחנן צימיסקס בראשם וכן צבאות אלפתכין עם שבטים משבטי ערב‪.‬‬
‫בשירו מדבר שמואל החבר על ׳שלושה מלכים׳‪ .‬אחד בא מן המערב )המגרב(‪ ,‬אחד מן המזרח‬
‫)כנראה מדמשק( והשלישי איש שעיר )נוצרי(‪ .‬הוא שולח‪ ,‬לפי השיר‪ ,‬שלוחים אל שליטי ירושלים‪,‬‬
‫ומבקש מהם שיגרשו את היהודים מן העיר‪ .‬באותו הזמן מתייחס לעניין גם יפת בן עלי הקראי‬
‫הירושלמי בפירוש תהלים שלו‪ .‬לדבריו הביזנטים מתכתבים עם הערבים בלי הרף ודורשים מהם‬
‫שיוציאו את היהודים מירושלים‪ .‬בפירוש ׳איך תאמרו לנפשי נודו הרכם צפור׳ )תה׳ יא‪ ,‬א( הוא‬
‫מוסיף ומפרש שאין הביזנטים דורשים שהיהודים יצאו מארץ ישראל כי אם מירושלים בלבד‪ 6.‬וכן‬

                                                            ‫אומר גם שמואל השלישי בשירו‪:‬‬

                                                        ‫ְשׁל ֹו ָשׁה ְמ ָל ִכים רוּ ָחם ֵאל ֵה ִעיר‬
                                                       ‫ִמ ַמּ ֲע ָרב ֶזה ָבא ְו ֵה ִביא ַרב ְו ָצ ִעיר‬
                                                        ‫ְו ֶזה ָבא ִמ ִמּ ְז ָרח ְק ָרב ָבּא ְל ָה ִעיר‬

                                                          ‫ֲא ֵלי ֶהם נ ֹו ַסף וּ ָבא ִאישׁ ָשׂ ִעיר‬
                                                      ‫ְל ַרמּ ֹות ָבּם ָשׁ ַלח ְשׁלוּ ָחיו ִמ ֵשּׂ ִעיר‬

                                                        ‫ֲהמ ֹו ַני ֶשׁ ְבּאַ ְרצ ֹו ָגּי ֵרשׁ ִמן ָה ִעיר‬
                                                         ‫ָח ַזר ְו ִה ְל ִשׁין וּ ַב] ֲא ָנ ַשׁי ִה ְג ִעיר[‬
                                                         ‫ְבּ ִשׂ ְט ָמה ְו ִשׂ ְט ָנה ָב ַני ] ִה ְס ִעיר[‬
                                                       ‫ָרם ַעד ָמ ַתי ְבּ ַקשּׁ ֹו ִא ִשּׁי ַת] ְב ִעיר[‬

                                                            ‫ְבּ ַיד ֶבּן ָדּ ִויד ָגּ ְבה ֹו ְל ַה ְז ִעיר‬
                                                    ‫׳ ְו ֵי ְר ְדּ ִמ ַיּ ֲע ֹקב ְו ֶה ֱא ִביד ָשׂ ִריד ֵמ ִעיר׳‪7‬‬

‫כתב יד פריס‪ ,‬הספרייה הלאומית‪ ,‬מס׳ ‪ :286‬אן אלרום לא יטאלבונהם באלכרוג ען גמלה ארץ ישראל אלא מן‬           ‫‪6‬‬
‫ירושלם פקט‪...‬מראסלה אלרום ללערב דאימא פי אכראג אליהוד מנהא )שאין הביזנטים דורשים מהם שיצאו‬              ‫‪7‬‬
‫מכל ארץ ישראל‪ ,‬אלא מירושלים בלבד‪...‬הביזנטים מתכתבים עם הערבים בלי הרף ודורשים שיוציאו את‬

                                                                                        ‫היהודים ממנה(‪.‬‬
‫ראו איגרות ופיוטים היסטוריים א‪ .‬לשון ׳עד מתי׳ כאן ובהמשך במשמע ׳מתי׳‪ .‬ואפשר שיש להבין בטורים ‪:6–5‬‬

                 ‫שלח שלוחיו משעיר המוני שבארצו ָגּי ֵרשׁ מן העיר‪ ,‬שהבשורה שבפי השלוחים היא ׳לגרש׳‪.‬‬

‫‪16‬‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23