Page 34 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

‫חילופי מרכזים‪ :‬בין מצרים וירושלים‬

‫שתי הקהילות בפסטאט‪ ,‬הבבלית והארץ ישראלית‪ ,‬התברכו בקשריהן עם ישיבת הצבי‪ ,‬אף כי בינן‬
‫לבין עצמן הן התחרו על הבכורה‪ .‬השליטה בבית הדין הייתה הביטוי העיקרי לשליטה בחיי הקהילה‬
‫כולה‪ ,‬ומלכתחילה היה בפסטאט בית דין אחד ויחיד‪ ,‬בית הדין של הקהילה הארץ ישראלית‪ .‬אמנם‬
‫ישיבת הצבי הודתה בזכות הבבלים להחזיק בית כנסת משלהם ולנהוג בו כמנהגם‪ ,‬אך השיפוט‬
‫היה אך ורק בידי הדיין הממונה משער הישיבה על פי המסורת והקשרים ההיסטוריים בין מצרים‬
‫לירושלים‪ 58.‬ברבות הימים השתנו דברים‪ .‬ההנהגה של הקהילה במצרים זכתה במעמד מיוחד במינו‪,‬‬
‫שכן פסטאט הייתה לעיר המרכזית בחשיבותה בעולם היהודי של המאה האחת־עשרה‪ ,‬והמנהיג‬

‫שעמד בראשה צבר בידיו כוח רב וסמכויות למכביר‪.‬‬
‫בעקבות ירידתה של ישיבת ארץ הצבי ועלייתה המקבילה של הקהילה הבבלית בראשות ר׳ שמריה‬
‫בן אלחנן הוקם בפסטאט בית מדרש‪ ,‬מעין מוסד עצמאי שבראשו עמדה הדמות התורנית הגדולה‪.‬‬
‫את כוחו הלמדני שאב אמנם ר׳ שמריה מישיבת בבל המפוארת שבה קיבל את חינוכו ואת הכשרתו‪.‬‬
‫ואולם גם השלטון הפאטמי שביסס את מעמדו היטב באותה העת‪ ,‬הכיר בו והעניק לו סמכויות‬
‫רחבות‪ .‬בנו אלחנן אף נרתם לגייס כספים בקהילות למען המוסד החדש‪ ,‬והוא עצמו השיב תשובות‬
‫בהלכה לקהילות קרובות ורחוקות‪ .‬ר׳ שמריה אף נהג להקדים לדיון ההלכתי דברי פתיחה מסוגננים‬
‫בנוסח הגאונים ׳שאו שלום‪...‬ומתלמידינו היושבים לפנינו׳ כאילו עמד בראש ישיבה עצמאית‪59.‬‬
‫אולי זו הסיבה שרב האי גאון ראה בו ראש ישיבה מתחרה הנספח לישיבת ארץ ישראל‪ .‬גם בנו של‬
‫ר׳ שמריה‪ ,‬אלחנן‪ ,‬נקט כמו אביו גינוני מלכות‪ .‬הוא נהג לכתוב את שמו ואת תוארו בראשי פסקים‬
‫ומכתבים כמנהג הגאונים‪ ,‬ואף קיבל מינוי רשמי מאת הח׳ליף הפאטמי אלחאכם להיות ממונה על‬
‫היהודים הרבניים במצרים‪ 60.‬כל זאת הצליח אלחנן בן שמריה להשיג על אפו ועל חמתו של ראש‬

‫הגולה יחזקיהו בן דוד‪.‬‬

‫העימות המשוער סביב הנהגת השווקים‬

‫כחלק ממהלכי ההנהגה הכוללים של הקהילה הבבלית ביקשו ראשי הקהילה לרכז בידיהם גם את‬
‫זכות הפיקוח על השחיטה בשווקים כולל בדיקת הטרפות שהנאת ממון גדולה הייתה בצדן‪ .‬טענות‬
‫נגד ניסיונות חוזרים ונשנים להשתלט על ההכנסות ׳מן השוקים והנמנים בהם לעיין בטרפות׳ עולים‬
‫ממכתב של שלמה בן יהודה גאון‪ .‬לפי סימנים שונים נכתב המכתב בקיץ של שנת ‪ 1029‬כאשר‬
‫בראש הקהילה הבבלית עמד ברהון‪ ,‬אברהם בן סהלאן‪ ,‬יורשו של אלחנן בן שמריה לאחר פטירתו‬

‫‪ 58‬גויטיין‪ ,‬פעולתו הציבורית‪ ,‬עמ׳ ‪ ;119–118‬ברקת‪ ,‬שפריר מצרים‪ ,‬עמ׳ ‪.84–76‬‬
‫‪ 59‬גויטיין‪ ,‬חברה ים־תיכונית‪ ,‬ב‪ ,‬עמ׳ ‪ ;203–202‬ברקת‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.44‬‬
‫‪ 60‬ברקת‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.159–158 ,155‬‬

‫‪32‬‬