Page 21 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 21
מבוא
מתקבל על הדעת .האומות הטמאות המשולות בנגעים קוראות לישראל הטהורים טמאים ומקדיחות
אותם בקדחת ומספחות אותם בספחת:
וּ ְמשׁוּ ֵלי ְב ַמ ְרא ֹות ְנ ָג ִעים ִה ְק ִדּיחוּנוּ ִסי ְפּחוּנוּ ְל ִה ְתגּ ֹו ֵדד
אָ ַמל ְבּ ָשׂ ֵרנוּ ְורוּ ֲט ַפשְׁ 11ו ָר ַחק ֶמנּוּ ְמע ֹו ֵדד
ָלנוּ ָק ְראוּ סוּרוּ ָט ֵמא ֵעת ִפּ ְתא ֹום ָבּא שׁ ֹו ֵדד
הדבר אמור בייחוד כלפי המקום המקודש ביותר ,הר הבית ,המחולל בידי טמאים .הזדמנות נאותה
לתאר את המצב מצא לו בר הושענא בשבת ׳קדושים׳:
שׁוּ ְפּכוּ אַ ְב ֵני ק ֹו ֶדשׁ ְוחוּ ְלּלוּ ְקד ֹו ִשׁים ִמ ְקּדוּ ָשּׁ ָתם
ָמטוּ ְו ָנטוּ ָשׂ ֵרי ק ֹו ֶדשׁ ְוג ֹו ְרשׁוּ ָבּ ִנים ִמירוּ ָשּׁ ָתם
וּ ְט ֵמ ִאים ָט ְמנוּ ִר ְשׁ ָתּם ְו ָד ְרכוּ ִח ָצּם ְו ַק ְשׁ ָתּם
אַ ְנ ַחת ִל ִבּי ִתּ ְכ ַבּד ְבּב ֹואָם ֶאל ִמ ְק ְדּ ֵשׁי ֵאל וּ ְב ִג ְשׁ ָתּם
מילת החרוז האחרונה ׳וּ ְב ִג ְשׁ ָתּם׳ ,המקיימת זיקת משמע בולטת עם מילת ׳ ְבּב ֹואָם׳ שלפניה בתוך
הבית ,רבת משמעות במיוחד .במקרא היא משמשת בצורתה זו דווקא לשם אזהרת הלויים בני קהת
׳ולא ימותו בגשתם אל קדש הקדשים׳ )במ׳ ד ,יט( ,ואילו כאן המשורר משתמש בה מעין שימוש
אירוני ,שכן בגשתם של טמאים לא קורה דבר.
בשבת ׳כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כפר נפשו...מחצית השקל׳ מצא לו
הפייטן מקום לדון בפרשת המסים שהשליטים מטילים על יהודי הארץ חדשות לבקרים בו בזמן
שמחצית השקל אינה נוהגת:
ִשׁ ְק ֵלי ֶכ ֶס]ף[ ִכּיפּוּ ַרי ֵמ ֵעת א ִני ְת ָבּעוּ
ִמ ְשׁ ְקל ֹות ַה ַמּס ְבּע ֹול ַבּ ְר ֶזל ָע ַלי ִנ ְק ָבּעוּ
וכך עוד:
ֶמ ְמ ֶשׁ ֶלת נ ֹו ֶשׁ ֶלת ֲא ֶשׁר ִלי ָנ ָג ָשׂה ְואָ ָנ ָסה
ְו ַעד ָמה ָל ַמס ַכּ ְס ִפּי גּ ֹו ָבה ִל ְק ֹנ ָסה
העלייה לרגל של יהודים נודעה לה במצב זה חשיבות גדולה בחיזוק מעמדה של ישיבת ארץ
ישראל וגם בשיפור מצבה הכספי .מקרב ראשיה יצאו קריאות חוזרות ונשנות להתעורר ולבוא
לירושלים .עולי הרגל היו נקראים בתקופה ההיא חוגגים ,כנראה בהשפעת המונח הערבי חאג׳,
ֻחג׳אג׳ )בריבוי( .וכך התלונן אברהם בן הגאון שלמה בן יהודה ) (1051–1025באיגרותיו אל מצרים:
׳אפילו החוגגים שהיו מתכנסים ]בכל שנה[ נמנעו מסכסוך החילות ושבוש הדרכים והוצרכנו ליקח
11השוו איוב לג ,כה :רטפש בשרו ,המתורגם ׳אתחליש בסריה׳ )נחלש בשרו(.
19
