Page 32 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 32
יוצרות רבי שמואל השלישי
וגרמו עווני ונפטר אבי מרי אדוננו הריני כפרת משכבו /ואני במדינת דמשק ולא זכיתי
להתעסק בו /כי הייתי במיני תחלואים /יוצאים ובאים /ושגושים /ושבושים /במדינה
ובדרכים /וכאשר היה ֶר ַוח כמעט בעולם ,אמרתי /אלך אל מצרים ,ולא התמהמהתי /ויצאו
עלינו לסטים /טורפים וחוטפים כעיטים /ומידי מות נצלנו אחרי חבּורות /מרות /ונמלטנו
כמה פעמים מזעף הים וגליו /ופישון ועקולי שביליו50.
אלחנן ב״ר שמריה כתב את הדברים לאחר שכבר עשה את דרכו בים ובמעלה הנילוס )׳פישון׳(
ועיקוליו ,אל פסטאט )׳מצרים׳( .השמועה על מות אביו הגיעה אליו כשהיה חולה .לאחר שהבריא
הוא נאלץ להתמודד עם סערות הים בנסיעה באנייה וכנראה גם עם סערות היבשה בערי הנמל
השדודות .כל זה יכול היה להימשך חודשים ארוכים בו בזמן שהקהילה הייתה כצאן בלא רועה.
השלישי לא במקרה הזדמן בפסטאט בימי אבלו של ר׳ שמריה בן אלחנן .מצבה של הקהילה לא
היה קל .עם מותו של המנהיג הגדול ,ר׳ שמריה ,התרופפו קשרי החסות שהעניקו השלטונות ליהודים
בפסטאט ,ומסתבר שזה היה גם הרקע להתפרעות ההמונים בשעת ההלוויה של החזן המקומי שבה
השתתף גם ר׳ שמואל .הוא לא יכול היה לעשות הרבה מעבר לכתיבת סליחות ומעמדות לציון יום
האבל של ג׳ בשבט )היום האחרון של שנת (1011שבו התרחשו המאורעות המעציבים .בקרובה
שכתב באותה העת ׳ארוממך ה׳ כי דליתני׳ )תה׳ ל( מצא הפייטן מקום להזכיר את עצמו כחלק מן
הדברים שהוא שם בפי העדה המתפללת לאלוהיה ומודה לו על ההצלה והגאולה .בין השאר מודה
העדה לאל על שקיים את הפייטן־המנהיג בחיים כדי שיהיה מי שיציין ויספר את סיפור המאורעות
לדורות הבאים וינציח את הדבריםִ :שׁי ְח ֵרר ַע ְבדּ ֹו ַו ִיּ ְפ ֵדהוּ ְגאוּ ָלּ ָתם ְבּ ַצ ְיּינ ֹו .דברי התפילה על המשורר
כמציין וכמייצג לא הרשימו ,כנראה ,יותר מידי את המתחרים המקומיים על ההנהגה.
אל תוך החלל שהניח אחריו שמריה בן אלחנן הגדול במותו ניסה להיכנס אברהם בן סהלאן,
שכינויו הערבי ברהון נזכר בהשבעה .הוא היה בן למשפחה עתירת נכסים ומיוחסת ואחד המנהיגים
המוכשרים ביותר של הקהילה הבבלית .בסופו של דבר הוא שימש סגנו של אלחנן בן שמריה
ותפס את מקומו לאחר מותו ) .(1026בשלב זה הוא היה צריך לקבל את הסכמתו של גאון ישיבת
ארץ הצבי למינויו כיורש של שמריה בן אלחנן .באופן פורמאלי הייתה הקהילה הבבלית העשירה
בפסטאט נתונה תחת הראשות של הישיבה הארץ ישראלית המתדלדלת .למעשה קשה היה לישיבה
הארץ ישראלית להתמודד עם הקהילה הזאת ,שהייתה החשובה בקהילות ישראל במאה האחת־
עשרה .המנהיג הבלתי מעורער של הקהילה הבבלית ,שמריה בן אלחנן ,היה תלמיד חכם גדול ,אחד
מארבעת השבויים ,חניך ישיבת בבל .כבר יריבו של שמואל הכהן ,גאון הישיבה הארץ ישראלית,
הבטיח למנות את ר׳ שמריה לאב בישיבה החדשה שהוא ביקש להקים .בסופו של דבר כלל ההסכם
50גיל ,א״י ,תעודה ,26שורות .27–20גיל סבור שאלחנן בן שמריה כתב את המכתב בשנת 1013על פי גזרות
הפאטמים הנזכרות בו .השוו שם ,א ,עמ׳ .312
30
