Page 108 - josephus volume one

‫ןודקומ רדלכסנאו לודגה ןהוכה‬

‫המערבי של האימפריה הפרסית‪ .‬ההיבטים ההיסטוריים יידונו בקצרה‪ ,‬ועיקר הדיון יעסוק ביחסים‬
‫הספרותיים וההיסטוריים בין דברי יוספוס לחכמים‪.‬‬

‫אלכסנדר בן פיליפוס עלה על כיסא המלוכה במוקדון בקיץ שנת ‪ 336‬לפה"ס בהיותו בן ‪ .19‬לרשותו‬
‫של אלכסנדר הועמד צבא מעולה‪ ,‬ותכנית שאפתנית לכיבוש יוון והמזרח‪ ,‬שנתגבשה בשלהי שלטונו‬
‫של אביו‪ ,‬ואלכסנדר פנה להוציאה אל הפועל‪ .‬באביב שנת ‪ 334‬הוא חצה את ההלספונטוס‪ ,‬ובתוך זמן‬
‫קצר נערך הקרב הראשון שלו עם כוחות פרסיים‪ .‬בקרב על נהר גרניקוס (מאי ‪ 334‬לפה"ס)‪ ,‬כמאה ק"מ‬
‫ממזרח למצר ההלספונטוס נחל אלכסנדר ניצחון ראשון‪ .‬לאחר הניצחון הוא השתלט על חלקים רבים‬
‫של אסיה הקטנה‪ ,‬אולם לא היה בכך כדי למוטט את האימפריה הפרסית‪ .‬במהלך השנה הקרובה עסקו‬
‫אלכסנדר ודריווש בהכנות לחידוש המלחמה‪ .‬כעבור שנה נפגשו שני הצבאות בדרום אסיה הקטנה בשפך‬
‫הנהר איסוס‪ ,‬סמוך לפינה הצפונית־המזרחית של הים התיכון (נובמבר ‪ 333‬לפה"ס)‪ .‬בעקבות הניצחון‬
‫המוחץ של אלכסנדר השתנתה המפה הפוליטית‪ .‬דריווש והצבא הפרסי נסוגו מחופי הים התיכון והותירו‬

‫לאלכסנדר את כל אזור סוריה‪-‬ארץ־ישראל‪-‬מצרים‪.‬‬
‫משיקולים שונים החליט אלכסנדר‪ ,‬להפסיק את המרדף מזרחה אחרי דריווש ולהשלים את‬
‫ההשתלטות על קו החוף עד מצרים‪ .‬בעודו עושה את מסעו דרומה לאורך החוף הוא שלח את פרמניון‪,‬‬
‫בכיר מצביאיו‪ ,‬לאזור דמשק‪ ,‬ומינה את מנון לנציב קוילה סוריה‪ .‬רוב הערים לאורך החוף הפנימו‬
‫את המצב המדיני החדש‪ :‬שליטי אראדוס‪ ,‬גבל וצידון פתחו את שעריהן לפני אלכסנדר והצהירו על‬
‫נאמנותן‪ .‬ואולם בעיר צור הוא נתקל בהתנגדות‪ .‬שליטי העיר אמנם הסכימו להביע לו נאמנות‪ ,‬אבל‬
‫סירבו לדרישתו להקריב במקדש הרקולס־מלקרת בתוך העיר צור‪ .‬אלכסנדר פירש זאת כביטוי לחוסר‬
‫נאמנות ופתח במצור על העיר‪ ,‬שניצבה על אי במרחק כ־‪ 700‬מטר מהיבשה‪ .‬כיבוש צור הצריך משאבים‬
‫רבים ואלכסנדר נעזר בכוחותיהן של הערים הפניקיות שכבר קיבלו את מרותו‪ ,‬ועליהן נוספה קפריסין‪ .‬‬
‫כאן מוזכרים לראשונה אצל יוספוס‪ ,‬ואצלו בלבד‪ ,‬השומרונים והיהודים‪ .‬לדברי יוספוס מיהר סנבלט‬
‫להתייצב לפני אלכסנדר ועמו ‪ 8,000‬מאנשיו‪ .‬לעומתו‪ ,‬הכוהן הגדול‪ ,‬סירב לבקשת אלכסנדר לספק סיוע‬

‫מאז דרויזן מקובל להניח ששיקוליו של אלכסנדר היו אסטרטגיים ונגעו לאבטחת קו החוף והקשר עם ארץ האם היוונית‪.‬‬ ‫‪ 7‬‬
‫לאחרונה טען בלודו‪ ,‬שמטרת מסעו של אלכסנדר למצרים נגעה לחיפוש אחר שורשיו המיתיים וגילוי ייעודו (בלודו‪,‬‬ ‫‪ 8‬‬

‫מצרים)‪.‬‬ ‫ ‪9‬‬
‫אריאנוס‪ ,‬אנאבסיס ב‪ .7 ,13 ,‬לפי קורטיוס רופוס‪ ,‬פרמניון הוא שמונה למושל קוילה סוריה (קורטיוס‪ ,‬היסטוריה ד‪,1 ,‬‬ ‫‪1 0‬‬
‫‪ .)4‬ראו גם‪ :‬ירדלי והקל‪ ,‬יוסטינוס‪ ,‬עמ' ‪ .142‬גוטמן מעריך שמנון ניהל למעשה רק את החבלים שמצפון לסוריה (גוטמן‪,‬‬ ‫‪ 11‬‬
‫אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ .)277‬גולן לעומת זאת סבור שכל המרחב הסורי־ארץ־ישראלי נפל לידי אלכסנדר ונוהל בידי מנון מיד‬
‫לאחר קרב איסוס (גולן‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ ;)43-42‬וכן משתמע מדברי כשר‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ ,17–16‬אולם השוו לניתוח‬

‫המפורט של בוסוורת'‪ ,‬סוריה‪ ,‬עמ' ‪.53-46‬‬
‫על אראדוס ראו אריאנוס‪ ,‬אנאבסיס ב‪ .8–7 ,13 ,‬על גבל וצידון‪ :‬שם‪ ,‬ב‪.6 ,15 ,‬‬
‫על הסיוע של הערים לאלכסנדר ראו אריאנוס‪ ,‬אנאבסיס‪ ,‬ב‪ ;3–1 ,20 ,‬קורטיוס‪ ,‬היסטוריה ד‪ .11 ,3 ,‬על קפריסין ראו‬

‫פלוטארכוס‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬כד ‪.2‬‬
‫דוד גולן‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ ,45‬מקדים את הפגישה הראשונה בין היהודים לכוחות היוונים למסעו המשוער של מנון לדרום‬
‫סוריה וארץ־ישראל‪ ,‬מיד לאחר קרב איסוס‪ .‬לדעתו‪ ,‬מכתבו של דריווש והשמועות על קרב נוסף הם שגרמו לכוהן הגדול‬
‫להימנע ממתן סיוע לאלכסנדר (שם‪ ,‬עמ' ‪ .)46-42‬גם אּבל‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ ,59-57‬סבור שצבאות אלכסנדר הגיעו לארץ־‬
‫ישראל עוד במהלך המצור על צור‪ .‬זו גם דעת גוטמן‪ ,‬אלכסנדר‪ ,‬עמ' ‪ .289-277‬קיבל את דבריהם גם כשר‪ ,‬אלכסנדר‪,‬‬

‫עמ' ‪.19-15‬‬

‫‪97‬‬