Page 22 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 22

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

‫]ברבית[‪...‬׳‪ 12‬ר׳ שמואל החזיר לשורש חו״ג את משמעות ההקפה המשתמרת גם בבנין פולל‪ .‬בפיוט‬
                                ‫הגאולה של שבת ׳דברים־איכה׳ הוא נדרש למצב הרוח הלאומי‪:‬‬
                                              ‫ַבּחוּ ִרים | ְבּ ָכל י ֹום שׁ ֹו ֲא ִלים ָמ ַתי י ֹום שׁוּב ֹו‬
                                                   ‫ְז ֵק ִנים | ְי ִשׁיבוּם ַחכּוּ ָנא ִכּי ב ֹוא ָיב ֹוא‬
                                                                           ‫]‪[... ... ...‬‬
                                                ‫ַעל ֶזה | י ֹו ְל ִלים ח ֹו ְג ֵגי ַהר וּ ַמ ִקּי ֵפי ְס ִביב ֹו‬
                                     ‫׳ ַעל ַהר ִציּ ֹון ֶשׁ ָשּׁ ֵמם שׁוּ ָע ִלים ִהי ְלּכוּ ב ֹו׳ )אי׳ ה‪ ,‬יח(‬

‫בתקופה ההיא המשורר לא רק עודד את רוח הציבור שבחסות גאוני ארץ ישראל‪ ,‬אלא לעתים שימש‬
                           ‫גם שופרו של הגאון וכלי תעמולה נגד כל מתחרה פוצה פה ומצפצף‪.‬‬

                                                                         ‫פעילותו ככותב כתבי השבעה‬

‫באותה תקופה של מפנה המאה האחת־עשרה הוצע לשמואל הרביעי קידום לתפקיד השלישי‬
‫בהיררכיה של הישיבה‪ ,‬אם אך יתמוך במתחרה על משרת הגאון שביקש לזכות בתפקיד הנכסף‪.‬‬
‫לדברי הגאון המכהן‪ ,‬שמואל הכהן בן יוסף‪ ,‬במכתב שבו הוא ייצג גם את אחיו חנניה אב הישיבה‪,‬‬
‫דחה שמואל הרביעי את ההצעה בבוז‪ .‬ולא זו בלבד אלא לדבריו‪ ,‬שמואל השביע כל נוגע בדבר‬
‫ואף ׳]כתב בכת[ב כיר ידו בשבועות חמורות שלא יקרא ל]הם[ גאון ואב אלא לאחינו ולנו׳‪ 13.‬כבר‬
‫אז נודע משוררנו ביכולתו לנסח כתבי השבעה מרשימים‪ 14,‬אשר נפוצו בעצם כתב ידו‪ ,‬׳כיר ידו׳‪.‬‬
‫האותנטיות של מסמך בעניינים אלו של חרמות ונידויים הייתה חשובה ביותר‪ 15.‬לא לחינם הדגיש‬
‫הגאון המותקף שהשבועות החמורות נגד מתחרהו נודעו בכתב באיגרת שנכתבה בעצם כתב ידו של‬

                                                                             ‫שמואל הרביעי‪.‬‬
‫על חשיבות האותנטיות של כתב נידוי ניתן ללמוד עוד מאיגרת של ר׳ אפרים בן שמריה‪ ,‬ראש‬
‫העדה הארץ ישראלית בפסטאט‪ ,‬אל גאון ארץ הצבי ר׳ שלמה בן יהודה‪ .‬האיגרת מדברת בעניינו‬
‫של חזן שהקהל המקומי התנגד שיעבור לפני התיבה ׳ואמרו‪ :‬זה מנודה הוא‪ ,‬ואיך תניחהו להתפלל?‬
‫ונתקשה עלי דיבורם‪ .‬נמתי‪ :‬לו היה כן לא כתב האדון )=הגאון מקבל המכתב( עבורו כי הוא ״ראוי‬

‫‪ 12‬גיל‪ ,‬א״י‪ ,‬עמ׳ ‪ ,516–515 ,509‬תעודות ‪ .89–88‬וראו עוד בתשובה של ר׳ שמואל בן חפני‪ :‬׳החוגגים הישמעאלים‬
                                   ‫לא יבאו למצרים אלא משנה לשנה׳ )הרכבי‪ ,‬תשובות הגאונים‪ ,‬עמ׳ שיב(‪.‬‬

                                ‫‪ 13‬בן־ששון‪ ,‬גאונותו של שמואל הכהן‪ ,‬עמ׳ ‪ ,408‬בתעודה‪ ,‬ע״ב‪ ,‬שורות ‪.17–14‬‬
                                                      ‫‪ 14‬לעניין ההשבעה השוו ברקת‪ ,‬שפריר מצרים‪ ,‬עמ׳ ‪.60‬‬
                                                                               ‫‪ 15‬פרידמן‪ ,‬כיר יד‪ ,‬עמ׳ ‪.163‬‬

                                                    ‫‪20‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27