Page 17 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat

‫מבוא‬

‫משורר מנהיג בארץ ישראל הפאטמית‬

‫אירועי הזמן בשירתו ופעילותו כשליח ההנהגה‬

‫שמואל בן הושענא פעל בהנהגת הישיבה הארץ ישראלית‪ ,‬ישיבת הצבי‪ ,‬ונודע כשליח הישיבה‬
‫באזורי ההשפעה שלה מאז המחצית השנייה של המאה העשירית‪ .‬הופעתו הראשונה בשליחות‬
‫הישיבה הידועה לנו הייתה אל הקהילה היהודית בפלרמו שבסיציליה‪ .‬שם הסדיר את ההעברה‬
‫של תרומה נכבדה לישיבת ארץ ישראל שבראשה עמד באותם ימים של שנות השבעים של המאה‬
‫העשירית ר׳ יוסף גאון‪ 1.‬כבר אז היה שמואל אדם חשוב‪ ,‬וההנהגה המקומית כולה התקבצה כאיש‬
‫אחד ׳במושב כבוד גד›ולת‹ קד›ושת‹ מר›נא‹ ור›בנא‹ שמואל ]בן כבוד[ מר›נא‹ ור›בנא‹ הושענא׳‪2.‬‬
‫גם שולחי התרומה הנכבדה לרמלה תבעו במפגיע כי ר׳ שמואל בן הושענא שישב בעיר יקבל לידיו‬
‫חלק מן הסיוע שנשלח‪ 3.‬קהילת רמלה הייתה באותה העת הגדולה והעשירה בקהילות ארץ ישראל‪,‬‬
‫ואף חכמי הישיבה שהיו רגילים לבוא לירושלים בימי חג הסוכות כדי לנהל ביום האחרון של החג‪,‬‬
‫יום הושענא רבא‪ ,‬מעל הר הזיתים את טקסי ההנהגה וחלוקת המינויים והכיבודים וגם להכריז על‬

‫חרמות התגוררו ברמלה בשאר ימות החול‪4.‬‬
‫באותה העת של הרבע האחרון למאה העשירית היה שמואל בן הושענא משורר נודע ואהוב‬
‫שפיאר ביצירותיו את הרינה והתפילה בבתי הכנסת ובייחוד את תפילת היוצר המקיפה את קריאת‬
‫׳שמע׳‪ .‬בצירופי אותיות מיוחדים המופיעים בראשי הטורים – באקרוסטיכון – הוא חתם בדרך כלל‬
‫את שמו עם תוארו ׳שמואל החבר׳‪ 5,‬והיה בכך כדי לסמן את הצטרפותו לחבורת ארץ הצבי‪ .‬בכך‬

‫הוא זכה בהכרה והוסמך מטעם הישיבה לשמש דיין ומנהיג בקהילתו ולעמוד בראשה‪.‬‬
‫בשיר שכתב בתחילת הרבע האחרון של המאה העשירית והחתום ׳שמואל החבר׳ הוא מתייחס‬
‫לשלושה מלכים הנלחמים על השלטון בארץ ישראל‪ .‬באותה תקופה )בשנת ‪ (972‬יצא הקיסר‬
‫הביזנטי יוחנן ִצי ִמי ְס ֶקס )מת בשנת ‪ (976‬למסע כיבושים גדול במזרח‪ .‬בסופו של המסע הגיע גם‬
‫אל ארץ ישראל‪ .‬במכתב שהוא כתב אל אשוט מלך הארמנים הוא מתפאר בדבר שליחים מרמלה‬

‫גיל‪ ,‬א״י‪ ,‬א‪ ,‬עמ׳ ‪.541–538‬‬ ‫‪1‬‬
‫בן־ששון‪ ,‬יהודי סיציליה‪ ,‬עמ׳ ‪.145–143‬‬ ‫‪2‬‬
‫גיל‪ ,‬א״י‪ ,‬תעודה ‪ ;13‬בן־ששון‪ ,‬גאונותו של שמואל הכהן‪ ,‬עמ׳ ‪.389‬‬ ‫‪3‬‬
‫בן־ששון‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ .393 ,384‬על המעבר המשוער של הישיבה הארץ ישראלית מטבריה לרמלה בסוף המאה‬ ‫‪4‬‬
‫התשיעית ראו קדר‪ ,‬מתי עזבה ישיבת ארץ ישראל את טבריה‪.‬‬
‫את חתימת ׳החבר׳ אנו מוצאים ביצירותיו לשלוש השבתות שלפני תשעה באב הידועות כ׳שלוש שבתות‬ ‫‪5‬‬
‫הפורענות׳ )תלתא דפורענותא(‪ .‬ניתן‪ ,‬כנראה‪ ,‬לייחס משמעות לעובדה שחתימת ׳שמואל יזכה׳ נעדרת לחלוטין‬
‫מפיוטי החג והמועד שלו‪ .‬בשלב מתקדם יותר בחייו‪ ,‬כשכבר התעלה לדרגת השלישי בחבורה או אף רק לדרגת‬
‫הרביעי‪ ,‬הוא העז לעטר ביצירותיו את ימי החג והמועד‪ ,‬שכבר נודעו ביצירות של קודמיו ואשר אותם לא העז‬
‫להמיר בצעירותו ביצירותיו שלו‪ .‬כך נהג ביוצרות לראש השנה‪ ,‬ליום הכיפורים ולסוכות שנשתמרו בידינו‪.‬‬

‫‪15‬‬