Page 20 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 20

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

                                   ‫ככתוב ביום השמיני והלאה יעשו הכוהנים‬
                                        ‫על המזבח את עולותיכם )יח' מג‪ ,‬כז(‬
                                                             ‫ונאמר גואלינו‬

                                     ‫ברוך אתה ה' גאל ישראל‬

‫בתחילת המאה האחת־עשרה )בשנת ‪ (1001‬כבר התעלה שמואל לדרגה המצוינת של רביעי‬
‫בחבורה‪ .‬במכתב שכתב באותה תקופה והחתום 'שמואל בירבי הושענה הרביעי בחבורה' הוא סיפר‬
‫את נס 'הכנעת שני השוטנים אחד שבמצרים והאחד אשר אצלנו'‪ .‬בראשי הטורים של השיר המלווה‬

                      ‫את המכתב הוא חתום באופן מלא 'שמואל בירבי הושענה רביעי בחבורה'‪.‬‬
‫השיר נחלק לשני חלקים‪ :‬החלק המצרי שרובו לא שרד מדבר‪ ,‬כנראה‪ ,‬בצורר תורכי )'אגגים'(‪,‬‬
‫ואילו החלק הארץ ישראלי מדבר בצורר נוצרי )'ערלים אדומים'(‪ .‬בחלק הארץ ישראלי נמנות‬
‫קהילות ערי החוף עכו וצור וכן אשקלון‪ ,‬עזה וקיסריה מלבד קהילות ששמן לא שרד ואשר סבלו‬
‫מנחת זרועו של השליט הנוצרי המקומי‪ .‬על פי השיר השוטנים ' ִה ְפ ִשׁיטוּ ע ֹו ִרי ‪ִ /‬ה ְק ִדּירוּ א ֹו ִרי ְו ָת ֳא ִרי'‪.‬‬
‫בהמשך המקוטע נזכרות ערי חוף שהמאורעות לא פסחו עליהן‪ְ :‬נ ֵוי ַא ְשׁ ְקל ֹון ִשׁ ַדּד ‪ /‬וּ ְב ֵני ַע ָזּה ִגּי ַדּד‬
‫)=החריב( ‪ /‬וּ ְק ַהל ֲח ֵצ ִרים )=קיסריה( ִני ַדּד וכן עוד‪ְ :‬ו ָד ֵרי ַעכּ ֹו ִה ְשׁ ָסה ‪ְ /‬ואַ ְנ ֵשׁי צ ֹור ִה ְג ָלה‪ .‬כתב הצלה‬
‫מטעם הח'ליף הגיע סוף סוף ' ְבּי ֹום ְר ִבי ִעי ְמ ֻכ ָוּן ‪ְ /‬בּס ֹוף ֹח ֶדשׁ ַמ ְר ֶח ְשׁ ָון'‪ .‬היום שבו חל האחרון של‬
‫חודש מרחשוון ביום רביעי היה באותה תקופה יום ‪ 19‬בנובמבר ‪ .1001‬האיגרת והשיר נשלחו אל‬
‫מקום רחוק הן מארץ ישראל הן ממצרים אל אדם ששמו אברהם‪ 9.‬לענייננו חשובים בעיקר דברי‬
‫הפרוזה שכתב המשורר בראש איגרתו‪ .‬שם הוא הדגיש שהוא כתב את הדברים בחרוזים לצורך‬
‫השינון וההפצה‪ ,‬ומשום כך הוא ציווה על הנמען‪ :‬׳שלח אחרי רבנא הלל וּ ְת ַל ְמּ ֵדהוּ אותם בפירושם‬
‫יפה יפה שיאמר אותם ]…[ לפני השר ישמרהו צור׳ ואם יאמר אותו לפני השר רב׳ משה יוסיף כי‬
‫האגרת הזו היא ]…[׳‪ .‬דווקא כאן הדברים נקטעים‪ ,‬אבל גם כפי שהם יש בכתיבה הזאת כדי לשקף‬
‫את חשיבותם של דברי שיר בייצוג האקספרסיבי של מאורעות ומעשים ואולי בעיקר גם את מקומו‬

                   ‫של המשורר כשופרה של הקהילה הארץ ישראלית וכמי שמייצג את הנהגתה‪.‬‬

                                                                    ‫מצוקות הדור המשתקפות בשירתו‬

‫נגעי פרשת ׳תזריע׳ כבר נדרשו במדרשים קדומים כנגד האומות‪ 10,‬אבל המשורר הבא לחזק את רוח‬
‫הקהילה חוזר ומדגיש בפיוטי הגאולה שלו )פיוטי ה׳ מלכנו( החתומים ׳שמואל׳ את המצב הבלתי‬

‫‪ 9‬קדר‪ ,‬לתולדות היישוב היהודי‪ ,‬עמ׳ ‪ ,404–401‬וכן יהלום‪ ,‬המקדש והעיר בראי השיר‪ ,‬עמ׳ ‪ .224–223‬גיל‪ ,‬א״י‪,‬‬
                                             ‫עמ׳ ‪ 305–304‬סבור היה משום־מה שהנמען היה איש פסטאט‪.‬‬
                                                                            ‫‪ 10‬ויק״ר טו‪ ,‬ט‪ ,‬עמ׳ שלח‪-‬שלט‪.‬‬

                                                    ‫‪18‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25